Difference between revisions of "כבוד"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
m (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
 
Line 1: Line 1:
שלמות הנפש [ע"ר ב קכב (ע"א א 79)].
+
'''כבוד''' של אדם הוא המידה בה זולתו מפגין את הערכתו כלפיו.
[[מילון הראי"ה:הדר|הדר]] [[מילון הראי"ה:מוסרי|מוסרי]] ושכלי [אג' א מז].
 
  
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:פסוקים ובטויי חזל|כב]]
+
==שורש הכבוד==
 +
הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו<ref> ספר חסידים סי' קנב</ref>
 +
==התייחסות לכבוד==
 +
===בהלכה===
 +
בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב ב[[כיבוד הורים|כבוד הוריו]]<ref> בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ</ref> גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, כלומר איסורי דרבנן <ref>ברכות יט:</ref>. מותר להפסיק באמצע ברכות [[קריאת שמע]] לשאול בשלום אדם מכובד <ref>שו"ע או"ח סי סו</ref>למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה <ref>{{מקור|במדבר רבה ד, כא}}</ref>. [[בגדי כהונה]] נעשים לכבוד <ref>שמות פרק כח</ref>.
 +
 
 +
===כבוד מלכות===
 +
יש חיוב לכבד את המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודין זה מדאורייתא מהפסוק "שום תשים עליך מלך"<ref> סנהדרין כב</ref> מצוה לרוץ לקראת מלכים כדי לראות בכבודם ואפילו מלכי גויים כדי שאם יזכה יבחין בין כבוד מלכי גויים למלכי ישראל<ref>ברכות יט</ref>.
 +
===במוסר===
 +
בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקבותעבור עבירות)
 +
===בחסידות===
 +
רבי נחמן מברסלב אומר שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום.
 +
 
 +
==ראה גם==
 +
*[[הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו]]
 +
*[[כמה גדול כבוד הבריות]]
 +
*[[לא יהא כבוד אדם גדול מכבוד קונו]]
 +
*[[כבוד המת]]
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:מידות]]

Latest revision as of 09:20, 27 August 2012

כבוד של אדם הוא המידה בה זולתו מפגין את הערכתו כלפיו.

שורש הכבוד[edit]

הקב"ה נקרא גם מלך הכבוד והתרגום של כבוד הוא "יקר" (כמו למשל במגילת אסתר "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן") כשמייקרים משהו מכבדים אותו. קיום רצונו של אדם זהו כבודו[1]

התייחסות לכבוד[edit]

בהלכה[edit]

בהלכה יש כמה סוגי כבוד: האדם חייב בכבוד הוריו[2] גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, כלומר איסורי דרבנן [3]. מותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע לשאול בשלום אדם מכובד [4]למדו במדרש שהממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו כבודו מתמעט, והמרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבודו מתרבה [5]. בגדי כהונה נעשים לכבוד [6].

כבוד מלכות[edit]

יש חיוב לכבד את המלך ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ודין זה מדאורייתא מהפסוק "שום תשים עליך מלך"[7] מצוה לרוץ לקראת מלכים כדי לראות בכבודם ואפילו מלכי גויים כדי שאם יזכה יבחין בין כבוד מלכי גויים למלכי ישראל[8].

במוסר[edit]

בחלוקה גסה ניתן לומר ששיטת המוסר של סלובודקה נוקטת את כבוד האדם כמכשיר מוסרי (אתה בן מלך, אל תעש עבירות כי זה לא מכובד לבן המלך) לעומת שיטת המוסר של נובהרדוק נוקטת בצורה הפוכה (מה כבר חשוב האדם, מי אתה שלא תכבד את הקב"ה ותעבור עבירות)

בחסידות[edit]

רבי נחמן מברסלב אומר שהאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום.

ראה גם[edit]

הערות שוליים

  1. ספר חסידים סי' קנב
  2. בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך" שמות כ
  3. ברכות יט:
  4. שו"ע או"ח סי סו
  5. במדבר רבה ד, כא
  6. שמות פרק כח
  7. סנהדרין כב
  8. ברכות יט