ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מסביר הרב זצ"ל שיש לחלק את המצה לשני חלקים, כדי לזכור שגם אם האדם כבר התעלה למדרגה הגבוהה, לא תמיד כל כוחותיו התעלו, ולא כל אכילותיו מקודשות. החצי הגדול יותר שנשמר לסוף הסעודה: האפיקומן, בא לזכר קרבן פסח שהיה נאכל על השובע. לכאורה למה אוכלים על השובע? הרי זו סתם זלילה, שכן יש כאן אכילה אחר שהאדם כבר שבע והיא לא באה כדי להשביע אלא רק לשם הנאה? אלא שאכילה זו מסמלת את התעוררות כוחות הנפש הרחבים יותר על ידי העונג.
אך החלק השני של המצה נאכל לתאבון. צריך לדעת שאף שאכילת ההכרח היא רק אמצעי כדי להגיע לאכילת העונג, ואינה האידיאל הכי גבוה, מאידך זוהי הקדמה שאין לדלג עליה. בשלב הראשון של התפתחות האדם יש לעבור דרכה ולזכך את הכוחות, ורק אז אפשר להתעלות ולהגיע לאכילה האידיאלית, אכילה שנעשית על השובע. ההנאה והעונג מחיים הרבה כוחות ורגשות שלא מתעוררים על ידי ההכרח. אכילת ההכרח מחיה את הנפש, היא עוזרת לקיום העצמי, והעונג מחיה כוחות רגש נוספים. לכן צריך את שני החלקי המצה. כפי שאמרנו בביאור סימן "כרפס", כשאדם נמצא במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים הוא צריך לצמצם את החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, על מנת שלא ישקע בגשמיות ויטה את הנפש לכיוונים נמוכים שליליים. אך במדרגה גבוהה, כל רגש גופני שמתעורר אצלו, הוא תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. לכן צריך לדעת שיש יסוד כפול באכילה, אכילת ההכרח על מנת לקיים הגוף ואכילה על השובע לעונג על מנת להרחיב את הופעת החיים.
כלומר מוכרחים אנו לחלק את המצה כדי שנזכור שיש שני מצבים, וגם אם כבר התעלה למדרגה הגבוהה, לא תמיד כל כוחותיו התעלו. ולכן צריך לזכור שלא כל אכילותיו מקודשות, ולא יעשה אידיאולוגיה מכל אכילותיו, אלא תמיד יזכור על ידי חילוק המצה, שיש עוד צורה של אכילה, אכילת ההכרח שלפעמים צריך רק אותה. בנוסף לכך, גם לאחר שאדם התעלה למדרגה גבוהה, עליו לדעת שלא כולם בדרגה זו, ואין לו להדריך את כולם באותה דרך, אלא כל אחד לפי מעלתו והתפתחותו המוסרית. כך מצאנו שאף שאברהם אבינו הגיע לדרגתו הענקית, הוא נטע אשל והתעסק עם מי שהיו עדיין במדרגת אכילת ההכרח. גם אנו בלילה זה מכריזים: "כל דצריך ייתי ויפסח", ומוכנים אנו למלא את צרכי רוחו חוקותיו וצרכיו של כל אדם לפי מעלתו ועניינו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
