יאוש בגזילה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הנגזל התייאש מהגזילה, וכך הגזלן קונה אותה (בבא קמא סו., סוכה ל:). לדוגמא, הגזלן הוא איש אלים ולכן הבעלים מתייאש מלהוציא את הגזילה ממנו (רש"י בבא קמא סו: ד"ה חילוף). החולק על דין זה הוא רב יוסף שסובר שאינו קונה (בבא קמא סו.), ואין הלכה כמותו.

מקור וטעם[edit]

במקורו הסתפקה הגמרא האם הוא מדאורייתא, שנלמד מיאוש באבידה, או מדרבנן, מפני תקנת השבים (בבא קמא סו.).

נכסים[edit]

  1. קרקע, יאוש לא מועיל בה. ובטעם לזה חידש הכפות תמרים שכיוון שעדיין נקרא שמו של הבעלים עליה, אנן סהדי שאינו מתייאש. ולכן אם נשתקע שם בעליה ממנה, אנן סהדי שכן התייאש, והיאוש מועיל בה. והנתיבות המשפט (שעא) כתב שהטעם הוא שהקרקע נחשבת עדיין ברשותו, ויאוש לא מועיל בדבר שברשותו (בכל זה דן ספר המקנה טז-כה)[1].
  2. חוב, הפני יהושע סובר שלא מועיל בו יאוש, והקצוה"ח (קסג) כתב שיאוש גמור כן מועיל בו, ורק במקרה שאינו יאוש גמור, כגון שמתייאש רק משום שמתיירא שהלווה עני או אלים ולא ישלם, היאוש לא מועיל (דן בזה ספר המקנה טז-יד בתחילתו).
  3. עבד כנעני - לרש"י ולראב"ד (גזילה ט-א) יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל (והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה טז-כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו). אך לש"ך (שסג-א) יאוש לא מועיל בעבד.

פרטי הדין[edit]

באופן הקניין חקר הרוגאצ'ובר האם הוא כאילו הנגזל עצמו נתנו לגזלן (הקנאה מהנגזל לגזלן) או כאילו הגזלן קבלו מאדם אחר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יאוש).

יאוש ושינוי[edit]

  1. שינוי מעשה קטן עם יאוש, לתוס' (בבא קמא סו: ד"ה קיצען) מועיל, ולרמב"ן (במלחמות ריש הגוזל ומאכיל) אינו מועיל.
  2. שינוי שם החוזר לברייתו יחד עם יאוש קונה (תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה).
  3. שינוי מעשה החוזר לברייתו אינו קונה אפילו אם הוא יחד עם יאוש (תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה).

ראו גם[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. בדיני גזילת קרקע הארכנו בערך קרקע אינה נגזלת.