הרב יעקב בצלאל ז'ולטי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[רבי דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב ל[[הרב צבי פסח פראנק|רב צבי פסח פראנק]] אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב  עם [[הרב יוסף שלום אלישיב]].  
נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[רבי יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[רבי דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב ל[[הרב צבי פסח פראנק|רב צבי פסח פראנק]] אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב  עם [[הרב יוסף שלום אלישיב]].  


משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם [[הרב דב ליאור]]. לצדו נבחר כרב ספרדי [[הרב שלום משאש]].   
משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם [[הרב דב ליאור]]. לצדו נבחר כרב ספרדי [[הרב שלום משאש]].   


רבנים רבים תמכו בו במועמדותו לרבה של ירושלים, בהם [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב יחזקאל אברנסקי]] ועוד, בעוד רבים אחרםי תמכו ברב ליאור בהם [[הרב צבי יהודה הכןה קוק]] ועוד.  
רבנים רבים תמכו בו במועמדותו לרבה של ירושלים, בהם [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב יחזקאל אברמסקי]] ועוד, בעוד רבנים רבים אחרים תמכו בבחירת הרב דב ליאור בהם [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ועוד.  


זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תשי"ד ובשנת תשכ"ד.
זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תשי"ד ובשנת תשכ"ד.
582

עריכות

תפריט ניווט