יחץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | |||
[[יחץ]] הינו אחד מ[[סימני ליל הסדר]] בו חוצים את אחת ממצות הסדר לשני חלקים כאשר חלק אחד נאכל כחלק מסעודת החג והחלק השני נשמר לאפיקומן. הסיבה לחציית המצה היא משום שעל המצה בפסח להיות "לחם עוני" ודרכו של עני לאכול רק חלק מהאוכל שלו ומשאיר חלק לאחר מכן. | |||
עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן". | |||
יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב {{מקור|תהלים ל"א|כן}}: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים. | |||
בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון... | |||
בקהילות ספרד נהגו, שכשאומר "יחץ", אינו טומן את המצה לאפיקומן, אלא קושרה על כתפו של ילד, והילד יוצא מן הבית ודופק בדלת. לאחר כניסתו הוא נשאל: "מי אתה"? והוא עונה: "ישראל". - "מאין באת"? - "ממצרים". - "לאן אתה הולך"? - "לירושלים". - "ומה אתה נושא"? - "מצה". לאחר מכן הוא מביט על השולחן ושואל: "מה נשתנה" וכו'. | |||
==המשמעות הרוחנית בחצייה== | |||
[[הרב קוק]] {{הערה|עולת ראיה גדה של פסח, עמ' רנט-רס}} מסביר כי חלוקת המצה לשני חלקים מזכירה לאדם שגם אם הוא כבר התעלה למדרגה גבוהה, עדיין לא כל כוחותיו התעלו וממילא לא כל אכילותיו מקודשות. את שני החצאים אוכלים במצבים שונים- את החלק הראשון של היחץ אוכלים בתחילת הסעודה, ואילו את החלק של האפיקומן אוכלים על השובע- אכילה שאיננה לצרכים גשמיים אלא רק לצורך רוחני. כאשר חוצים את המצה אנחנו מזכירים לעצמנו שישנם שני מצבי אכילה- וגם לאחר שהאדם כבר התעלה, עדיין לא כל כוחותיו התעלו ולא כל אכילותיו מקודשות ולפעמים הוא אוכל גם רק מהצורך הגשמי ולא רק בפן הרוחני. בנוסף לכך, גם לאחר שאדם התעלה למדרגה גבוהה, עליו לדעת שלא כולם בדרגה זו, ואין לו להדריך את כולם באותה דרך, אלא כל אחד לפי מעלתו והתפתחותו המוסרית. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/20782#1b ביאור הרב קוק על יחץ] מתוך שיעורי [[הרב זלמן מלמד]] על עולת ראי"ה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:36, 26 באפריל 2021
|
|
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
יחץ הינו אחד מסימני ליל הסדר בו חוצים את אחת ממצות הסדר לשני חלקים כאשר חלק אחד נאכל כחלק מסעודת החג והחלק השני נשמר לאפיקומן. הסיבה לחציית המצה היא משום שעל המצה בפסח להיות "לחם עוני" ודרכו של עני לאכול רק חלק מהאוכל שלו ומשאיר חלק לאחר מכן.
עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן".
יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב (תהלים ל"א): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים.
בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון...
בקהילות ספרד נהגו, שכשאומר "יחץ", אינו טומן את המצה לאפיקומן, אלא קושרה על כתפו של ילד, והילד יוצא מן הבית ודופק בדלת. לאחר כניסתו הוא נשאל: "מי אתה"? והוא עונה: "ישראל". - "מאין באת"? - "ממצרים". - "לאן אתה הולך"? - "לירושלים". - "ומה אתה נושא"? - "מצה". לאחר מכן הוא מביט על השולחן ושואל: "מה נשתנה" וכו'.
המשמעות הרוחנית בחצייה[עריכה]
הרב קוק [1] מסביר כי חלוקת המצה לשני חלקים מזכירה לאדם שגם אם הוא כבר התעלה למדרגה גבוהה, עדיין לא כל כוחותיו התעלו וממילא לא כל אכילותיו מקודשות. את שני החצאים אוכלים במצבים שונים- את החלק הראשון של היחץ אוכלים בתחילת הסעודה, ואילו את החלק של האפיקומן אוכלים על השובע- אכילה שאיננה לצרכים גשמיים אלא רק לצורך רוחני. כאשר חוצים את המצה אנחנו מזכירים לעצמנו שישנם שני מצבי אכילה- וגם לאחר שהאדם כבר התעלה, עדיין לא כל כוחותיו התעלו ולא כל אכילותיו מקודשות ולפעמים הוא אוכל גם רק מהצורך הגשמי ולא רק בפן הרוחני. בנוסף לכך, גם לאחר שאדם התעלה למדרגה גבוהה, עליו לדעת שלא כולם בדרגה זו, ואין לו להדריך את כולם באותה דרך, אלא כל אחד לפי מעלתו והתפתחותו המוסרית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ביאור הרב קוק על יחץ מתוך שיעורי הרב זלמן מלמד על עולת ראי"ה
הערות שוליים
- ↑ עולת ראיה גדה של פסח, עמ' רנט-רס