רבי אברהם מרדכי אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

כאדמו"ר המרכזי בפולין, היה חלק מ[[אגודת ישראל]], ועודד את חסידיו ליטול אף הם חלק בפעילות האגודה. הוא השתתף בחלק מן הועידות והכנסיות ש האגודה, וכן עודד את הקמת [[פועלי אגודת ישראל]] וכן את "נוער אגודת ישראל" (לימים, [[תנועת הנוער עזרא]]). נישא בזיווג שני לבתו של גיסו רבי יעקב מאיר בידרמן מורשה, מזיווג זה נולד בן זוקניו, ר' מנחם פנחסף לימים האדמו"ר.   

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] עבר לוורשה. בהפצות על העיר נהרג חתנו ר' יצחק מאיר אלתר, ואף הוא לקה בשמיעתו. הנאצים החלו לחפש אחריו ברחבי העיר, והוא החל להסתתר בבתים של חסידים שונים. לאחר מאמצים מרובים הצליחו חסידיו להבריחו לאיטליה, בסיוע המחתרת הפולנית. איטליה רצו חסידיו להעבירו לארצות הברית, אולם הוא סרב והתעקש לעלות ל[[ארץ ישראל]](ראה להלן בפסקה 'יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק'), ואכן הגיע ארצה ב[[ניסן]] ת"ש והתיישב ב[[ירושלים]].  

===פועלו כאדמו"ר בארץ ישראל ופטירתו===

==יחסו לארץ ישראל, לציונות ולרב קוק==

בשנת תרפ"א ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. הוא כתב אגרת ובה התרשמות חיובית מהארץ, והיא עוררה התלהבות בקרב חסידיו, וכן זעם בקרב חלק מהרבנים והאדמו"רים אז<ref>למשל, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש כתב לו מכתב נזעם עליה.</ref>. בביקורו בארץ, ביקר אצל [[הרב קוק]] שהיה אז [[הרב הראשי לישראל]], ואף ביקור זכה גרם למכבי פלסתר שקיבל מהקנאים. בביקורו התרשם לטובה מהרב קוק ומגדולתו, אך בד בבד הביע התסייגות מדברים מסוימים שהרב קוק אמר (פסקאות לג-לד בספר [[אורות התחיה]] העוסקות בהתעמלות של צעירי ישראל). בעקבות הסתייגות זו, היו שפרסמו שהאדמו"ר מתנגד נחרצות לרב קוק ולדרכו<ref>ראה בדברי הרב מלמד ברביבים ובספרו מכתבי תורה.</ref>.