חנוכת המשכן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
(מה הקטע עם "חזק"...) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הקרבת [[קרבנות]] בגמר הקמת ה[[משכן]]. | הקרבת [[קרבנות]] בגמר הקמת ה[[משכן]]. | ||
הפסוקים האחרונים של [[ספר שמות]] מתארים בפירוט רב את הקמת ה[[משכן]] בידי [[משה]]. | |||
"...ויכל משה את כל המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכול משה לבא אל האוהל כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן..." | |||
את המשך הקטע ניתן למצוא בראש [[ספר ויקרא]] : | |||
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר" | |||
למעשה, כל ספר ויקרא נאמר למשה לאחר חנוכת המשכן, כשקרא לו ה' אל תוך האוהל. | |||
לאחר הקמת המשכן, שימש משה כ[[כהן גדול]] במשך שמונה ימים כדי ללמד את [[אהרון]] ובניו את עבודת המשכן. חכמים נחלקו במועד ימים אלו: | |||
א. דעת ר' אברהם אבן עזרא שסובר כרבי עקיבא - | |||
המשכן הוקם לראשונה ב-1 בניסן, וחנוכת המשכן נמשכה עד 8 בניסן. | |||
ב. דעת שאר חכמי ישראל - | |||
המשכן הוקם לראשונה ב-23 באדר, וחנוכת המשכן נמשכה עד 1 בניסן. | |||
ביום זה נחנך המזבח בקורבנות הבאים: | |||
1. אהרון הביא קרבן [[חטאת]] מיוחד של עגל תמים, להראות שנמחל לו חטא העגל. בנוסף הקריב אהרון איל תמים ל[[עולה]]. | |||
2. העם הביא מספר קורבנות מקופת הציבור: שעיר עיזים ל[[חטאת]], עגל וכבש בן שנה ל[[עולה]], שור ואיל ל[[שלמים]] ואף [[מנחה]] בלולה בשמן. | |||
אהרון ובניו הכינו את הקורבנות וביצעו בהם את כל ההכנות, אך את האש שאכלה אותם ירדה מהשמיים, אגב, ישנו ציווי שאש זו לא תכבה כל עוד המזבח עומד. נדב ואביהו, שניים מתוך [[בני אהרון]], באו מתוך התלהבות המצווה והוסיפו למזבח אש זרה. ה' כעס עליהם והוציא מבין הכרובים אש ששרפה את פנים גופם. משה הודיע זאת לאהרון וניחם אותו בכך שה' אמר- "בקרובי אקדש" ומות בניו רק מראה כמה צדיקים הם היו. אהרון הגיב באיפוק וזכה בשכר על כך. עוד לפני מות נדב ואביהו קידש את אהרון את הכהנים ומשחם בצורה מיוחדת. בנוסף, קידש אהרון את כלי המשכן באמצעות שמן המשחה. | |||
מיום הקמת המשכן, במשך 12 ימים, הביאו נשיאי ה[[שבטים]] את מתנותיהם למשכן החדש. מלבד מתנתם המשותפת (6 עגלות לנשיאת המשכן, 12 פרים ושור) כל אחד מהם הביא ביום תורו: | |||
קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה" | |||
את המשכן חנכו הנשיאים ב: א. [[מנחה]]; ב. [[קטורת]]; ג. [[עולה]]; ד. [[חטאת]]; ה. [[שלמים]]. | |||
[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]] | [[קטגוריה: מקדש וקרבנות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:43, 25 במרץ 2022
|
|
הפסוקים האחרונים של ספר שמות מתארים בפירוט רב את הקמת המשכן בידי משה.
"...ויכל משה את כל המלאכה. ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכול משה לבא אל האוהל כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן..."
את המשך הקטע ניתן למצוא בראש ספר ויקרא : "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר" למעשה, כל ספר ויקרא נאמר למשה לאחר חנוכת המשכן, כשקרא לו ה' אל תוך האוהל. לאחר הקמת המשכן, שימש משה ככהן גדול במשך שמונה ימים כדי ללמד את אהרון ובניו את עבודת המשכן. חכמים נחלקו במועד ימים אלו:
א. דעת ר' אברהם אבן עזרא שסובר כרבי עקיבא - המשכן הוקם לראשונה ב-1 בניסן, וחנוכת המשכן נמשכה עד 8 בניסן.
ב. דעת שאר חכמי ישראל - המשכן הוקם לראשונה ב-23 באדר, וחנוכת המשכן נמשכה עד 1 בניסן.
ביום זה נחנך המזבח בקורבנות הבאים: 1. אהרון הביא קרבן חטאת מיוחד של עגל תמים, להראות שנמחל לו חטא העגל. בנוסף הקריב אהרון איל תמים לעולה.
2. העם הביא מספר קורבנות מקופת הציבור: שעיר עיזים לחטאת, עגל וכבש בן שנה לעולה, שור ואיל לשלמים ואף מנחה בלולה בשמן.
אהרון ובניו הכינו את הקורבנות וביצעו בהם את כל ההכנות, אך את האש שאכלה אותם ירדה מהשמיים, אגב, ישנו ציווי שאש זו לא תכבה כל עוד המזבח עומד. נדב ואביהו, שניים מתוך בני אהרון, באו מתוך התלהבות המצווה והוסיפו למזבח אש זרה. ה' כעס עליהם והוציא מבין הכרובים אש ששרפה את פנים גופם. משה הודיע זאת לאהרון וניחם אותו בכך שה' אמר- "בקרובי אקדש" ומות בניו רק מראה כמה צדיקים הם היו. אהרון הגיב באיפוק וזכה בשכר על כך. עוד לפני מות נדב ואביהו קידש את אהרון את הכהנים ומשחם בצורה מיוחדת. בנוסף, קידש אהרון את כלי המשכן באמצעות שמן המשחה.
מיום הקמת המשכן, במשך 12 ימים, הביאו נשיאי השבטים את מתנותיהם למשכן החדש. מלבד מתנתם המשותפת (6 עגלות לנשיאת המשכן, 12 פרים ושור) כל אחד מהם הביא ביום תורו:
קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"
את המשכן חנכו הנשיאים ב: א. מנחה; ב. קטורת; ג. עולה; ד. חטאת; ה. שלמים.