הרב שלמה שטענצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] '''שלמה שטענציל''' (כינוי: "הגאון מסוסנוביץ", [[16 באוגוסט]] [[1884]] - [[31 באוגוסט]] [[1919]]) שימש כראש ישיבה ב[http://zaglebie-world.org/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=11&Itemid=7 סוסנוביץ], והרב של הקהילות היהודיות ב[http://zaglebie-world.org/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=12&Itemid=9 צ'לדז] ו[[קוז'יקלוב]].  
ה[[רב]] '''שלמה שטנצל''' (כינוי: "הגאון מסוסנוביץ", [[16 באוגוסט]] [[1884]] - [[31 באוגוסט]] [[1919]]) שימש כראש ישיבת העיר סוסנוביץ  בעיר  ב[http://zaglebie-world.org/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=11&Itemid=7 סוסנוביץ], והרב של הקהילות היהודיות ב[http://zaglebie-world.org/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=12&Itemid=9 צ'לדז] ו[[קוז'יקלוב]].  


==צעירותו==
==צעירותו==
הרב שלמה שטענציל נולד ב[[כ"ה באב]] [[תרמ"ד]] לאביו הרב חיים דוב (בעריש) שטענציל, דיין ורב העיר [[צ'לדז]], הממוקמת בדרום מערב [[פולין]] סמוך לעיר [[בנדין]] (אביו הדיין נפטר בכ"ה שבט תרצ"ד). אחיו הוא גדול [[סופר]]י ו[[משורר]]י האידיש [[אברהם נחום שטנצל]] מ[[אנגליה]], שחיבר עשרות ספרים ב[[יידיש]]. (יש עליו ערך בויקי באנגלית).
הגאון מסוסנוביץ נולד  בשם  שלמה שטנצל נולד ב[[כ"ה באב]] [[תרמ"ד]] לאביו הרב חיים דוב (בעריש) שטנצל, דיין ורב העיר [[צ'לדז]], הממוקמת בדרום מערב [[פולין]] סמוך לעיר [[בנדין]] (אביו הדיין נפטר בכ"ה שבט תרצ"ד). אחיו הוא גדול [[סופר]]י ו[[משורר]]י האידיש [[אברהם נחום שטנצל]] מ[[אנגליה]], שחיבר עשרות ספרים ב[[יידיש]]. (יש עליו ערך בויקי באנגלית).
בני משפחתו של הרב שטענציל היו [[חסיד|חסידי]] [[חסידות ראדומסק|רדומסק]] במשך מספר דורות.  
בני משפחתו של הגאון מסוסנוביץ  היו [[חסיד|חסידי]] [[חסידות ראדומסק|רדומסק]] במשך מספר דורות.  
==החסידים המשתוממים==
"ששלמה היה ילד, הוא היה מהילדים הפוחזים שהיה מפזז ומרקד בילדותו", מספר  אביו של "הגאון מסוסנוביץ" הרה"ג ר' חיים דוב שטענצל שהיה הדיין של העיר טשעלאדז' הממוקמת בדרום מערב פולין,  בהקדמה לספרו.
"נסענו ליארצייט  שהיה לאבי ר' שלמה (דיין) שטענצל,  שבעיר טשענסטחוב. וכשהגענו לשטיבל, הוא החל לפזז ולרקד והוא הרגיז את אחד החסידים המקומיים.
החסיד החליט להתגרות בבני שלמה, ואמר לו: בטוח אינך יודע אפילו פסוק בחומש!  ואז שאל את בני: מי היה המלך הראשון שמלך בישראל?
שלמה הילד, לא התרגש יותר מידי, והשיב מיידית: "אבימלך היה המלך הראשון". החסידים שהיו בשטיבל, החלו לצחוק ממנו, משום שהם חשבו ששאול היה המלך הראשון.
שלמה הצעיר אץ רץ, לארון הספרים ושלף את ספר שופטים,פרק ט  פסוק ו בו כתוב:  וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ--עִם-אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם. ואז סיים  את דברו לחסידים: "את זה ששאול היה מלך, את זה ידעתי בגיל 4 סיים את דבריו לחסידים המשתוממים".
ילדותו
רבי שלמה שטענציל, הגאון מסוסנוביץ, נולד בעיר טשעלאדז'  בכ"ה אב  תרמ"ד.
אביו רבי חיים דוב (בעריש) שטענציל היה הדיין של העיר,  אימו פראדיל גיננדיל הייתה  בתו של הנגיד שוויצער, שהיה שולח מידי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה ל"דברי חיים" מצאנז,  על מנת שיחלק אותם לעניים.
כשהיה בן עשר שנים לקח אותו אביו להצדיק מחענטשין, כשהיה באגראדזעניץ סמוך לעיר פילץ. אביו מסר את הקויטל לרבי, ו"שהוא הגיע לשם שלמה הוא שאל עליו" מספר אביו.  "מאחר והיה דוחק גדול בתוך החדר,  אמרתי לרבי שהוא נמצא בחדר, ואז הרבי "אוי ויי" --- "אויי ויי"  והסתכל עליו כמה רגעים ואז בירך אותו, וזה היה פלא שלא היה דרכו לברך".
בחרותו
בגיל 11  למד הגאון מסוסנוביץ אצל הגאון מאמסטוב הגאון רבי אפרים צבי איינהורן  שהיה אב"ד  ור"מ בישיבת  אמסטוב. הישיבה הייתה מהישיבות הראשונות בפולין שכל גדולי בית סוכוטשוב קיבלו בישיבה זו את חינוכם הראשון בלומדות.  הגאון מאמסטוב נסתלק בכ"ד בתמוז שנת תרס"א בהיותו בן מ"ז שנים.
בגיל 13 נסע ללמוד ברזעזניצה  אצל הרב יעקב יוסף זצ"ל, ולאחר שהתקבל להיות אב"ד בקהילת קלאבוצק נסע איתו לשם ולמד עוד שנה  נוספת חורף וקיץ.
 


בגיל 11 למד אצל הגאון מאמסטוב, לאחר מכן למד אצל הרב הגאון מקלוביצק בעל האמת ליעקב שקירבו והושיבו לימינו.
לאחר מכן למד אצל [[אברהם בורנשטיין|האבני נזר]].


==חייו הבוגרים==
==חייו הבוגרים==
שורה 12: שורה 24:
בגיל 21 מונה לרב של [[צ'לדז]] ושימש בתפקיד במשך 4 שנים. ספר היזכור לקהילת סוסנוביץ <ref>[http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2880 ספר סוסנוביץ והסביבה ב[[זאגלמביה]], ע"י הסופר מאיר שמעון גשורי ברוקנר, עמוד 471]</ref> מתאר את הרב: {{ציטוטון|"בסוסנוביץ התייחסו אליו מלבד כאל [[רב]] ודיין העיר, גם כ[[קדוש]] בעל [[מופת]], והתחשבו בו מאוד בכל מקום. הוא נזהר מאוד שלא [[כעס|לכעוס]] על שום אדם, וכן הקפיד, שלא לדבר [[שקר]], משך היום לא [[שינה|ישן]] מעולם מלבד ב[[שבת]].}}
בגיל 21 מונה לרב של [[צ'לדז]] ושימש בתפקיד במשך 4 שנים. ספר היזכור לקהילת סוסנוביץ <ref>[http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2880 ספר סוסנוביץ והסביבה ב[[זאגלמביה]], ע"י הסופר מאיר שמעון גשורי ברוקנר, עמוד 471]</ref> מתאר את הרב: {{ציטוטון|"בסוסנוביץ התייחסו אליו מלבד כאל [[רב]] ודיין העיר, גם כ[[קדוש]] בעל [[מופת]], והתחשבו בו מאוד בכל מקום. הוא נזהר מאוד שלא [[כעס|לכעוס]] על שום אדם, וכן הקפיד, שלא לדבר [[שקר]], משך היום לא [[שינה|ישן]] מעולם מלבד ב[[שבת]].}}


שימש כרב של [[קוז'יקלוב]], אך ויתר על רבנותו בנימוק של [[צדקה]]: בעקבות תלונות של בני המקום על זקנותו של השוחט וידיו הרועדות, הוא פסל את [[שוחט]] העיר מלשחוט, דבר שגרם לאיבוד [[פרנסה|פרנסתו]] של השוחט. באותה תקופה, בא אליו בן משפחתו, רבי [[אריה צבי פרומר]], לימים [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חכמי לובלין|חכמי לובלין]], כשהוא מחפש אחר משרת רב פנויה. הרב שטענציל ויתר על תפקידו ברבנות המקום תמורת סכום גבוה{{הערה|חצי מהנדוניא שקיבל הרב פרומר מחותנו.}}. את הכסף הוא נתן לאותו שוחט שהעביר מתפקידו.
שימש כרב של [[קוז'יקלוב]], אך ויתר על רבנותו בנימוק של [[צדקה]]: בעקבות תלונות של בני המקום על זקנותו של השוחט וידיו הרועדות, הוא פסל את [[שוחט]] העיר מלשחוט, דבר שגרם לאיבוד [[פרנסה|פרנסתו]] של השוחט. באותה תקופה, בא אליו בן משפחתו, רבי [[אריה צבי פרומר]], לימים [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חכמי לובלין|חכמי לובלין]], כשהוא מחפש אחר משרת רב פנויה. הרב שטנצל ויתר על תפקידו ברבנות המקום תמורת סכום גבוה{{הערה|חצי מהנדוניא שקיבל הרב פרומר מחותנו.}}. את הכסף הוא נתן לאותו שוחט שהעביר מתפקידו.


לאחר מכן חזר למקום הולדתו [[צ'לדז]], ואז נתקבל לראש ישיבה בעיר [[סוסנוביץ]] ולרב העיר, והיה ידוע בכינויו "הגאון מסוסנוביץ".
לאחר מכן חזר למקום הולדתו [[צ'לדז]], ואז נתקבל לראש ישיבה בעיר [[סוסנוביץ]] ולרב העיר, והיה ידוע בכינויו "הגאון מסוסנוביץ".
שורה 29: שורה 41:


==צאצאיו==
==צאצאיו==
*בנו הגדול, יעקב יוסף שטענציל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואת אירופה.
*בנו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואת אירופה.
*בנו השני הרב [[יונה שטנצל]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1935]] והתגורר ב[[תל אביב]]. שימש כמייסד לימוד [[משנה יומית]] ולימוד [[הלכה יומית]].
*בנו השני הרב [[יונה שטנצל]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1935]] והתגורר ב[[תל אביב]]. שימש כמייסד לימוד [[משנה יומית]] ולימוד [[הלכה יומית]].
*הערש לייב שטענציל נרצח ב[[שואה]].
*הערש לייב שטנצל נרצח ב[[שואה]].
*נחום שטענציל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
*נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
*רחל שטענציל נרצחה בשואה.
*רחל שטנצל נרצחה בשואה.
*אסתר שטענציל שהייתה נשואה לרב [[שלמה זאב צוויגנהפט]] נרצחה בשואה עם 2 ילדיה.
*אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב [[שלמה זאב צוויגנהפט]] נרצחה בשואה עם 2 ילדיה.
*שרה שטענציל נרצחה בשואה.
*שרה שטנצל נרצחה בשואה.
*נכדיו: הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.
*נכדיו: הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־09:48, 1 במרץ 2011

הרב שלמה שטנצל (כינוי: "הגאון מסוסנוביץ", 16 באוגוסט 1884 - 31 באוגוסט 1919) שימש כראש ישיבת העיר סוסנוביץ בעיר בסוסנוביץ, והרב של הקהילות היהודיות בצ'לדז וקוז'יקלוב.

צעירותו

הגאון מסוסנוביץ נולד בשם שלמה שטנצל נולד בכ"ה באב תרמ"ד לאביו הרב חיים דוב (בעריש) שטנצל, דיין ורב העיר צ'לדז, הממוקמת בדרום מערב פולין סמוך לעיר בנדין (אביו הדיין נפטר בכ"ה שבט תרצ"ד). אחיו הוא גדול סופרי ומשוררי האידיש אברהם נחום שטנצל מאנגליה, שחיבר עשרות ספרים ביידיש. (יש עליו ערך בויקי באנגלית). בני משפחתו של הגאון מסוסנוביץ היו חסידי רדומסק במשך מספר דורות.

החסידים המשתוממים

"ששלמה היה ילד, הוא היה מהילדים הפוחזים שהיה מפזז ומרקד בילדותו", מספר אביו של "הגאון מסוסנוביץ" הרה"ג ר' חיים דוב שטענצל שהיה הדיין של העיר טשעלאדז' הממוקמת בדרום מערב פולין, בהקדמה לספרו. "נסענו ליארצייט שהיה לאבי ר' שלמה (דיין) שטענצל, שבעיר טשענסטחוב. וכשהגענו לשטיבל, הוא החל לפזז ולרקד והוא הרגיז את אחד החסידים המקומיים. החסיד החליט להתגרות בבני שלמה, ואמר לו: בטוח אינך יודע אפילו פסוק בחומש! ואז שאל את בני: מי היה המלך הראשון שמלך בישראל? שלמה הילד, לא התרגש יותר מידי, והשיב מיידית: "אבימלך היה המלך הראשון". החסידים שהיו בשטיבל, החלו לצחוק ממנו, משום שהם חשבו ששאול היה המלך הראשון. שלמה הצעיר אץ רץ, לארון הספרים ושלף את ספר שופטים,פרק ט פסוק ו בו כתוב: וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ--עִם-אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם. ואז סיים את דברו לחסידים: "את זה ששאול היה מלך, את זה ידעתי בגיל 4 סיים את דבריו לחסידים המשתוממים". ילדותו רבי שלמה שטענציל, הגאון מסוסנוביץ, נולד בעיר טשעלאדז' בכ"ה אב תרמ"ד. אביו רבי חיים דוב (בעריש) שטענציל היה הדיין של העיר, אימו פראדיל גיננדיל הייתה בתו של הנגיד שוויצער, שהיה שולח מידי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה ל"דברי חיים" מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים. כשהיה בן עשר שנים לקח אותו אביו להצדיק מחענטשין, כשהיה באגראדזעניץ סמוך לעיר פילץ. אביו מסר את הקויטל לרבי, ו"שהוא הגיע לשם שלמה הוא שאל עליו" מספר אביו. "מאחר והיה דוחק גדול בתוך החדר, אמרתי לרבי שהוא נמצא בחדר, ואז הרבי "אוי ויי" --- "אויי ויי" והסתכל עליו כמה רגעים ואז בירך אותו, וזה היה פלא שלא היה דרכו לברך". בחרותו בגיל 11 למד הגאון מסוסנוביץ אצל הגאון מאמסטוב הגאון רבי אפרים צבי איינהורן שהיה אב"ד ור"מ בישיבת אמסטוב. הישיבה הייתה מהישיבות הראשונות בפולין שכל גדולי בית סוכוטשוב קיבלו בישיבה זו את חינוכם הראשון בלומדות. הגאון מאמסטוב נסתלק בכ"ד בתמוז שנת תרס"א בהיותו בן מ"ז שנים. בגיל 13 נסע ללמוד ברזעזניצה אצל הרב יעקב יוסף זצ"ל, ולאחר שהתקבל להיות אב"ד בקהילת קלאבוצק נסע איתו לשם ולמד עוד שנה נוספת חורף וקיץ.


חייו הבוגרים

שלמה התחתן בגיל 17 עם מרים ביילא צוויגנפט, בתו של הרב אפרים מרדכי מוטל צוויגנהפט שהיה השו"ב ומו"צ של העיר סוסנוביץ. בגיל 21 מונה לרב של צ'לדז ושימש בתפקיד במשך 4 שנים. ספר היזכור לקהילת סוסנוביץ [1] מתאר את הרב: ""בסוסנוביץ התייחסו אליו מלבד כאל רב ודיין העיר, גם כקדוש בעל מופת, והתחשבו בו מאוד בכל מקום. הוא נזהר מאוד שלא לכעוס על שום אדם, וכן הקפיד, שלא לדבר שקר, משך היום לא ישן מעולם מלבד בשבת."

שימש כרב של קוז'יקלוב, אך ויתר על רבנותו בנימוק של צדקה: בעקבות תלונות של בני המקום על זקנותו של השוחט וידיו הרועדות, הוא פסל את שוחט העיר מלשחוט, דבר שגרם לאיבוד פרנסתו של השוחט. באותה תקופה, בא אליו בן משפחתו, רבי אריה צבי פרומר, לימים ראש ישיבת חכמי לובלין, כשהוא מחפש אחר משרת רב פנויה. הרב שטנצל ויתר על תפקידו ברבנות המקום תמורת סכום גבוה‏[2]. את הכסף הוא נתן לאותו שוחט שהעביר מתפקידו.

לאחר מכן חזר למקום הולדתו צ'לדז, ואז נתקבל לראש ישיבה בעיר סוסנוביץ ולרב העיר, והיה ידוע בכינויו "הגאון מסוסנוביץ".

ספריו

לאחר פטירתו מהתקף לב בגיל 35, החליטו ילדיו להוציא את הספר קהלת שלמה מכתביו שהשאיר אחריו. הספר יצא בשנת תרצ"ב בפיעטרקוב וכולל חידושי תורה על הש"ס. הספר קיבל את הסכמתם של הגאון מקוז'יקלוב, הרב אריה צבי פרומר וכך כותב עליו:

"כי ביודעו ומכירו ומוקירו קאמינא, כי הרה"ג זצ"ל היה תלמיד חכם גדול, שקידתו בתורה היה דבר נפלא, ממש לא הלך ד' אמות בלא תורה. ושם לילות כימים ולמד תורה מתוך הדחק, והיה צדיק תמים עניו ושפל, ברך, ויראת השם חופף עליו כל היום. והיה ממרי דחושבנא ומן יום חופתו שהיה בשנת שבעה עשר לימי חייו ועד יום עלות נשמתו הטהורה השמימה בשנת תרע"ט ה באלול, בהיותו בן ל"ה שנים, רשם לו בכל יום לפני שכיבתו איך עבר עליו כל היום במחשבה, דיבור ומעשה לא הניח דבר קטן ודבר גדול."

כמו כן קיבל הספר את הסכמתו של הרבי מרדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ שכתב עליו דברים דומים.

כמו כן הותיר הרב חידושי תורה בכתב ידו בספר "בית שלמה", שטרם הודפס עד היום הזה. האדמו"ר מראדומסק, והגאונים הרב מנחם זמבא והרב חיים עוזר גרודז'ינסקי נתנו הסכמתם לספרו.

פטירתו

עקב התקף לב נפטר בגיל 35 בתאריך ה' באלול תרע"ט.

צאצאיו

  • בנו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואת אירופה.
  • בנו השני הרב יונה שטנצל עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. שימש כמייסד לימוד משנה יומית ולימוד הלכה יומית.
  • הערש לייב שטנצל נרצח בשואה.
  • נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
  • רחל שטנצל נרצחה בשואה.
  • אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב שלמה זאב צוויגנהפט נרצחה בשואה עם 2 ילדיה.
  • שרה שטנצל נרצחה בשואה.
  • נכדיו: הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ספר סוסנוביץ והסביבה בזאגלמביה, ע"י הסופר מאיר שמעון גשורי ברוקנר, עמוד 471
  2. חצי מהנדוניא שקיבל הרב פרומר מחותנו.