יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←שלטון רעוע) |
מ (←במקום הסכנה) |
||
| שורה 275: | שורה 275: | ||
=== במקום ה[[סכנה]] === | === במקום ה[[סכנה]] === | ||
כתבו חכמי זמנינו, שהעובדה שהתורה צוותה לכבוש את הארץ, היא מורה שמותר להכנס לסכנה בכדי [[מלחמה|להלחם]] על כיבושה, וכדברי ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|(מצוה תרד, מהד' מכון ירושלים אות ד)}} לגבי מצות [[מלחמת עמלק]]: | כתבו חכמי זמנינו, שהעובדה שהתורה צוותה לכבוש את הארץ, היא מורה שמותר להכנס לסכנה בכדי [[מלחמה|להלחם]] על כיבושה, וכדברי ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|(מצוה תרד, מהד' מכון ירושלים אות ד)}} לגבי מצות [[מלחמת עמלק]]: | ||
:"וכבר כתבתי לעיל {{מקור|[- לגבי מצות}} [[מלחמת שבעת האומות]]<ref>מנחת חינוך מצוה תכה (מהד' מכון ירושלים אות ג): "...דנהי דכל המצוות נדחות מפני הסכנה, מ"מ מצוה זו דהתורה צוותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן, ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה, א"כ דחויה סכנה במקום הזה..." {{מקור|(וע"ש מש"כ לתמוה על החינוך, ועי' מש"כ ליישב בזה באגרות הראי"ה ח"ג עמ' רנח-רנט ובחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פרשת בשלח)}}.</ref>{{מקור|]}} דנראה דאף במקום סכנה מחייבים, כי ידוע דהתורה לא תסמוך דינים על [[נס|ניסים]] כמבואר ברמב"ן כמה פעמים {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן:ויקרא כא יז$ויקרא כא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:ויקרא כו יא$ויקרא כו, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:במדבר א מה$במדבר א, מה}}{{מקור|)}}, והתורה צוותנו להלחם ומסכנים נפשות במלחמה, א"כ [[זגרת הכתוב]] היא דאפילו בסכנת נפשות מחוייב במצוה זו<ref>וע"ע מרומי שדה, להגאון הנצי"ב ז"ל מוולוז'ין, ערובין מה.</ref>". | :"וכבר כתבתי לעיל {{מקור|[- לגבי מצות}} [[מלחמת שבעת האומות]]<ref>מנחת חינוך מצוה תכה (מהד' מכון ירושלים אות ג): "...דנהי דכל המצוות נדחות מפני הסכנה, מ"מ מצוה זו דהתורה צוותה ללחום עמהם, וידוע דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן, ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה, א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהיא סכנה, א"כ דחויה סכנה במקום הזה..." {{מקור|(וע"ש מש"כ לתמוה על החינוך, ועי' מש"כ ליישב בזה באגרות הראי"ה ח"ג עמ' רנח-רנט ובחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פרשת בשלח)}}.</ref>{{מקור|]}} דנראה דאף במקום סכנה מחייבים, כי ידוע דהתורה לא תסמוך דינים על [[נס|ניסים]] כמבואר ברמב"ן כמה פעמים {{מקור|(}}{{מקור|רמב"ן:ויקרא כא יז$ויקרא כא, יז}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:ויקרא כו יא$ויקרא כו, יא}}{{מקור|;}} {{מקור|רמב"ן:במדבר א מה$במדבר א, מה}}{{מקור|)}}, והתורה צוותנו להלחם ומסכנים נפשות במלחמה, א"כ [[זגרת הכתוב]] היא דאפילו בסכנת נפשות מחוייב במצוה זו<ref>וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי {{מקור|(מהדו' בתרא, הוצאת ר' בנימין פריעדמאן בעיקר מישקאלץ (בהונגריה) תרצ"ז, סי' קכו)}}. וע"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40994&st=&pgnum=152&hilite= מרומי שדה, להגאון הנצי"ב ז"ל מוולוז'ין, ערובין מה.] {{מקור|(הגר"ע יוסף שליט"א, שם)}}.</ref>". | ||
זאת אומרת, שבמקום שהתורה מצוה להלחם | זאת אומרת, שבמקום שהתורה מצוה להלחם לא נוהג הכלל: "[[וחי בהם]]" - "ולא שימות בהם" {{מקור|בבלי:יומא פה ב$יומא פה:|כן}}, אלא בהם יש חובה להלחם ולהסתכן. וא"כ ה"ה למצות כיבוש הארץ - שיש להסתכן על קיומה {{מקור|(}}[[הרצי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, לנתיבות ישראל...;}} [[הרב שלמה גורן]] {{מקור|זצ"ל, תחו"מין טו עמ' 13-16;}} [[הרב אברהם שפירא]] {{מקור|זצ"ל, מורשה, הוצאת המכון ע"ש הרצי"ה קוק, ירושלים תשס"ה, עמ' קלט, קעו-קע; ויבלט"א}} [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור|שליט"א, קובץ תורה שבעל פה לא עמ' יט-כ, נדפס גם בתחו"מין י עמ' 42;}} [[הרב אשר וייס]] {{מקור|שליט"א, מנחת אשר במדבר, סי' עא אות ב בהערה, עמ' תסה; ועוד)}}. | ||
כמובן, ההיתר להסתכן הוא ליחיד, אולם אין לצאת למלחמה אלא אם יש סיכוי סביר להצלחתה {{מקור|(פשוט; וכ"כ הרב שלמה גורן זצ"ל, שם עמ' 16; הרב אברהם שפירא זצ"ל, שם עמ' קל, קלט-קמ; ועוד)}}. | |||
'''במה דברים אמורים?''' במצות כיבוש הארץ הציבורית, אבל המצוה של כל יחיד ויחיד מישראל לשבת בארץ - איננה שונה משאר כל המצוות שנדחות מפני [[פיקוח נפש]]. | |||
ועי' שו"ת הרשב"ש סי' ב; שו"ת הרדב"ז ח"ג ר"ס תח, ציץ אליעזר חי"ב סי' נז סק"ב | ועי' שו"ת הרשב"ש סי' ב; שו"ת הרדב"ז ח"ג ר"ס תח, ציץ אליעזר חי"ב סי' נז סק"ב | ||