Difference between revisions of "ויקישיבה:בית מדרש"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (החלטה)
Line 6: Line 6:
  
 
{{תיבת ארכיון|[[/ציטוטים בערכים/]]; [[/חידושים/]]; }}  
 
{{תיבת ארכיון|[[/ציטוטים בערכים/]]; [[/חידושים/]]; }}  
 +
 +
== תזאורוס לוגי ==
 +
 +
 +
מי כותב את זה  ????
  
  

Revision as of 14:29, 13 April 2010

במקום זה מתקיימים דיונים והתנצחויות כלליות בנוגע למדיניות ונהלי הוויקישיבה.

דיון חדש יתווסף מתחת לשורות הקיימות עם כותרת מדרגה 2 (כלומר, מוקפת בשני '=' מכל צד).

דיון שלא מוכרע בדרכי נעם - יועמד להצבעה בסנהדרין, ועל פי הנהלים המפורטים בויקישיבה:הצבעה.

ארכיונים

ציטוטים בערכים; חידושים;

תזאורוס לוגי

מי כותב את זה ????


תוכן מינמלי

ראיתי כמה פעמים דפים על ערכים "שמנים" עם רק 2 או 3 שורות עליהם. חמור מזה היא פתיחת ערך בלי תוכן בכלל בתוכו. אני מבין שאנשים מעונינים לפתוח ערך מתוך הנחה שאחרי שהערך כבר נמצא יהיו אנשים שיתעניינו ויוסיפו מידע שיש להם וכך יתפתח הערך. מצד שני, זה נראה לי לא ראוי לפתוח ערכים בלי תוכן. אולי כדאי שתהיה איזו מסגרת שיהיה אפשר לשים בה ערכים מבוקשים שעוד לא נמצאים באתר, ואנשים יוסיפו שם מידע על הערכים, אבל כל עוד הערך אינו שלם (כל ערך לפי עניינו - זאת אומרת, ערך על אישיות מחוייב לכלול את פרטי תולדותיו (לידה, פעלים - מגורים, תפקיד וכדו', פטירה) ועל עיקר ענינו (במקרה של מחבר ספר - על הספר, במקרה של מחולל מהפכה על המהפכה וכדו') הוא ישאר באותה מסגרת, וכשהוא יהיה שלם הוא יועבר למסגרת הערכים הרגילים.

נראה לי שניתן לפעול כפי שנהוג במיזמי ויקי אחרים: לסמן ערכים כאלו כקצרמרים, או כדורשי עבודה/שכתוב. כשהערך יעמוד על רגליו, יהיה ניתן להסיר את הסימון. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 19:00, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)

תאריך לועזי

ראיתי שדיברו על זה ב"שו"ת", וכתבתם שהדיון על זה צריך להיות כאן. דעתי פשוטה מאוד (ולדעתי גם הגיונית מאוד...): כמובן שצריך תמיד לציין תאריכים עבריים, וכך למשל כמו שאתם עושים בעמוד הראשי. אבל - לגבי היסטוריה - חשוב מאוד לציין גם שנה לועזית, אין מה לעשות, הגויים (במלעיל..) בעניין הזה עשו עבודה טובה. ברור לכולם שכשאכתוב שחורבן ביהמ"ק היה בשנת 68 לספירה זה יהיה הרבה הרבה יותר ברור מאשר שנת ג'תתקצ"ח: המספרים נותנים קנה-מידה להבין באיזה תקופה מדובר ולהשוות בקלות בין שנים שונות. מי ידע לחשב לפי ג'תתקצ"ח מתי נבנה בית המקדש השני??

גם בעניין פרקי התנ"ך התקבלה בכל העולם היהודי חלוקת הפרקים הנוצרית, לא בגלל שאנו כ"כ אוהבים אותם אלא משום שהיא הרבה יותר פשוטה ונוחה, גם אם יש בה חסרונות.

מעניין להזכיר גם שתפארת ישראל על המשניות בתחילת סדר מועד מביא את כללי עיבור השנה והחודשים וכו' (בקיצור איך לעשות לוח שנה), ובסופו מביא מדריך להכנת לוח שנה לועזי, כולל מתי חלים כל החגים שלהם, הוא לא ראה בזה שום בעיה (אפשר מתי שהוא להכניס את זה ל"הידעת...")

אגב מבחינת ההלכה להרבה מאוד פוסקים אין בזה שום בעיה. אחיקם 10:29, ה' בטבת ה'תשס"ט (IST)

גם אני בעד לציין גם את השנה הלועזית בתאריכים היסטוריים. אפרים 21:05, ז' בטבת ה'תשס"ט (IST)
כל עוד התאריך העברי הוא עיקר - אין לי התנגדות להוספת הלועזי (אולי עם סימון מסויים? לסה"נ?) נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:59, ח' בטבת ה'תשס"ט (IST)
אם לא נפסיק להשתמש בתאריך לועזי אפילו כנלוה לתאריך עברי הוא ימשיך להשתרש ולאט לאט נעבור להשתמש בעיקר בו. כמו כן התאריך העברי לא יהיה שגור בפינו ולכן יהיה לנו יותר קשה להשתמש בו ולחשב דברים על פיו. לכן לדעתי צריך להשמתש ולציין תאריך העברי בלבד. דרך אגב אם הבעיה בתאריך העברי היא שהוא באותיות אפשר לצינו במספרים לדוג' היום אנו בשנת 5769 לבריאת העולם.נ.ס 13:45, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)
לגבי הטענה שע"י השימוש בתאריך הלועזי נעבור להשתמש בו והתאריך העברי לא יהיה שגור בפינו - הניסיון מוכיח לא כך. כבחור ישיבה, וכרבים מחברי, נולדתי וחייתי ע"פ התאריך העברי, עד היום אינני זוכר בדיוק את סדר החודשים הלועזיים (!), וזה אע"פ שבמקום הצורך אני כן משתמש בתאריך לועזי. למעשה עובדה היא שהתאריך העברי שגור בפי כל אדם דתי, בכל רמות הדת השונות, וגם בפי דתיים שמשתמשים כל ימיהם כמעט ורק בתאריך לועזי (מסיבות שונות). הבעיה בתאריכים הסטוריים (ובמיוחד במניין השנים, התאריך בחודש ומספר החודש לא מעניין אותי כ"כ באירועים הסטוריים) שכל מי שלומד הסטוריה כללית, גם אם הוא בחור ישיבה, זוכר את השנים ע"פ תאריכים לועזיים, ושימוש בשנים לועזיות יתן לו קנה מידה להשוואה. למשל, רוב העולם יודע שגילוי אמריקה היה ב-1492. כמה אנשים זוכרים בע"פ מה היתה אותה השנה בתאריך העברי??? אילו במשך שנים רבות היו מתרגלים בכל הספרים להשתמש בתאריך עברי ובמספרים המצב היה אחרת, אך המצב אינו כזה, ואנו לא נצליח לשנותו. וכפי שהערתי לעיל, לא מצאנו עדיין גם תחליף הולם לחלוקת פרקי תנך, אע"פ שגם היא נוצרית במקורה. ואנקדוטה קטנה לסיום (מתי שהוא צריך להכניס אותה לפינת הידעת...): האוהב ישראל מאפטא היה נוהג לומר בראשון לינואר: "יהי רצון שתהיה שנה טובה לכל עם ישראל" (מובא בלוח דבר בעיתו לתאריך הנ"ל) אחיקם 14:17, י"ט בשבט ה'תשס"ט (IST)
שאלה למחשבה: מה ההבדל בין התאריך העברי ללועזי? מילא מנין השנים, אני מבין שאנו סופרים לבריאת העולם, והם סופרים להולדת אותו האיש יש"ו, אבל בשמות החודשים, "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" - שמות החודשים הלועזיים הוא שמות ע"ז (כמו "מרס" - אל השמש וכדומה) ושמות של מלכים וקיסרים נוצרים (כמו אוגוסט), אך גם החודשים ה"עבריים" - הם יבוא מחודשי בבל, ששמותם הן כשמות ע"ז - כמו תמוז (אל השמש הבבלי, ראה ביחזקאל ח' י"ד ובמפרשים שם "מבכות את התמוז"). האמת, יש חודשים עברים, כמו "זיו" ו"האיתנים" (מופיעים בספר מלכים), או מניין מספרי החל מניסן (כמו בתורה) - אבל הם לא בשימוש!--א"י 23:13, כ"א בשבט ה'תשס"ט (IST)


מסורות נוצריות וביקורת המקרא

הועבר לשו"ת נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:51, כ"ג בשבט ה'תשס"ט (IST)

ערכים גבוליים

עקב מספר ערכים שעלו לאחרונה ראיתי צורך לפתוח דיון בנושא הערכים המתאימים לוויקישיבה. הערכים מכון משפטי ארץ עפרה, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, איתמר ורהפטיג ודומים. אמנם מדובר במושגים שיש להם קרבה לנושאים תורניים, עם זאת אינם תורניים באופן מובהק. מהן הדעות לגבי זה? נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 18:01, ל' בשבט ה'תשס"ט (IST)

1. מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה:

אינני נמנה על אנשי צוות האתר, ובכל בכל זאת ארשה לעצמי להעיר:

כמדומני שעיקר המטרה של ה"ויקישיבה" הוא לכתוב על ערכים ישיבתיים.

ואמנם נכתב בדף "עקרונות עריכה" ש"כל מידע העוסק בתוכנה של התורה או בעם ישראל מתאים לויקישיבה", אך נראה לי שעיקר הכוונה היא לערכים בתולדות עם ישראל שנוגעים לעולמה של תורה (כגון: עשרת השבטים, או הויכוח בין החסידים למתנגדים, וכדו').

וכמדומני שב"עולם הישיבות" לא מתעסקים ביום-יום בעניינים שאתה כותב עליהם (אף שהם חשובים, וכתבת עליהם בצורה מאוד יפה ובהירה!).

בנוסף, אני חושב שראוי להקפיד שב"ויקישיבה" יופיעו רק תאריכים עבריים, אבל זה באמת כבר נתון לשיקולי המערכת.

בברכה, עודד.

תודה על התגובה. לדעתי הערכים שכתבתי מתיחסים לעולמה של תורה. אם הנהלת האתר תורה לי להפסיק לעלות ערכים מאחת הקבוצות אעשה כן. ב"עולם הישיבות" עוסקים בנושאי ארץ ישראל לכל תחומיו, אפילו מטיילים בארץ לאורכה ולרחבה. אשר לתפוצות ישראל נדמה לי שאין על כל עוררים דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)
אשר לתאריכים, הייתי שמח מאוד להשתמש רק בתאריכים עבריים. אני מקווה שגם יגיע הזמן לכך. בינתיים מקובלים התאריכים האחרים, שאיני מכבד אותם, אבל הם הם המצויים בפירסומים. דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)
אגב כדאי שתזהה את עצמך בדף המשתמש. לא נעים לקבל הודעה במייל בנוסח הבא: "לכבוד דניאל ונטורה,

הדף שיחת משתמש:דניאל ונטורה בוויקישיבה שונה ב־14:04, כ"ז באב ה'תשס"ח על־ידי משתמש אנונימי" . לא נעים לי לקרוא לך "אנונימי". דניאל ונטורה 14:20, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

עוד ההערה: אני סבור שיש לתת ביטוי לחוקרי ארץ ישראל, אשר מחקרם מתבסס על מקורות יהודיים ועל עולם היהדות כמו: צבי אילן שתפארתו היא על מחקר בתי כנסת קדומים, אדם זרטל הרואה את חלוקת הארץ לשבטים שמיון הטוב ביותר לצרכי ידיעת הארץ ואת סקר הר מנשה שעליו תפארתו הוא מבסס על התנ"ך - דבר שכמעט גרם לחרם מדעי נגדו, אשר ליוסי לשם, חוקר הציפורים, אף הוא מצטט כל מידע מן המקורות על מנת ללמוד על חיי הציפורים. אני סבור שלכל אלה יש מקום בוישיבה. דניאל ונטורה 14:37, כ"ז באב ה'תשס"ח (UTC)

תראה, על עובדות קצת קשה להתווכח. אבל בכל זאת אנסה:

עולם הישיבות מתעסק אך ורק בלימוד תורה ולא בשום דבר אחר.

וההגדרה של לימוד תורה היא לימוד של כל דבר שמצריך לברך ברכות התורה לפני הלימוד, וכן לימוד של דברים שאסור ללומדם במבואות המטונפים. ולכן אסור ללמוד את הסוגיא של גבולות הארץ לפני שמברכים ברכות התורה, וכן לגבי הסוגיא של מצוות ישוב א"י, וכן לגבי מאמרים תורניים העוסקים ב"מבט על התקופה" מתוך עיון במדרשי חז"ל ובספרי האמונה של הראשונים והאחרונים.

אך כל מה שמותר ללמוד ללא ברכות התורה, או מותר ללמוד במובואת המטונפים - הוא לא לימוד תורה, ועולם הישיבות לא מתעסק בו. (ואמנם רבים מבני הישיבות מטיילים ב"בין הזמנים" - אך הם עושים זאת מבלי קשר להיותם בני ישיבה, אלא להיותם בני אדם שצריכים להתאורר מדי פעם, בדיוק כמו שהם צריכים לאכול ארוחת בוקר).

בברכה, עודד.

תודה. בינתיים אציע לך להתחיל לכתוב ערכים קצת, כמו על פרשיות השבוע, ספרי התנ"ך. מסכתות משנה ותלמוד. דניאל ונטורה 07:52, כ"ח באב ה'תשס"ח (UTC)

עד כאן מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה

2. מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה:

ראשית, אני יודע שזה לא תפקידי, אך יש לי משהו קטן להעיר לך עליו.

לענ"ד, ויקישיבה היא אנציקלופדיה למושגי יהדות ולא לערכים כמו נדידת ציפורים או השבויים היהודים בגרמניה.

אנא ענה בהקדם, לפני שתוסיף עוד ערכים כאלה, ובנוסף, אולי יהיה צורך לדבר עם נפתלי כדי שיסיר אותם (?).

ישר כוח ותודה מראש.

יש לי דעה אחרת. אבל ההנהלהמעשהמה שהוא חושבת
  1. נדידת ציפורים - הכל לפי מסורת ישראל מבוסס על עהודת דוקטור ירא שמים יוסי לשם.
  2. השבויים היהודים מגרמניה לפי ספרו של הרב בינה. גם כן קידוש הם

אגב שמתי לב כי הערכים ה"גבוליים" שלי זוכים ל]ופולריות רבה. גם זה חשוב. 95.224.147.161 22:45, ו' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)


זה לא עובד ככה, אנחנו לא מכונת רייטניג... וחוץ מזה שהיום יש מאמרים הלכתיים על כמעט כל נושא...--Hoggy 21:44, ז' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)
אני משאיר להנהלה את זכות המילה האחורנה. דני.
הנושא הועלה לדיון בבית המדרש באתר. הדיון נקטע באיבו, גולשי האתר מוזמנים לחזור לדון בו ולהשתתף בבניית האתר. אם הדיון יתפתח אוסיף אליו גם את דעתי האישית, בלי נדר. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:38, 19 ביולי 2009 (UTC)
אני ממש לא אוהב דיונים. לא הייתי "לועג" לרייטניג - מוצר שאין לו ביקוש אין לו זכות קיום. כמובן, לא בכל גבול. דני 14:58, 19 ביולי 2009 (UTC)
ואף על פי כן - זו דרך ההדברות הנפוצה שהמקובלת במקומות כגון זה. לפחות שני משתמשים כבר העירו לך על נושא זה(Hoggy כאן ועודד למעלה) ונראה שזהו הכיוון הכללי שלוקחים רוב הגולשים. אולי כדאי שהנושא כן יקבל מעמד מסודר. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 12:55, 20 ביולי 2009 (UTC)
זו דעתי. אקבל כל הכרעה. אם תחליטו כי הערכים מיותרים - נא למחוק אותם. אני אפילו לא אמחה. דני 13:14, 20 ביולי 2009 (UTC)

זה לא אותו דבר. לא מוכרים פרחים בחנות גלידה.--Hoggy 05:29, 20 ביולי 2009 (UTC)

הרעיון בכל זאת דומה: מוצר שאין לו משתמשים יורד מסדר היום. אתר ויקישיבה ממומן בין השאר מפירסומות - אם אין די אנשים הצופים בו - הוא לא יוכל להתקיים. כמובן, יש למצוא את האיזון המתאים ולא הייתי רואה בעין יפה כל ערך וערך בויקישיבה. אבל כל מה שקשור לארץ ישראל, תולדות עם ישראל וארץ ישראל הייתי מקדם בברכה. ועכשיו, די לדיונים - ערכים רבים ממתינים לכתיבה. דני 05:51, 20 ביולי 2009 (UTC)

עד כאן מתוך שיחת משתמש:דניאל ונטורה


מה הקשר של "ויקישיבה" למבקר המדינה, להרשות השופטת של מדינת ישראל ולבנימין זאב הרצל??איש אמת

ערכים מיותרים

כנראה בעקבות התחרות שנפתחה אנשים מנסים לצבור נקודות ולצורך זה מוסיפים ערכים מיותרים. כוונתי בעיקר לערכי קישור כמו "תלמוד הבבלי" שמקושר לתלמוד בבלי - אף אחד לא יחפש בשם הזה. או שיחפשו "תלמוד בבלי" או שיחפשו "התלמוד הבבלי", אבל לא "התלמוד בבלי". או לדוגמא: ליצור קישור לערך מרכז הרב מ'מרכז הרב' - אף אחד לא חושב לחפש את הערך "ישיבת מרכז הרב" עם מרכאות, ובוודאי לא עם גרש בודד.

חוץ מזה שזה אולי מכביד על האתר, זה גם לא אסתטי ויוצר אכזבה כשרוצים לראות את הערכים החדשים ובמקומם מוצאים שוב ושוב ערכים ישנים בעטיפה מיותרת.

ערכים כאלה כמעט ואינם מקנים נקודות, רק ערך בעל תוכן משמעותי (כפי שתמצא בדף התחרות) מזכים בניקוד על דף חדש, כך שהדבר אינו משמעותי מבחינה זו. אכן, צריך לעבור ולסנן דברים כאלה, כי הם מכבידים. ערכים קצרים מאוד המכילים תוכן בד"כ מזמינים הרחבה ולכן אפשר להשאיר אותם. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 06:32, 22 ביולי 2009 (UTC)

תארים

לא ברור מה הביא אותך לשינויים שרשמת. מדוע בחלק ביטלת את הקישורים (אע"פ שיש להם ערך, כמו הרב טאו והרב דרוקמן), ובחלק לא, בחלק הכנסת את המלה "הרב" לתוך השם ובחלק לא. ומה דינו של מי שמכונה "הגאון", האם גם תואר זה יכנס לשמו? ומה דינו של "הרב ד"ר"? האם "הרב" יכנס לשם וה"ד"ר" לא? ומה דינו של "ר'"?--מחל 11:19, 21 ביולי 2009 (UTC)


מי שהוא רב - אז הוא רב, הוא עצמו!!! אי אפשר לכתוב רק את השם בלא הרב בתור שם של ערך.
וכי אתה תיגש לרב דרוקמן ותאמר לו: "שלום חיים דרוקמן"?
וד"ר זה שונה לגמרי. אין איסור לקרוא לדוקטור בשמו.
והיו אנשים שמחקתי את ההדגשה בשמם מכיון שאין זה קשור לויקישיבה. טל רחמים (שיחה) (שכח לחתום)


דרך כתיבת ערכים באנצקלופדיה שונה מדרך הדיבור. אני מפנה אותך לאנצקלופדיות בכלל, וגם לאנצקלופדיות דתיות, כמו האנצקלופדיה של הציונות הדתית, שבה נכתבים הערכים ללא תארים. זוהי גם הדרך שבה נוקטת הויקפדיה הכללית (לא ידוע לי אם הכללים שלה מחייבים גם את ויקישבה).
על הסיבה לכך רמזתי בדברי הקודמים, והיא שמי שמתחיל בתארים, יכול להיגרר להרב הגאון, ולהגאון הרב, ולהרה"ג, וכל אחד יש לו ביטחון מלא שתאריו הם הנכונים. וכן להיפך: מה יהיה לגבי מי שהוא "חצי"רב וקוראים לו: "ר'"?
לגבי תואר ד"ר, כנראה שלא הבנת את דברי, וכוונתי היא שמי שיש לו רק תואר ד"ר גם לשיטתך אין סיבה לכתוב זאת כחלק מן השם, אולם מי שהוא גם רב וגם ד"ר, כמו הרב הרצוג או הרב ליכטנשטין, אי אפשר (ולו מבחינה טכנית) להכליל את הרב בשם ואת הד"ר לא.
את סיום דבריך: "והיו אנשים שמחקתי את ההדגשה בשמם מכיון שאין זה קשור לויקישיבה", לא הבנתי כלל. האם כוונתך בזה להסביר מדוע ביטלת את הקישורים לרבנים שיש להם ערך, כמו הרב טאו והרב דרוקמן? לא ברור.
מכל מקום לא אכפת לי אם יוחלט לכתוב לפני כל אחד "הרב", אבל זו חייבת להיות החלטה מוסמכת של מפעילי האתר, והיא צריכה להיות אחידה.--מחל 15:52, 21 ביולי 2009 (UTC)
תוספת: רק עכשיו ראיתי את השינויים שחוללת בערך על הרב שפירא, וראיתי כמה צדקתי, שכן לאחד אתה כותב ערך בשם "הרב", ולשני בשם "רבי", וובדאי יהיה מישהו שיכתוב ערך בשם "רבינו", ורביעי יכתוב ערך בשם "ר'", ומי שיחפש את הערך הזה לעולם לא ימצא אותו. (למשל מי שיחפש את החיד"א ימצא אותו בערך "רבי חיים יוסף דוד אזולאי", מי שיחפש את הרב בן ציון אבא שאול ימצא אותו בערך "רבי בן ציון אבא שאול", ומי שיחפש את הערך על הרבי מסטמר ימצא אותו בערך "ר' יואל טייטלבוים", וכן הלאה) . ואני לא מדבר על כך שלחלק מהרבנים הוצאת את הקישור סתם כך, בלי שום הסבר לדבר. להוי ידוע שבויקיפדיה הכללית דבר כזה מוגדר כהשחתה, וגורם למפעילי האתר לחסום את המשחית.--מחל 16:10, 21 ביולי 2009 (UTC)
לדעתי אי אפשר להשמיט תואר כבוד לגמרי, צריך להחליט על דרך אחידה - אני מציע "הרב" לרב מוסמך ולכל השאר בלי תואר. (מובא בדיון כדעה אישית, לא מדיניות אתר). נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 06:32, 22 ביולי 2009 (UTC)
אני סבור שדרך זו אינה נכונה. צריך לזכור שחלק - ואולי אפילו רוב - המשתמשים אינם יודעים לגבי כל רב האם הוא קיבל סמיכה או לא (אני מבין שזו כוונתך במלה "מוסמך", אם לא - אנא הסבר ביתר ביאור את דבריך). אני מציע לך לעיין בויקיפדיה כללית ולראות כיצד זה מופיע שם. אני סבור שאין מורגש שם חוסר כבוד לרבנים.
לסיכום חלק זה: הכותר של הערך צריך להיכתב באופן כזה שמי שמחפש את הערך יוכל למצוא אותו בקלות רבה. לכן אני מציע לכתוב את השם בלי תארים, כפי שהוא מופיע בויקפדיה הכללית. מכל מקום - אם לא תתקבל דעתי - חייבים לקבוע נוסח אחיד לכולם: או הרב, או הרב הגאון, או הגאון, או הרה"ג, או רבי, או רבינו, או ר'. --מחל 07:39, 22 ביולי 2009 (UTC)
"מוסמך" התכוונתי ידוע. אולי יש להשאיר את התואר המקובל, אבל בתמצית. לעיתים "הרב", לעיתים "רבי". בדרך כלל יש הבחנה בין שני אלו, כל שאר הנלווים לא חשובים לענייננו. לדעתי, במקום כזה הדבר גם יקל על מציאת הערך הרצוי, מסתבר שרוב משתמשי ויקישיבה, לפחות בשלב הזה, יכתבו את התארים באופן ספונטני. אני מציע "הרב" אחיד, עם אפשרות להחליף ב"רבי" כשההקשר מתאים. בלי "רבינו" "רהג" וכד'.
כמובן, כל זה מדובר בבני זמננו, ל{תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים וכו'} יש כללים משלהם. ייתכנו גם יוצאי דופן (כמו בכל כלל) כדוגמת "הגאון מוילנא". נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:53, 22 ביולי 2009 (UTC)
לצערי עלי לחלוק על שני הדברים: א. הגדרתו של רב "מוסמך"- דהיינו "ידוע" - תלויה הרבה בהיכרותו של הכותב ושל הקורא עם אותו רב. מכיוון שכל אחד הוא בעל היכרויות שונות, הרי שהגדרה בלתי אוביקטיבית כזאת תביא בהכרח למחלוקות בלי סוף, כשעל כמעט כל שם יהיה ויכוח, שיכלול בנידון זה גם ביזוי ת"ח. ב. מתן האפשרות לקרוא לכל אחד בתואר אחר תגרום לכך שאנשים לא ימצאו את מבוקשם בויקישיבה. אדם שיחפש את החיד"א או את הרב בן ציון אבא שאול יחפשו זאת בתוספת הכינוי "הרב", כפי הנהוג ברוב הרבנים, ולא ימצאו זאת. אנשים לא ידעו שעליהם לחפש גם לפי "רבי". --מחל 14:47, 22 ביולי 2009 (UTC)
אם הקו המנחה צריך להיות נוחות משתמש - הרי שהכי נכון לתת לו את התואר המקובל. מי שהוא רה"ג, רה"ח, גדול-הדור וכד', בד"כ הוא "הרב" בבסיס הדברים. אפשר לכל אחד להוסיף תארים עד אין סוף, צריך ללכת על התואר הבסיסי שמקובל בציבור. גם אם מישהו הוא "הראשון לציון" או "הרב הראשי" הוא יכול להיות "הרב". מי שנהוג דווקא לקרוא לו אחרת בכל מקום ("רבי שלמה אלקבץ" "מארי יוסף קאפח") צריך לתת לו את התואר שהגולש יחשוב עליו אינטואטיבית. מה שאני מציע כדי להשקיט מחלוקות - במקומות שתתעורר איזו שהיא אי-הסכמה, ולו הקטנה ביותר, נחזור ל"הרב". נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 11:47, 23 ביולי 2009 (UTC)

את הקישורים לרב חיים דרוקמן לורב צבי ישראל טאו ביטלתי מסיבות אחרות, ואם ברצונך לעשות קישור תעשה, אני לא מעוניין להסביר למה מחקתי את הקישור. אבל היו אנשים שמחקתי את הקישור שלהם מהסיבה שכתבתי. אפשר לכתוב לכל אחד הרב, אבל לא צריך להקפיד על כך, ואין זה משנה, ואדרבה זה יותר טוב שלפעמים כותבים "רבי" ולפעמים "הרה"ג", והכל לפי ההקשר. ולא צריך לעשות קישור בכל פעם. או לחילופין לעשות "הפניות" לערכים - ב"ר'", "רבינו" וכו'. "הגאון" או "הרה"ג" לא נכתב בד"כ בשם הערך.

חבל מאוד שאינך מעוניין להסביר מדוע מחקת את הקישור לרב חיים דרוקמן, לרב צבי טאו, ולאחרים. אתה יכול לעשות זאת בכתיבה פרטית שלך, אולם אינך יכול לגרום נזק לרבים. בויקיפדיה רגילה מעשה כזה מוגדר כ"השחתה", והעושה זאת נחסם מלהשתמש בה.
כפי שהסברתי כבר, אם לרב אחד יקראו בכותר "הרב", לשני: "רבי", לשלישי: "ר'", לרביעי: "רבינו", וכן הלאה, אף אחד לא יוכל למצוא שום ערך בויקישיבה.--מחל 07:39, 22 ביולי 2009 (UTC)
באנציקלופדיה פתוחה נהוג שלא נעשים דברים מתוך גחמות אישיות. מן הראוי שתבהיר את מעשיך או שתשחזר את מה ששינית. אי אפשר להשאיר דברים בלי בסיס. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:35, 22 ביולי 2009 (UTC)

החלטה

הכלל המכוון את כולם, כך נראה, הוא עניין הנוחות והנגישות. לכן צריך לחשוב לכל ערך איך אנשים יחפשו אותו. לדעתי ניתן להחליט על "הרב" באופן אחיד ככלל. כל מקום מיוחד שיש מקרה פרטי שונה - אפשר לשנות לפי העניין, העיקר שהתואר ה"סתמי" יהיה אחיד. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:17, 26 ביולי 2009 (UTC)

לענ"ד כדאי לכתוב לחכמים בזמנינו תואר "הרב", ולחכמים בדורות קודמים "רבי". בכל מקרה צריך לפתור את כל האופציות והאפשרויות ע"י דפי הפניה, כדי שאדם שכותב "הרמב"ם" ג"כ יגיע לערך הנכון.למאי נ"מ? 03:52, י"ד בשבט ה'תש"ע (UTC)

הערות שוליים

ערך על ויקישיבה בויקיפדיה

חברים כל מי שמעוניין לעזור ליצירת ערך מכובד על ויקישיבה בויקיפדיה, מובמן להיכנס כאן - [1] ולכתוב. לאחר שהערך יהיה מוכן, אני אהפוך אותו לערך רגיל. בברכה --בית השלום 14:30, 10 בספטמבר 2009 (UTC)