כופין על מידת סדום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו''' {{מקור| | '''כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו''' {{מקור|הוזכר בבבא בתרא יב:|כן}}'''.''' | ||
'''בפירוש "מידת סדום"''' כתב רש"י {{מקור| | '''בפירוש "מידת סדום"''' כתב רש"י {{מקור|בבלי:ערובין מט.|כן}} "שלי שלי", ובמקום אחר {{מקור|בבלי:כתובות קג.|כן}} ביאר שבסדום לא היו עושים טובה בזה נהנה וזה לא חסר. | ||
'''לדוגמא''', יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו {{מקור| | '''לדוגמא''', יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו {{מקור|בבא בתרא יב: לדעת רבה|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו הראשונים: | '''במקורו''' נחלקו הראשונים: | ||
@ מדרבנן {{מקור|ריצב"א בתוס' בבא בתרא יב: ד"ה כגון|כן}}. | |||
@ מדאורייתא {{מקור|משמע מר"י ור"ת בתוס' שם|כן}}. | |||
@ מדין זה נהנה וזה לא חסר {{מקור|(רש"י בבא בתרא יב: ד"ה על מידת סדום, שיטה מקובצת שם (ד"ה אמר רבה) בשם תוס' הרא"ש)}}<ref>בערך [[נהנה#הנאה_וחסרון|נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון"]] (ד"ה זה נהנה וזה לא חסר) הבאנו שיש אומרים שטעמו של דין זה נהנה וזה לא חסר הוא מדין כופין על מידת סדום.</ref>. | |||
@ מהפסוק {{מקור|דברים ו-יח|כן}} "ועשית הישר והטוב" {{מקור|שיטה מקובצת שם|כן}}. | |||
@ מהפסוק {{מקור|דברים טז-כ|כן}} "צדק צדק תרדוף" {{מקור|משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות|כן}}. | |||
'''בטעם''' שכופין אותו חקר הברכת אברהם {{מקור|בבלי:בבא בתרא יב:|כן}} האם הוא מדין כפייה על המצוות (וכמו שכופים אדם ליטול לולב) או מדיני ממונות, שזכותו של אדם לתבוע רווח ממון כאשר חבירו אינו מפסיד מכך. | |||
ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם {{מקור|ברכת אברהם שם|כן}}. | |||
ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם {{מקור| | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
{{מקור|[]][(לגבי זה נהנה וזה לא חסר ע"ע נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" ד"ה זה נהנה וזה לא חסר)}} | {{מקור|([]][(לגבי זה נהנה וזה לא חסר ע"ע נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" ד"ה זה נהנה וזה לא חסר))}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:47, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו (הוזכר בבבא בתרא יב:).
בפירוש "מידת סדום" כתב רש"י (בבלי:ערובין מט.) "שלי שלי", ובמקום אחר (כתובות קג.) ביאר שבסדום לא היו עושים טובה בזה נהנה וזה לא חסר.
לדוגמא, יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו (בבא בתרא יב: לדעת רבה).
מקור וטעם[עריכה]
במקורו נחלקו הראשונים:
- מדרבנן (ריצב"א בתוס' בבא בתרא יב: ד"ה כגון).
- מדאורייתא (משמע מר"י ור"ת בתוס' שם).
- מדין זה נהנה וזה לא חסר (רש"י בבא בתרא יב: ד"ה על מידת סדום, שיטה מקובצת שם (ד"ה אמר רבה) בשם תוס' הרא"ש)[1].
- מהפסוק (דברים ו-יח) "ועשית הישר והטוב" (שיטה מקובצת שם).
- מהפסוק (דברים טז-כ) "צדק צדק תרדוף" (משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות).
בטעם שכופין אותו חקר הברכת אברהם (בבא בתרא יב:) האם הוא מדין כפייה על המצוות (וכמו שכופים אדם ליטול לולב) או מדיני ממונות, שזכותו של אדם לתבוע רווח ממון כאשר חבירו אינו מפסיד מכך.
ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם (ברכת אברהם שם).
ראה גם[עריכה]
([]][(לגבי זה נהנה וזה לא חסר ע"ע נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" ד"ה זה נהנה וזה לא חסר))
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בערך נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" (ד"ה זה נהנה וזה לא חסר) הבאנו שיש אומרים שטעמו של דין זה נהנה וזה לא חסר הוא מדין כופין על מידת סדום.