15,330
עריכות
רבי דוד בן זמרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | '''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ר"מ. בשנת רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של רבי יוסף טאייטצאק (מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]], מייסד הציונות), מ[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי. כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת רע"ב או רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי כותב {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהרי קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]]. רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם [[ | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1479|מספר שנים=94}} | ||
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ר"מ. בשנת רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של [[רבי יוסף טאייטצאק]] (מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]], מייסד הציונות), מ[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי. כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת רע"ב או רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי כותב {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהרי קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]]. רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם [[האר"י]], רבי יוסף קאשטרו (קסטרו)- מהריק"ש, [[רבי בצלאל אשכנזי]]- בעל [[שיטה מקובצת]] ועוד. בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדב"זתיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם מס מלא ככל אנשי העיר. המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעשרו הרב של רדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. לאור זאת, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים ומש, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]]. הוא ענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם- ל[[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בפולמוס הגדול אודות חיודש הסמכיה שהיה בצפת, צידד בדעת רבו המהרלב"ח שאין לחדש את הסמכיה, כנגד דעת מהר"י בירב. נפטר בכ"א ב[[חשוון]] של"ג בגיל 110, ונטמן במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. יחד עמו נטמן המבי"ט. הרדב"ז עסק ב[[קבלה]] ואף כתב חיבורים בתחום זה. | |||
==שיטתו בפסיקת הלכה== | ==שיטתו בפסיקת הלכה== | ||
על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה- הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים: "בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי- אם אם היא חומרא- אני ונהג בו ואם קוחא- לא אחוש לה". | על אף שהיה בקיא ב[[קבלה]], סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה- הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים: "בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי- אם אם היא חומרא- אני ונהג בו ואם קוחא- לא אחוש לה". | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
*'''יקר תפארת'''- על [[משנה תורה]] ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים. | *'''יקר תפארת'''- על [[משנה תורה]] ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים. | ||
*'''כללי הגמרא'''- הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה. | *'''כללי הגמרא'''- הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה. | ||
*'''דברי דוד'''- | *'''דברי דוד'''- שו"ת ופסקי דינים. | ||
* '''מצודות דוד''' - ספר זה איננו הבאור הידוע "[[מצודת דוד]]" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד. | |||
* '''מגן דוד''' - ספר [[קבלה]] אשר מבאר את אותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]]. | |||
* '''מכתב לדוד''' - פירוש על [[שיר השירים]] | |||
{{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | {{מיון רגיל:דוד בן זמרא}} | ||
| שורה 24: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | [[קטגוריה:חכמי צפת]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | [[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]] | ||