מום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==כהן בעל מום== | ==כהן בעל מום== | ||
כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור| | כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, יז|כן}}: "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה. | ||
*כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה. | *כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה. | ||
*כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור| | *כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, כג|כן}}: "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד עבודתו מחוללת ופסולה. | ||
*כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים. | *כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים. | ||
*מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור| | *מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור|ויקרא כב, כא|כן}}: "תמים יהיה לרצון". | ||
==בקרבנות== | ==בקרבנות== | ||
*פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור| | *פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור|במדבר כח, לא|כן}}: "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר {{מקור|במדבר שם יט - כ|כן}}: "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע". | ||
==בנישואין== | ==בנישואין== | ||
==סוגי מומים== | ==סיווג המומים== | ||
===הגדרות מומים=== | |||
*מום עובר - מום זמני וחולף, מום העומד להתרפא. | |||
*טלאים מבוקרין - כבשים הבדוקים ממומים. | |||
===סוגי מומים=== | |||
*חוורוד - ממומים שבעין: כתמים לבנים בעין. | *חוורוד - ממומים שבעין: כתמים לבנים בעין. | ||
*לפתן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: מי שראשו דמוי לפת - רחב למעלה והולך וצר למטה. | |||
*מאושכן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: בעל אשכים גדולים. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:מומים ומחלות|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:48, 5 בספטמבר 2012
|
|
ליקוי, פגם באחד האיברים באדם או בבעל חיים.
כהן בעל מום[עריכה]
כל כהן שיש בו מום, אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר (ויקרא כא, יז): "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה.
- כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה.
- כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר (ויקרא כא, כג): "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד עבודתו מחוללת ופסולה.
- כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים.
- מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר (ויקרא כב, כא): "תמים יהיה לרצון".
בקרבנות[עריכה]
- פסול בעל מום קיים, לא רק בקרבנות בעלי חיים, אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר (במדבר כח, לא): "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר (במדבר שם יט - כ): "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".
בנישואין[עריכה]
סיווג המומים[עריכה]
הגדרות מומים[עריכה]
- מום עובר - מום זמני וחולף, מום העומד להתרפא.
- טלאים מבוקרין - כבשים הבדוקים ממומים.
סוגי מומים[עריכה]
- חוורוד - ממומים שבעין: כתמים לבנים בעין.
- לפתן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: מי שראשו דמוי לפת - רחב למעלה והולך וצר למטה.
- מאושכן - ממומים הפוסלים כהנים לעבודה: בעל אשכים גדולים.