חודש סיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
השם מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי {{ציטוטון|וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי}}. פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש". | השם מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי {{ציטוטון|וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי}}. פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש". | ||
==אירועים בחודש== | ==אירועים בחודש== | ||
בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל [[יום המיוחס]] ולאחריו [[שלושת ימי ההגבלה]] ו[[חג שבועות]]. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים [[יום טבוח| | בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל [[יום המיוחס]] ולאחריו [[שלושת ימי ההגבלה]] ו[[חג שבועות]]. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים [[מיקרופדיה תלמודית:יום טבוח|יום טבוח]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* חודש סיוון מתוך האנציקלופדיה התלמודית- [[אנציקלופדיה תלמודית:סיון]]. | * חודש סיוון מתוך האנציקלופדיה התלמודית- [[אנציקלופדיה תלמודית:סיון]]. | ||