חובל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (תקלדה) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם שמזיק את גופו של חבירו''' {{מקור| | '''אדם שמזיק את גופו של חבירו''' {{מקור|הסוגיות בבא קמא פרק ח}}'''.''' | ||
'''בערך זה''' נדון באדם שחבל בגופו של חבירו. בדיני נזיקין בכלל (כגון המקור והטעם לאיסור להזיק) ע"ע נזיקין. | '''בערך זה''' נדון באדם שחבל בגופו של חבירו. בדיני נזיקין בכלל (כגון המקור והטעם לאיסור להזיק) ע"ע נזיקין. | ||
'''לדוגמא''', סימא את עינו, קטע את ידו, שבר את רגלו, כוואו בשיפוד {{מקור| | '''לדוגמא''', סימא את עינו, קטע את ידו, שבר את רגלו, כוואו בשיפוד {{מקור|בבא קמא פג: במשנה}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם תשלומי חבלה''' חקר ר' שמואל האם הם משום הממון שהפסיד, כשאר תשלומי נזיקין, או שזו גזירת הכתוב {{מקור| | '''בטעם תשלומי חבלה''' חקר ר' שמואל האם הם משום הממון שהפסיד, כשאר תשלומי נזיקין, או שזו גזירת הכתוב {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד סה. וכן הקונטרסי שיעורים בבא קמא כא-ב כתב שנחלקו הרמב"ם והראב"ד האם חובל הוא מדיני נזקי ממון או דין נפרד}}. | ||
==חמישה דברים== | ==חמישה דברים== | ||
החובל חייב חמישה תשלומים עבור חמישה דברים: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת {{מקור| | החובל חייב חמישה תשלומים עבור חמישה דברים: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת {{מקור|בבא קמא פג: במשנה}}. | ||
לעומת תשלומי נזק שאותו משלמים גם עבור היזק ממון, תשלומי צער, ריפוי, שבת ובושת משלם אדם שהזיק רק עבור שהזיק גוף של אדם, והם נקראים "ארבעה דברים". | לעומת תשלומי נזק שאותו משלמים גם עבור היזק ממון, תשלומי צער, ריפוי, שבת ובושת משלם אדם שהזיק רק עבור שהזיק גוף של אדם, והם נקראים "ארבעה דברים". | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
כיצד מעריכים את דמי הנזק? רואים את הנחבל כאילו הוא עבד הנמכר בשוק, ושמים כמה היה שווה לפני שנחבל וכמה הוא שווה לאחר שנחבל, ואת ההפרש משלם החובל כדמי נזק. | כיצד מעריכים את דמי הנזק? רואים את הנחבל כאילו הוא עבד הנמכר בשוק, ושמים כמה היה שווה לפני שנחבל וכמה הוא שווה לאחר שנחבל, ואת ההפרש משלם החובל כדמי נזק. | ||
תשלומי נזק, כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור| | תשלומי נזק, כגון הקוטע את ידו של חבירו, הם בפשטות ממון (ולא קנס), שהרי משלם לו את שווי הנזק. אך הרמב"ם חידש שהוא קנס {{מקור|חובל ומזיק ה-ו,}} {{מקור|והראב"ד ושאר נו"כ הקשו עליו}}, ובטעמו מצאנו ארבעה הסברים: | ||
@רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור| | @רוב האחרונים ביארו שאברי הגוף (כגון היד) לא נחשבים ממון כיוון שאינם במכירה, שהרי לא יכול למכור את עצמו לעבד {{מקור|אור שמח חובל ומזיק ה-ו, קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל, גרש"ש כתובות לה סוף ד"ה ולדברנו, אבן האזל חובל ומזיק ה-ו ד"ה ובדעת. ומעין זה כתב מרכבת המשנה סנהדרין ה-יד (תחילת קכז. בדפיו) שאין בזה חסרון כיס}}. | ||
@התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור| | @התשלום לא יועיל למלא את הנזק, שהרי לא יוכל לקנות יד חדשה {{מקור|קהילות יעקב בבא קמא מ בהשמטה לפרק החובל}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה בטעם תשלומי הנזק) האם התשלומין הם על החומר או על השווי.</ref>. | ||
@נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור| | @נזק גוף צריך אומדן גדול, ולכן נחשב קנס {{מקור|ב"ח חו"מ צ-כה}}. | ||
@לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק. | @לדעות שגופו של האדם לא שייך לו<ref>הבאנו בזה מחלוקת בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.</ref> פשוט שאינו נזק. | ||
בטעם תשלומי הנזק חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור| | בטעם תשלומי הנזק חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה תשלומי נזק אות ב) במקרה שאי אפשר למלא את החומר הניזוק אלא רק את שוויו.</ref>. | ||
===צער=== | ===צער=== | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
תשלומי ריפוי הם תשלום לנחבל לשם כיסוי ההוצאות להתרפאותו מן החבלה (שכר הרופא, דמי התרופות וכדומה). | תשלומי ריפוי הם תשלום לנחבל לשם כיסוי ההוצאות להתרפאותו מן החבלה (שכר הרופא, דמי התרופות וכדומה). | ||
תשלומי ריפוי אינם חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי, אלא יש עליו חיוב לרפאותו, ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו {{מקור| | תשלומי ריפוי אינם חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי, אלא יש עליו חיוב לרפאותו, ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח}}. | ||
===שבת=== | ===שבת=== | ||
שורה 49: | שורה 49: | ||
תשלום בושת הוא רק אם אדם בייש אדם אחר ע"י מעשה, אבל בייש בדברים - פטור. | תשלום בושת הוא רק אם אדם בייש אדם אחר ע"י מעשה, אבל בייש בדברים - פטור. | ||
תשלומי בושת חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור| | תשלומי בושת חייב לשלם רק אם התכוון {{מקור|בבא קמא פו: במשנה}}. ובגדר הכוונה יש חמש שיטות במפרשים {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יד-ג}}: | ||
@כוונה לעשות את המעשה {{מקור| | @כוונה לעשות את המעשה {{מקור|רש"י}}. | ||
@כוונה להזיק {{מקור| | @כוונה להזיק {{מקור|ר"ח}}. | ||
@כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור| | @כוונה להזיק, ואפילו אם כוונתו להזיק רק בשביל הנאתו, וכן אם הוא פסיק רישא חייב אפילו אם לא התכוון {{מקור|מאירי}}. | ||
@כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור| | @כוונה להזיק דווקא לרעתו של הניזק {{מקור|ראב"ד}}. | ||
@כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור| | @כוונה לבייש, וטעמו הוא שאם לא התכוון לבייש לא נחשב ביוש, דהיינו שהפטור בבושת שלא בכוונה אינו מצד המזיק אלא מצד הניזק {{מקור|ים של שלמה}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''נתן לו רשות לחבול בו''' וחבל בו - אינו עובר בלאו ("לא יוסיף") {{מקור| | '''נתן לו רשות לחבול בו''' וחבל בו - אינו עובר בלאו ("לא יוסיף") {{מקור|מנחת חינוך מט-א [ו] ד"ה וגם נראה, מח-ב [ג] ד"ה ונראה לענ"ד, והוסיף (מח שם) שלא מצא כן מפורש, אך הסברא נותנת כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== |