Difference between revisions of "מקראות גדולות הכתר"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
== טקסט התנ"ך והמסורה ==
 
== טקסט התנ"ך והמסורה ==
טקסט התנ"ך והמסורה ב[[מקראות גדולות הכתר]] הוא על פי [[כתר ארם צובא|‘כתר ארם צובה’]] - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך על פי הערות המסורה, שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י [[מנחם כהן (פרופסור)|פרופ’ כהן]] ומוגשים לקורא במלואם. בנושא זה הוא התפלמס עם הרב מרדכי ברויאר, שאף הוא הוציא מהדורת תנ"ך המבוססת בעיקרה על הכתר, אך הרשה לעצמו לסטות ממנו, בעיקר בתחום הגעיות והחטפים באותיות לא-גרוניות.
+
טקסט התנ"ך והמסורה ב[[מקראות גדולות הכתר]] הוא על פי [[כתר ארם צובא|‘כתר ארם צובה’]] - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך על פי הערות המסורה, שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8) פרופ' מנחם כהן], ומוגשים לקורא במלואם. בנושא זה הוא התפלמס עם הרב מרדכי ברויאר, שאף הוא הוציא מהדורת תנ"ך המבוססת בעיקרה על הכתר, אך הרשה לעצמו לסטות ממנו, בעיקר בתחום הגעיות והחטפים באותיות לא-גרוניות.
  
 
כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של [[כתר ארם צובא|כתר ארם צובה]] (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין בטקסט מאלף זה.
 
כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של [[כתר ארם צובא|כתר ארם צובה]] (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין בטקסט מאלף זה.
Line 21: Line 21:
 
טרום עידן הדפוס, כאשר נמסר טקסט הפירושים בהעתקה מכתב יד למשנהו, נוצרו שיבושים בחלק מכתבי היד - הן באופן בלתי מכוון פרי שגרת ההעתקה, והן על ידי תיקוני נוסח מכוונים לפי הגיונם וטעמם הלשוני והסגנוני של המעתיקים. יתר על כן, לעתים הוסיפו המעתיקים הוספות פרשניות משלהם בשולי הדף, ואלה נכנסו במרוצת הזמן לגוף הטקסט. במפעל הכתר הונהגה לראשונה שיטה סדורה וייחודית לבדיקה מדגמית של כל כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאיתור כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקביעת הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו.  
 
טרום עידן הדפוס, כאשר נמסר טקסט הפירושים בהעתקה מכתב יד למשנהו, נוצרו שיבושים בחלק מכתבי היד - הן באופן בלתי מכוון פרי שגרת ההעתקה, והן על ידי תיקוני נוסח מכוונים לפי הגיונם וטעמם הלשוני והסגנוני של המעתיקים. יתר על כן, לעתים הוסיפו המעתיקים הוספות פרשניות משלהם בשולי הדף, ואלה נכנסו במרוצת הזמן לגוף הטקסט. במפעל הכתר הונהגה לראשונה שיטה סדורה וייחודית לבדיקה מדגמית של כל כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאיתור כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקביעת הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו.  
  
במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משול�ים סימונים, הפניות ואלמנטים שונים, המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד.  
+
במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משולבים סימונים, הפניות ואלמנטים שונים, המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד.  
  
 
לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף [https://www.mgketer.org/article/2/ביאור-מונחים-וביטויים-שבפירוש-רלבג מילון מונחים].  
 
לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף [https://www.mgketer.org/article/2/ביאור-מונחים-וביטויים-שבפירוש-רלבג מילון מונחים].  
Line 39: Line 39:
 
* [[ספר שמואל|שמואל]]
 
* [[ספר שמואל|שמואל]]
 
* [[ספר מלכים|מלכים]], כולל נספח המבהיר את עקרונות שחזור הנוסח המקראי
 
* [[ספר מלכים|מלכים]], כולל נספח המבהיר את עקרונות שחזור הנוסח המקראי
* [[ספר ישעיהו|ישעיהו]]
+
* [[ספר ישעיה|ישעיה]]
* [[ספר ירמיהו|ירמיהו]]  
+
* [[ספר ירמיה|ירמיה]]  
 
* [[ספר יחזקאל|יחזקאל]]
 
* [[ספר יחזקאל|יחזקאל]]
 
* [[תרי עשר]]  
 
* [[תרי עשר]]  

Latest revision as of 23:17, 26 October 2016

מפעל מקראות גדולות הכתר באוניברסיטת בר-אילן שהקים ומתווה את דרכו פרופ' מנחם כהן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בעל שם בתחום נוסח המקרא, המסורה וכתבי היד של ימי הביניים - הוא פרויקט רחב היקף ומשאבים, הכולל צוות של עוזרים ועובדי מחקר, ומתנהל כבר כ-30 שנה על פי חזון מדעי ופדגוגי, שתכליתו ההדרה מדוקדקת של כל אחד מרכיבי הטקסט של מקראות הגדולות הכתר על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון ייחודיים, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

עד כה יצאו רוב ספרי התנ"ך, מלבד איוב, משלי, דניאל עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

טקסט התנ"ך והמסורה[edit]

טקסט התנ"ך והמסורה במקראות גדולות הכתר הוא על פי ‘כתר ארם צובה’ - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך על פי הערות המסורה, שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י פרופ' מנחם כהן, ומוגשים לקורא במלואם. בנושא זה הוא התפלמס עם הרב מרדכי ברויאר, שאף הוא הוציא מהדורת תנ"ך המבוססת בעיקרה על הכתר, אך הרשה לעצמו לסטות ממנו, בעיקר בתחום הגעיות והחטפים באותיות לא-גרוניות.

כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של כתר ארם צובה (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין בטקסט מאלף זה.

'עין המסורה'[edit]

אפראט על המסורה ב"מקראות גדולות הכתר", הוא נועד לעשות את ה'מסורה', שהייתה כספר החתום לרוב המכריע של קהל לומדי המקרא, שווה לכל נפש. הערות המסורה ומונחיה כתובות בראשי תיבות ונוטריקונים, מונחיה קשים, והקורא המצוי אינו יכול להבינם. מעבר לכך, מי שמבקש להסתייע בהערות המסורה לצורך זיהוי המקומות הנמנים בהן יתקל במשימה קשה. במסורה הקטנה כמעט אין סימני עזר לצורך הזיהוי, ובמסורה הגדולה סימני העזר נועדו רק ליודעי התנ"ך בעל פה. בעיה זו הייתה גם בעייתם של רבים מהמסרנים עצמם בימי הביניים, שבגללה לא יכלו למצות עד תום את הערות המסורה, על מנת להשיג את המטרה לשמה נוצרו: דיוקו של מקרא.

האפראט של 'עין המסורה' נועד לפתור את כל הבעיות הללו, ולתת בידי כל מי שנדרש לנושאי המסורה את מרב הנוחות והמידע כדי להגיע למטרתו. האפראט מפשט את ראשי התיבות והנוטריקונים, מוסיף הערות קצרות בכל מקום הנצרך לכך, נותן מראי מקום מפורטים לכל ההיקרויות הכלולות במניינה של ההערה, ואם יש מסורה גדולה, יסמן את מקומה.

ההדרת התרגומים[edit]

תרגומי אונקלוס ויהונתן הוהדרו על פי כתבי יד תימניים מדויקים. פרופ' מנחם כהן אימץ את שיטתם של כתבי יד אלו בין השאר גם בכך שסימן הניקוד 'שוא-נח' אינו מופיע בטקסט התרגום.

ההדרת הפירושים[edit]

טקסט הפירושים מוהדר על פי מיטב כתבי היד של ימי הביניים.

טרום עידן הדפוס, כאשר נמסר טקסט הפירושים בהעתקה מכתב יד למשנהו, נוצרו שיבושים בחלק מכתבי היד - הן באופן בלתי מכוון פרי שגרת ההעתקה, והן על ידי תיקוני נוסח מכוונים לפי הגיונם וטעמם הלשוני והסגנוני של המעתיקים. יתר על כן, לעתים הוסיפו המעתיקים הוספות פרשניות משלהם בשולי הדף, ואלה נכנסו במרוצת הזמן לגוף הטקסט. במפעל הכתר הונהגה לראשונה שיטה סדורה וייחודית לבדיקה מדגמית של כל כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאיתור כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקביעת הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו.

במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משולבים סימונים, הפניות ואלמנטים שונים, המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד.

לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף מילון מונחים.

בין הפרשנים המופיעים במהדורה: רש"י, ר' יוסף קרא, רשב"ם (על התורה), ראב"ע, רמב"ן (על התורה), רד"ק, ר' יוסף בכור שור (על התורה), ר' אליעזר מבלגנצי, ר' ישעיה מטראני, רלב"ג, ר' יוסף אבן כספי, ר' מנחם בן שמעון, ר' מנחם המאירי ועוד.

המהדורה המודפסת יוצאת ללא אפראט חילופי נוסח. מעקב אחר חילופי הנוסח יתאפשר במהדורה המקוונת באמצעות תוכנה מתקדמת שתפותח לצורך זה.

המהדורה המודפסת[edit]

בסדרה מתוכננים 22 כרכים. עד כה יצאו לאור:

אתר 'מקראות גדולות הכתר'[edit]

כחלק מחזונו החינוכי של מנחם כהן, הוקם אתר שמאפשר עיון בכל רכיבי מהדורת הכתר - תנ"ך, מסורה, תרגום ומפרשים. באתר זה ניתן יהיה בקרוב לבצע חיפושים מתקדמים בכל רכיבי הטקסט כולל הניקוד. כמו כן באתר 'תיקון קוראים' לנוחות הלומדים קריאה בתורה. באתר ניתן להוריד את 'תוכנת מקראות גדולות הכתר' - תוכנה מתקדמת שפותחה במפעל הכתר, המאפשרת עיון ברכיבי המהדורה וחיפוש מידע טקסטואלי באופן מקוון ובטכנולוגיה ייחודית, כולל שאילתות על ניקוד וטעמים, ומניחה את התשתית ליישומי לימוד ומחקר חדשניים באקדמיה, במוסדות החינוך, ובקהילה. הדרכה למשתמש ודוגמאות למשימות לימוד-חקר המתאפשרות אך ורק על ידי שימוש בכלי של המהדורה המקוונת מוגשות באתר לטובת תלמידים, מורים והציבור הרחב. באתר ניתן לקרוא חלק מהמבואות של מהדורת הכתר:

קישורים חיצוניים[edit]