כיסוי הדם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוות כיסוי הדם''' היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו. | '''מצוות כיסוי הדם''' היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר {{מקור| | השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר {{מקור|ויקרא יז, יג|כן}}: "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר". | ||
==הלכות== | ==הלכות== | ||
*הברכה - לפני הכיסוי מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי הדם". | *הברכה - לפני הכיסוי מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי הדם". | ||
*דבר שמגדל בו צמחין מכסין בו, שאינו מגדל צמחין אין מכסין בו - דבר שזורעים בו ומצמיח, מקיימים בו את מצות כיסוי הדם, שבכלל "עפר" הוא, (כלומר: בכלל מה שנאמר: "ושפך את דמו וכסהו ב'''עפר'''"), אבל דבר שאינו מגדל צמחים, אין מקיימים בו את מצות "כיסוי הדם"<ref> ומה ששנינו (במשנה חולין פ"ח ע"א): "מכסין בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן", אף על פי שאין הם מגדלים צמחים. הרי זה משום שכל אלו נעשו מעפר, שהיה מגדל צמחים (פירוש המשניות לרמב"ם <makor>בבלי חולין פ"ו מ"ז;</makor> ברטנורא שם).</ref>.ברם, ההלכה היא, שכל מה שנקרא עפר, או שהוא כעין עפר - מכסים בו. לכן, למשל, מותר לכסות בנסורת דקה של עצים ובנעורת של פשתן, אף על פי שאינם מגדלים צמחים. כן מותר לכסות באפר, הואיל והתורה קוראת לאפר פרה אדומה "עפר", שנאמר {{מקור| | *דבר שמגדל בו צמחין מכסין בו, שאינו מגדל צמחין אין מכסין בו - דבר שזורעים בו ומצמיח, מקיימים בו את מצות כיסוי הדם, שבכלל "עפר" הוא, (כלומר: בכלל מה שנאמר: "ושפך את דמו וכסהו ב'''עפר'''"), אבל דבר שאינו מגדל צמחים, אין מקיימים בו את מצות "כיסוי הדם"<ref> ומה ששנינו (במשנה חולין פ"ח ע"א): "מכסין בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן", אף על פי שאין הם מגדלים צמחים. הרי זה משום שכל אלו נעשו מעפר, שהיה מגדל צמחים (פירוש המשניות לרמב"ם <makor>בבלי חולין פ"ו מ"ז;</makor> ברטנורא שם).</ref>.ברם, ההלכה היא, שכל מה שנקרא עפר, או שהוא כעין עפר - מכסים בו. לכן, למשל, מותר לכסות בנסורת דקה של עצים ובנעורת של פשתן, אף על פי שאינם מגדלים צמחים. כן מותר לכסות באפר, הואיל והתורה קוראת לאפר פרה אדומה "עפר", שנאמר {{מקור|במדבר יט, יז|כן}}: "מעפר שריפת החטאת". גם בשחיקת זהב מותר לכסות, שכן נאמר {{מקור|איוב כח, ו|כן}}: "ועפרות זהב לו". ברם, בשחיקת מתכות אחרות, אסור לכסות, אלא אם כן נשרפו ונעשו אפר. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־11:40, 5 בספטמבר 2012
|
|
מצוות כיסוי הדם היא מצות הנחת עפר וכדומה, על דם שחיטת חיה או עוף כדי לכסותו.
מקור
השוחט חיה טהורה או עוף טהור, חייב לכסות את דמם לאחר השחיטה, שנאמר (ויקרא יז, יג): "ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר".
הלכות
- הברכה - לפני הכיסוי מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי הדם".
- דבר שמגדל בו צמחין מכסין בו, שאינו מגדל צמחין אין מכסין בו - דבר שזורעים בו ומצמיח, מקיימים בו את מצות כיסוי הדם, שבכלל "עפר" הוא, (כלומר: בכלל מה שנאמר: "ושפך את דמו וכסהו בעפר"), אבל דבר שאינו מגדל צמחים, אין מקיימים בו את מצות "כיסוי הדם"[1].ברם, ההלכה היא, שכל מה שנקרא עפר, או שהוא כעין עפר - מכסים בו. לכן, למשל, מותר לכסות בנסורת דקה של עצים ובנעורת של פשתן, אף על פי שאינם מגדלים צמחים. כן מותר לכסות באפר, הואיל והתורה קוראת לאפר פרה אדומה "עפר", שנאמר (במדבר יט, יז): "מעפר שריפת החטאת". גם בשחיקת זהב מותר לכסות, שכן נאמר (איוב כח, ו): "ועפרות זהב לו". ברם, בשחיקת מתכות אחרות, אסור לכסות, אלא אם כן נשרפו ונעשו אפר.
הערות שוליים
- ↑ ומה ששנינו (במשנה חולין פ"ח ע"א): "מכסין בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן", אף על פי שאין הם מגדלים צמחים. הרי זה משום שכל אלו נעשו מעפר, שהיה מגדל צמחים (פירוש המשניות לרמב"ם בבלי חולין פ"ו מ"ז; ברטנורא שם).