נזיקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מזיק ובניזק|אחר=סדר נזיקין ב[[משנה]]|עע=[[סדר נזיקין]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מזיק ובניזק|אחר=סדר נזיקין ב[[משנה]]|עע=[[סדר נזיקין]]}} | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''המזיק לחבירו חייב לשלם לו''' {{מקור| | '''המזיק לחבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|בבא קמא ב. באריכות, ובמקומות רבים נוספים בבבא קמא|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', שורו נגח את שורו של חבירו {{מקור| | '''לדוגמא''', שורו נגח את שורו של חבירו {{מקור|בבלי:בבא קמא ב.|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקור האיסור להזיק''' יש חמש דעות {{מקור|(הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}: | '''במקור האיסור להזיק''' יש חמש דעות {{מקור|(הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}: | ||
@ גזל {{מקור| | @ גזל {{מקור|רבנו יונה אבות א-א ד"ה משה השני. והטור שעח-א כתב: גניבה וגזילה|כן}}. | ||
@ השבת אבידה ("לא תוכל להתעלם" {{מקור| | @ השבת אבידה ("לא תוכל להתעלם" {{מקור|דברים כב-ג|כן}}). | ||
@ הפסוק {{מקור| | @ הפסוק {{מקור|ויקרא יט-יח|כן}} "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|יד רמ"ה בבא בתרא כו.|כן}}. | ||
@ הפסוק {{מקור| | @ הפסוק {{מקור|ויקרא יט-יד|כן}} "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|יד רמ"ה שם|כן}}. | ||
@ מדרבנן {{מקור| | @ מדרבנן {{מקור|משנה למלך רוצח ב-ב לגבי איסור קלקול רשות הרבים, והמנחת חינוך נג-א [ה] הקשה עליו שהוא דאורייתא, שיכול לגרום מיתה או היזק לאדם|כן}}. | ||
'''מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק''' הוא מסברא {{מקור| | '''מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק''' הוא מסברא {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב הרחקת נזיקין הוא מסברא|כן}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק|כן}}. | ||
'''בטעם חיוב נזקי ממונו''' חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו {{מקור| | '''בטעם חיוב נזקי ממונו''' חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו {{מקור|גר"ש שקאפ בבא קמא א, גרנ"ט קטו, קי ד"ה ונראה, אבן האזל נזקי ממון א-א ס"ק יד. קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-ג,ד: רמב"ם - כהלוואה, רשב"א - בור הוא עונש על שלא שמר אך בשאר מזיקין צריך לשלם לניזק כהלוואה. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד: להשלים את הנזק, כהלוואה|כן}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''ספק נזיקין''' לחומרא {{מקור| | '''ספק נזיקין''' לחומרא {{מקור|רשב"א בבא קמא ב:, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד|כן}}. | ||
'''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור| | '''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|קיג|כן}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא|כן}}. | ||
==אדם המזיק== | ==אדם המזיק== | ||
'''אדם המזיק''' (שהאדם עצמו הזיק ולא ממונו) חייב בין בשוגג ובין במזיד, בין ישן ובין ער, בין ברצון ובין באונס {{מקור| | '''אדם המזיק''' (שהאדם עצמו הזיק ולא ממונו) חייב בין בשוגג ובין במזיד, בין ישן ובין ער, בין ברצון ובין באונס {{מקור|בבא קמא כו. במשנה|כן}}. ויש לכך כמה מקורות: | ||
@ "פצע תחת פצע" {{מקור| | @ "פצע תחת פצע" {{מקור|שמות כא-כה|כן}}, שהוא פסוק מיותר לדרשה זו {{מקור|בבא קמא כו: ורש"י שם ד"ה פצע|כן}}. | ||
@ "ומכה בהמה ישלמנה" {{מקור| | @ "ומכה בהמה ישלמנה" {{מקור|ויקרא כד-כא|כן}}, ולא חילק בין שוגג למזיד וכו' {{מקור|רמב"ם מכירה ו-א|כן}}. | ||
@ בשוגג חייב מסברא, שהרי חייב אפילו על ממונו שהזיק, והרי היזק ממונו הוא שוגג {{מקור| | @ בשוגג חייב מסברא, שהרי חייב אפילו על ממונו שהזיק, והרי היזק ממונו הוא שוגג {{מקור|פני יהושע בבא קמא לה.|כן}}. | ||
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברם בשנתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברם בשנתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור| | '''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברם בשנתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברם בשנתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|בבא מציעא פב: ד"ה ואתא|כן}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם|כן}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | ||
אדם שהזיק את ממון חברו. אדם המזיק את ממונו של חברו, בין בשוגג בין במזיד, בין כשהיה ער בין כשהיה ישן, בין באונס בין ברצון - חייב לשלם נזק שלם. | אדם שהזיק את ממון חברו. אדם המזיק את ממונו של חברו, בין בשוגג בין במזיד, בין כשהיה ער בין כשהיה ישן, בין באונס בין ברצון - חייב לשלם נזק שלם. | ||
המזיק את ממון חברו, אפילו על מנת לשלם את הנזק, עובר איסור, כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים. | המזיק את ממון חברו, אפילו על מנת לשלם את הנזק, עובר איסור, כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור| | '''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[גרמא וגרמי]] | * [[גרמא וגרמי]] | ||
* [[היזק שאינו ניכר]] {{מקור| | * [[היזק שאינו ניכר]] {{מקור|וטעמו קשור לגדרי נזיקין, דנו בזה שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם|כן}} | ||
* [[הרחקת נזיקין]] | * [[הרחקת נזיקין]] | ||
* [[חובל]] {{מקור| | * [[חובל]] {{מקור|אדם שמזיק את גופו של חבירו|כן}} | ||
* [[נהנה]] | * [[נהנה]] |