כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה, חוץ מזוממי בת כהן ובועלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עדים שהעידו על אדם שעבר עבירה שעונשה הוא מיתת בית דין ונמצאו זוממים, מחייבים אותם באותה מיתה שרצו לחייב בה, על ידי עדותם, את הנידון, שנאמר בפרשת עדים זוממים {{מקור|דברים יט, יט|כן}}: "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו". | |||
גרסה אחרונה מ־13:44, 5 בספטמבר 2012
|
|
עדים שהעידו על אדם שעבר עבירה שעונשה הוא מיתת בית דין ונמצאו זוממים, מחייבים אותם באותה מיתה שרצו לחייב בה, על ידי עדותם, את הנידון, שנאמר בפרשת עדים זוממים (דברים יט, יט): "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".
יוצאים מן הכלל הם עדים שהעידו על בת כהן נשואה שזינתה תחת בעלה ונמצאו זוממים, שאינם נידונים בשריפה כאשר זממו לעשות לה, אלא בחנק כפי שזממו לעשות לבועלה, שאף הוא אין דינו כשאר הבועלים שנידונים במיתת הנבעלת, אלא דינו בחנק, שנאמר בבת כהן (ויקרא כא, ט): "את אביה היא מחללת, באש תישרף", ודורשים: היא באש תשרף ולא בועלה, ובעדים זוממים כתוב: "כאשר זמם לעשות לאחיו", ודורשים: לאחיו ולא לאחותו.