ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Har hamr logo.jpg|250px|ימין|ממוזער| סמל הישיבה]]
[[תמונה:Har hamr logo.jpg|250px|שמאל|ממוזער| סמל הישיבה]]
'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה גדולה ומבוססת ב[[ירושלים]],  מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.
'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה גדולה ומבוססת ב[[ירושלים]],  מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.
== הקמת הישיבה ==
== הקמת הישיבה ==

גרסה מ־20:40, 16 באוגוסט 2012

סמל הישיבה

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה גדולה ומבוססת בירושלים, מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.

הקמת הישיבה

ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים ובראשם הרב צבי ישראל טאו, שפרשה מישיבת מרכז הרב. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. ההסבר לפרישה לא ברור דיו, והגרסה המקובלת היא שהרבנים הפורשים התנגדו לתכנית שהועלתה בישיבה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים[1]. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום.

הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.

הדמיה אדריכלית של מבנה הקבע של הישיבה בשכונת הר חומה

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב, וכן המכינות הקדם צבאיות השונות שהם על פי האידאולוגיה של הר המור [לעומת מרכז הרב שדוגלת רק בישיבות גבוהות והסדר[2]] ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד). הישיבה מונה קרוב ל450 תלמידים כיום, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".

מרבני הישיבה

הערות שוליים

  1. אנשי מרכז הרב שוללים גרסה זו מכל וכל (ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62; דברי הרב דוד חי הכהן בתשובה באתר 'ישיבה'.
  2. ראיון עם הרב שפירא מובא בסוף ספרו מורשה