חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''משאירים את החפץ ביד מי שהחפץ נמצא אצלו''' {{מקור|חזקה זו לא הוזכרה בש"ס (משנה למלך, הובא באור שמח מלווה ולווה ב-ו השני) אלא בראשונים (רא"ש בבא מציעא ב., רמב"ן כתובות יט. בקונטרס אחרון). והגר"א (חו"מ קלג) דייק זאת מהמשנה (בבא בתרא מב) "האומנים והשותפין אין להם חזקה" - משמע שלשאר אדם יש}}'''.''' | '''משאירים את החפץ ביד מי שהחפץ נמצא אצלו''' {{מקור|(חזקה זו לא הוזכרה בש"ס (משנה למלך, הובא באור שמח מלווה ולווה ב-ו השני) אלא בראשונים (רא"ש בבא מציעא ב., רמב"ן כתובות יט. בקונטרס אחרון). והגר"א (חו"מ קלג) דייק זאת מהמשנה (בבא בתרא מב) "האומנים והשותפין אין להם חזקה" - משמע שלשאר אדם יש)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', הטוען שחפץ שברשות חבירו שייך לו - אינו נאמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג}}. | '''לדוגמא''', הטוען שחפץ שברשות חבירו שייך לו - אינו נאמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג|כן}}. | ||
'''נקראת גם''' חזקת מטלטלין, ובפשטות אין ביניהן חילוק {{מקור|וכן כתבו באנציקלופדיה תלמודית חי"ד ערך חזקת מטלטלים. אך באוהל תורה (בבא בתרא בסופו "שיטות הראשונים בחזקת מטלטלין" אותיות ח ט) ביארו בדעת חלק מהתוס' שאת חזקת מטלטלין צריך דווקא נגד מרא קמא, וחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו מועילה רק כשאין מרא קמא}}. | '''נקראת גם''' חזקת מטלטלין, ובפשטות אין ביניהן חילוק {{מקור|(וכן כתבו באנציקלופדיה תלמודית חי"ד ערך חזקת מטלטלים. אך באוהל תורה (בבא בתרא בסופו "שיטות הראשונים בחזקת מטלטלין" אותיות ח ט) ביארו בדעת חלק מהתוס' שאת חזקת מטלטלין צריך דווקא נגד מרא קמא, וחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו מועילה רק כשאין מרא קמא)}}. | ||
'''דינים דומים''': מוחזק<ref>ע"ע מוחזק.</ref> - החילוק בין חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו לבין מוחזק, הוא בפשטות שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא בירור, שמכך שהחפץ ברשותו מוכח שהוא שלו, ומוחזק הוא הנהגה, שמספק א"א להוציא את החפץ מרשותו של המחזיק {{מקור|אך יש אומרים שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה), ויש אומרים שהיא טעמו של מוחזק (שערי יושר ה-טו ד"ה ונראה לענ"ד}}<ref>עיין לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה, ובערך מוחזק בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במקורו ובטעמו.</ref>{{מקור|)}}. | '''דינים דומים''': מוחזק<ref>ע"ע מוחזק.</ref> - החילוק בין חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו לבין מוחזק, הוא בפשטות שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא בירור, שמכך שהחפץ ברשותו מוכח שהוא שלו, ומוחזק הוא הנהגה, שמספק א"א להוציא את החפץ מרשותו של המחזיק {{מקור|(אך יש אומרים שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה), ויש אומרים שהיא טעמו של מוחזק (שערי יושר ה-טו ד"ה ונראה לענ"ד)}}<ref>עיין לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה, ובערך מוחזק בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במקורו ובטעמו.</ref>{{מקור|)|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמה''' מצאנו חמש דעות: | '''בטעמה''' מצאנו חמש דעות: | ||
@ חזקת אומדנא דאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן, וזהו ההסבר הפשוט {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ב,ג, אבן האזל גניבה ה-י ד"ה אכן נראה, דרכי משה דרכי הקניינים ב-י ד"ה אבל}}. ואין זה משום חזקת כשרות, אלא שמתיירא לגנוב שמא יתפס {{מקור|אורים ותומים קלג-ה}}. | @ חזקת אומדנא דאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן, וזהו ההסבר הפשוט {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ב,ג, אבן האזל גניבה ה-י ד"ה אכן נראה, דרכי משה דרכי הקניינים ב-י ד"ה אבל|כן}}. ואין זה משום חזקת כשרות, אלא שמתיירא לגנוב שמא יתפס {{מקור|אורים ותומים קלג-ה|כן}}. | ||
@ רוב, שרוב החפצים שברשותו של האדם הם שלו {{מקור|מקור מים חיים ענף עץ אבות ב}}. | @ רוב, שרוב החפצים שברשותו של האדם הם שלו {{מקור|מקור מים חיים ענף עץ אבות ב|כן}}. | ||
@ דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא קנג}}. | @ דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא קנג|כן}}. | ||
@ כאן נמצא כאן היה, משום שעכשיו נמצא בידו אנו סומכים שהיה גם קודם בידו, ולא גנבו מאחר<ref>ע"ע כאן נמצא כאן היה בסעיף "חוזק" (ד"ה מוחזק) שיש דעות שלא מועילה כלל בממונות.</ref> {{מקור|שער משפט נ-סוף א}}. | @ כאן נמצא כאן היה, משום שעכשיו נמצא בידו אנו סומכים שהיה גם קודם בידו, ולא גנבו מאחר<ref>ע"ע כאן נמצא כאן היה בסעיף "חוזק" (ד"ה מוחזק) שיש דעות שלא מועילה כלל בממונות.</ref> {{מקור|שער משפט נ-סוף א|כן}}. | ||
@ מוחזק - חזקה היא רק שם אחר למוחזק {{מקור|שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה}}. | @ מוחזק - חזקה היא רק שם אחר למוחזק {{מקור|שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מוחזק''' - נחלקו ראשי הישיבות האם חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו צריכה איתה גם מוחזק, והיא מועילה רק לעשות דררא דממונא כדי שהמוחזק יועיל {{מקור|גרנ"ט קסו}}, או שהיא מועילה לבד {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג}}<ref>עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) שיש אומרים שהיא עצמה רק מוחזק.</ref>. | '''מוחזק''' - נחלקו ראשי הישיבות האם חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו צריכה איתה גם מוחזק, והיא מועילה רק לעשות דררא דממונא כדי שהמוחזק יועיל {{מקור|גרנ"ט קסו|כן}}, או שהיא מועילה לבד {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג|כן}}<ref>עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) שיש אומרים שהיא עצמה רק מוחזק.</ref>. | ||
'''בקרקעות''' חזקה זו לא נאמרה, אלא הולכים בהם אחר חזקת מרא קמא {{מקור|רבנו יונה בבא בתרא כח: לעניין אחזוקי בגנבי}}, משום שלקרקע אפשר ליכנס בקלות והגנב לא מתיירא לעשות זאת {{מקור|שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ ז, זכור זאת ליעקב בעניין חזקת מטלטלין וקרקע}}, ואין בהם ראיה כמטלטלין שלא היו הבעלים שותקים {{מקור|ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה מניין}}. ולשיטת הגרנ"ט שכל חזקה זו צריכה גם מוחזק<ref>כדלעיל בסמוך.</ref>, פשוט שלא תועיל החזקה, שהרי בקרקע אין מוחזק (לפחות לא נגד מרא קמא<ref>כשאין מרא קמא נחלקו הראשונים האם מוחזק מועיל בקרקע, הובאו בערך מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות.</ref>) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא בתרא פ"ג א}}<ref>יש שלוש חזקות ממוניות במטלטלין, ודנו האם הן מועילות גם בקרקעות: [א] חזקת מרא קמא - לכו"ע גם בקרקעות, [ב] מוחזק - נחלקו האם מועיל בקרקעות אך לכו"ע הוא חלש יותר מבמטלטלין (ע"ע מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות), [ג] כל מה שתחת יד אדם שלו - לכו"ע אינה בקרקעות.</ref>. | '''בקרקעות''' חזקה זו לא נאמרה, אלא הולכים בהם אחר חזקת מרא קמא {{מקור|רבנו יונה בבא בתרא כח: לעניין אחזוקי בגנבי|כן}}, משום שלקרקע אפשר ליכנס בקלות והגנב לא מתיירא לעשות זאת {{מקור|שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ ז, זכור זאת ליעקב בעניין חזקת מטלטלין וקרקע|כן}}, ואין בהם ראיה כמטלטלין שלא היו הבעלים שותקים {{מקור|ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה מניין|כן}}. ולשיטת הגרנ"ט שכל חזקה זו צריכה גם מוחזק<ref>כדלעיל בסמוך.</ref>, פשוט שלא תועיל החזקה, שהרי בקרקע אין מוחזק (לפחות לא נגד מרא קמא<ref>כשאין מרא קמא נחלקו הראשונים האם מוחזק מועיל בקרקע, הובאו בערך מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות.</ref>) {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא בתרא פ"ג א|כן}}<ref>יש שלוש חזקות ממוניות במטלטלין, ודנו האם הן מועילות גם בקרקעות: [א] חזקת מרא קמא - לכו"ע גם בקרקעות, [ב] מוחזק - נחלקו האם מועיל בקרקעות אך לכו"ע הוא חלש יותר מבמטלטלין (ע"ע מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות), [ג] כל מה שתחת יד אדם שלו - לכו"ע אינה בקרקעות.</ref>. | ||
'''תשמישין''' חזקה זו מועילה גם לגביהן<ref>ע"ע חזקת תשמישין.</ref> {{מקור|גר"ש שקאפ בבא בתרא ג מדייק מהרמ"ה}}. | '''תשמישין''' חזקה זו מועילה גם לגביהן<ref>ע"ע חזקת תשמישין.</ref> {{מקור|גר"ש שקאפ בבא בתרא ג מדייק מהרמ"ה|כן}}. | ||
'''כשהחפץ נפל מעצמו''' לרשות המחזיק (כגון כותל או בית ועליה שנפלו), לדעה שהיא אומדנא דאחזוקי בגנבי לא מחזקינן<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.</ref>, אם כן לא נאמרה בזה, שהרי במקרה זה אנו לא חוששים שהמחזיק גנב את החפץ, אלא שנפל לרשותו {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג}}. | '''כשהחפץ נפל מעצמו''' לרשות המחזיק (כגון כותל או בית ועליה שנפלו), לדעה שהיא אומדנא דאחזוקי בגנבי לא מחזקינן<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.</ref>, אם כן לא נאמרה בזה, שהרי במקרה זה אנו לא חוששים שהמחזיק גנב את החפץ, אלא שנפל לרשותו {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב ט-ג|כן}}. | ||
'''וכן בכלים''' העשויין להשאיל ולהשכיר לא נאמרה, שאין ראיה שהן שלו, שאולי שאלם או שכרם {{מקור|משמע משבועות מו:, שכתוב שם שאין בהן אחזוקי בגנבי}}. | '''וכן בכלים''' העשויין להשאיל ולהשכיר לא נאמרה, שאין ראיה שהן שלו, שאולי שאלם או שכרם {{מקור|משמע משבועות מו:, שכתוב שם שאין בהן אחזוקי בגנבי|כן}}. | ||
'''גודרות''', דהיינו בעלי חיים, אין להן חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו, משום שמסתבר שנכנסו לרשותו מאליהן {{מקור|בבא בתרא לו., קובץ שיעורים ח"ב ט-ב}}. | '''גודרות''', דהיינו בעלי חיים, אין להן חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו, משום שמסתבר שנכנסו לרשותו מאליהן {{מקור|בבא בתרא לו., קובץ שיעורים ח"ב ט-ב|כן}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''' נדחה מפני חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו {{מקור|חו"מ צט, הובא בשו"ת נודע ביהודה אה"ע לז, ויש חולקים (הובאו ברמ"א שם)}}, ואינו מועיל לאחזוקי אינשי בגנבי {{מקור|בבא בתרא נב: תד"ה דברים}}. | '''מיגו''' נדחה מפני חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו {{מקור|(חו"מ צט, הובא בשו"ת נודע ביהודה אה"ע לז, ויש חולקים (הובאו ברמ"א שם))}}, ואינו מועיל לאחזוקי אינשי בגנבי {{מקור|בבא בתרא נב: תד"ה דברים|כן}}. | ||
'''לא חציף איניש''' דגזר דיקלא דלאו דיליה עדיף מחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו {{מקור|תוס' בבא בתרא לג: ד"ה ואי טעין}}. | '''לא חציף איניש''' דגזר דיקלא דלאו דיליה עדיף מחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו {{מקור|תוס' בבא בתרא לג: ד"ה ואי טעין|כן}}. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''בקטן''', גם בו מועילה חזקה זו {{מקור|נתיבות המשפט קלג-א}}. | '''בקטן''', גם בו מועילה חזקה זו {{מקור|נתיבות המשפט קלג-א|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[חזקת שלוש שנים {{מקור|בקרקעות}}]] | * [[חזקת שלוש שנים {{מקור|בקרקעות|כן}}]] | ||
* [[חזקת תשמישין {{מקור|בשימוש בחפצים}}]] | * [[חזקת תשמישין {{מקור|בשימוש בחפצים|כן}}]] | ||
* [[מוחזק<ref>עיין לעיל בסעיף "הגדרה" (ד"ה דינים דומים) בחילוק ביניהם.</ref>]] | * [[מוחזק<ref>עיין לעיל בסעיף "הגדרה" (ד"ה דינים דומים) בחילוק ביניהם.</ref>]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
משאירים את החפץ ביד מי שהחפץ נמצא אצלו (חזקה זו לא הוזכרה בש"ס (משנה למלך, הובא באור שמח מלווה ולווה ב-ו השני) אלא בראשונים (רא"ש בבא מציעא ב., רמב"ן כתובות יט. בקונטרס אחרון). והגר"א (חו"מ קלג) דייק זאת מהמשנה (בבא בתרא מב) "האומנים והשותפין אין להם חזקה" - משמע שלשאר אדם יש).
לדוגמא, הטוען שחפץ שברשות חבירו שייך לו - אינו נאמן (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג).
נקראת גם חזקת מטלטלין, ובפשטות אין ביניהן חילוק (וכן כתבו באנציקלופדיה תלמודית חי"ד ערך חזקת מטלטלים. אך באוהל תורה (בבא בתרא בסופו "שיטות הראשונים בחזקת מטלטלין" אותיות ח ט) ביארו בדעת חלק מהתוס' שאת חזקת מטלטלין צריך דווקא נגד מרא קמא, וחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו מועילה רק כשאין מרא קמא).
דינים דומים: מוחזק[1] - החילוק בין חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו לבין מוחזק, הוא בפשטות שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא בירור, שמכך שהחפץ ברשותו מוכח שהוא שלו, ומוחזק הוא הנהגה, שמספק א"א להוציא את החפץ מרשותו של המחזיק (אך יש אומרים שחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה), ויש אומרים שהיא טעמו של מוחזק (שערי יושר ה-טו ד"ה ונראה לענ"ד)[2]()).
מקור וטעם[עריכה]
בטעמה מצאנו חמש דעות:
- חזקת אומדנא דאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן, וזהו ההסבר הפשוט (קובץ שיעורים ח"ב ט-ב,ג, אבן האזל גניבה ה-י ד"ה אכן נראה, דרכי משה דרכי הקניינים ב-י ד"ה אבל). ואין זה משום חזקת כשרות, אלא שמתיירא לגנוב שמא יתפס (אורים ותומים קלג-ה).
- רוב, שרוב החפצים שברשותו של האדם הם שלו (מקור מים חיים ענף עץ אבות ב).
- דאם לא כן לא שבקת חיי לכל בריה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קנג).
- כאן נמצא כאן היה, משום שעכשיו נמצא בידו אנו סומכים שהיה גם קודם בידו, ולא גנבו מאחר[3] (שער משפט נ-סוף א).
- מוחזק - חזקה היא רק שם אחר למוחזק (שו"ת חתם סופר אה"ע פ ד"ה חזקה).
פרטי הדין[עריכה]
מוחזק - נחלקו ראשי הישיבות האם חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו צריכה איתה גם מוחזק, והיא מועילה רק לעשות דררא דממונא כדי שהמוחזק יועיל (גרנ"ט קסו), או שהיא מועילה לבד (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג)[4].
בקרקעות חזקה זו לא נאמרה, אלא הולכים בהם אחר חזקת מרא קמא (רבנו יונה בבא בתרא כח: לעניין אחזוקי בגנבי), משום שלקרקע אפשר ליכנס בקלות והגנב לא מתיירא לעשות זאת (שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ ז, זכור זאת ליעקב בעניין חזקת מטלטלין וקרקע), ואין בהם ראיה כמטלטלין שלא היו הבעלים שותקים (ריטב"א בבא בתרא כח. ד"ה מניין). ולשיטת הגרנ"ט שכל חזקה זו צריכה גם מוחזק[5], פשוט שלא תועיל החזקה, שהרי בקרקע אין מוחזק (לפחות לא נגד מרא קמא[6]) (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא פ"ג א)[7].
תשמישין חזקה זו מועילה גם לגביהן[8] (גר"ש שקאפ בבא בתרא ג מדייק מהרמ"ה).
כשהחפץ נפל מעצמו לרשות המחזיק (כגון כותל או בית ועליה שנפלו), לדעה שהיא אומדנא דאחזוקי בגנבי לא מחזקינן[9], אם כן לא נאמרה בזה, שהרי במקרה זה אנו לא חוששים שהמחזיק גנב את החפץ, אלא שנפל לרשותו (קובץ שיעורים ח"ב ט-ג).
וכן בכלים העשויין להשאיל ולהשכיר לא נאמרה, שאין ראיה שהן שלו, שאולי שאלם או שכרם (משמע משבועות מו:, שכתוב שם שאין בהן אחזוקי בגנבי).
גודרות, דהיינו בעלי חיים, אין להן חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו, משום שמסתבר שנכנסו לרשותו מאליהן (בבא בתרא לו., קובץ שיעורים ח"ב ט-ב).
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[10].
מיגו נדחה מפני חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו (חו"מ צט, הובא בשו"ת נודע ביהודה אה"ע לז, ויש חולקים (הובאו ברמ"א שם)), ואינו מועיל לאחזוקי אינשי בגנבי (בבא בתרא נב: תד"ה דברים).
לא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה עדיף מחזקה כל מה שתחת יד אדם שלו (תוס' בבא בתרא לג: ד"ה ואי טעין).
אנשים[עריכה]
בקטן, גם בו מועילה חזקה זו (נתיבות המשפט קלג-א).
ראה גם[עריכה]
- [[חזקת שלוש שנים (בקרקעות)]]
- [[חזקת תשמישין (בשימוש בחפצים)]]
- [[מוחזק[11]]]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ע"ע מוחזק.
- ↑ עיין לקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה, ובערך מוחזק בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במקורו ובטעמו.
- ↑ ע"ע כאן נמצא כאן היה בסעיף "חוזק" (ד"ה מוחזק) שיש דעות שלא מועילה כלל בממונות.
- ↑ עיין לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) שיש אומרים שהיא עצמה רק מוחזק.
- ↑ כדלעיל בסמוך.
- ↑ כשאין מרא קמא נחלקו הראשונים האם מוחזק מועיל בקרקע, הובאו בערך מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות.
- ↑ יש שלוש חזקות ממוניות במטלטלין, ודנו האם הן מועילות גם בקרקעות: [א] חזקת מרא קמא - לכו"ע גם בקרקעות, [ב] מוחזק - נחלקו האם מועיל בקרקעות אך לכו"ע הוא חלש יותר מבמטלטלין (ע"ע מוחזק בסעיף "פרטי הדין" ד"ה בקרקעות), [ג] כל מה שתחת יד אדם שלו - לכו"ע אינה בקרקעות.
- ↑ ע"ע חזקת תשמישין.
- ↑ הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ עיין לעיל בסעיף "הגדרה" (ד"ה דינים דומים) בחילוק ביניהם.