ניסי חנוכה

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף נס חנוכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הניסים לזכרם חוגגים את חג החנוכה: נס פח השמן ונס הנצחון.


הקדמה[עריכה]

הרמב"ם ריש פ"ג מהל' חנוכה מגדיר את הסיבות של חכמי לתקנת ימי החנוכה ודיניהם:

א. הנצחון במלחמה (ומשמעותו):

בית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות. וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר מן מאתים שנים עד החרבן השני".

ב. נס פח השמן:

ערך מורחב - נס פח השמן
"וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בכ"ה בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פח אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".

העיסוק בניתוח הניסים ומשמעותם העסיק הן את חכמי ההלכה והן את בעלי האגדה, הן את בעלי הדרוש והן את בעלי הסוד.

ניסים נוספים:[עריכה]

במהלך התקופה של הנצחון עם היונים בימי החנוכה, ארעו ניסים נוספים, אך דומה שאף אותם ניתן כ'נספחים' לשני הניסים שהוזכרו.

א. ניסים המצטרפים לניצחון במלחמה:

  • יהודית היתה בתו של יוחנן כהן גדול, היא האכילה גבינה את ראש היוונים כדי שיצמא, ישתכר וירדם. אחר כך היא כרתה את ראשו וכל צבאו ברח. על ידי כך היתה ישועה גדולה לעם ישראל. לזכרון, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב, לפי שהנס נעשה על ידי מאכלי חלב, שהאכילה יהודית את האויב (רמ"א או"ח סי' עתר סוף סע' ב, ומ"ב שם ס"ק י).

ב. ניסים המצטרפים לנס פח השמן:

  • מציאת הפח - הייתה בדרך נס, שכן היונים טימאו את כל השמנים, והעובדה שנעלם מעיניהם הפח ונתגלה לכהנים, היא נס גדול (עי' מאירי שבת כא: ונימוק"י מהרא"י [בספר הליקוטים] על הרמב"ם, מהדו' ר"ש פרנקל, שם).
  • במגילת תענית מובא שלאחר שטימאו היוונים את ההיכל מצאו שם החשמונאים בדרך נס שמונה קנים טהורים, ומהם הרכיבו את המנורה (מהר"ץ חיות שם).

נס פח השמן מול נס נצחון במלחמה[עריכה]

כפי שהוזכר, ישנן שתי סיבות עיקריות לחגוג את חג החנוכה. במקומות מסויימים (בגמ' שבת כא: ועוד) מדוגש יותר נס פך השמן, ואילו במקומות אחרים (בתפילת "על הניסים" ועוד) דוקא נס הנצחון במלחמה<refור' מש"כ בזה בפורום הישיבות.</ref>.

ישנן כמה גישות ליחס בין הגורמים השונים של החג.


טבע מול נס[עריכה]

יש המסבירים, שעיקר שמחת ימי החנוכה היא על הנצחון במלחמה. אולם היה מקום לטעות שזהו נצחון טבעי ללא השגחה מכוונת מהשי"ת. נס פך השמן ברר שכל הנצחון היה כולו ניסי, ומושגח.

בגישה זו צועד המהר"ל (נר מצוה עמ' כב), וז"ל:

"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך"[1].

(ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם).

מאידך, יש הטוענים שודקא השילוב הוא הדרך הנכונה לציין את הטבע והנס. לכן, קבעו חז"ל את ההדלקה זכר לנס פך השמן, ובתפילה קבעו להודות על נס המלחמה[2].

נס פך השמן מבטא את מהות הנצחון במלחמה ושאר מאורעות התקופה[עריכה]

הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת-גן, במאמרו מסביר נס פך השמן "לא ללמד על עצמו יצא, אלא על הכלל כולו יצא". מה שאירע בבית המקדש אינו אירוע מקומי, אלא הוא משקף בעצם את מה שאירע בארץ ישראל כולה.

ההתייוונות פשתה בחברה כולה, בעיקר במעמדות העליונים: בכהונה, באצולה ודומיהן. מעמדות אלו הינם בעלי השפעה מכרעת על התרבות הלאומית כולה. התפישות היווניות חדרו בכל.

מול לחץ חברתי כה אדיר עמדה קבוצה קטנה של משפחת כוהנים במודיעין ששמרה על הגחלת. רק שמנה של משפחת מתתיהו נשאר טהור וזך, חתום בחותמת הכהונה הטהורה והקדושה. קבוצה זו היתה שולית בתחילתה, רחוקה ממרכזי ההשפעה, דלה, חסרת כוח ואמצעים, "י"ב בני חשמונאי ואלעזר, כנגד כמה רבבות"[3] הנסחפים אחר התרבות היוונית.

אך, משפחה קטנטנה זו, עוררה תנועה לאומית גדולה שלבשה גם גבורה ותחבולות מלחמה, ניצחה מעצמה בעלת כוח צבאי אדיר, וע"י ניצול הפוליטיקה הבין לאומית הקימה ממלכה מכובדת שזיכתה את עם ישראל בעצמאות מדינית במשך יותר ממאתים שנה.

זהו נס פך השמן. כמות קטנה, אך מלאה טהרת לב, מכרעת את הכף.


ארץ ישראל מול הגלות[עריכה]

הרב דוד בר-חיים מאמר חנוכה זו שאנו חוגגים – על שום מה?) טוען שהבדלים אלו משתקפים גם בהבדל הסגנוני שבין הרמב"ם לטור (או"ח סי' עתר, שהעתיק הגמ' שבת כא:), בעוד הרמב"ם מתאר את הרקע לחג, כיצד בני ישראל חיו תחת כיבוש יווני, אשר ביקש למנוע מהיהודים לחיות כיהודים וחילל את המקדש. בתגובה קמו החשמונאים והיכו את הצבא היווני, והעיקר הצליחו להעמיד שלטון עצמאי לראשונה מאתים שנה. לעומת, הטור מתמקד בפך אחד של שמן.

יתירה מזו, במגילת תענית אפילו בנס פך השמן מודגש הצד הטבעי של המלחמה:

"ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות'.

לא מוזכר כלל הנס שהמנורה דלקה שמונה ימים. "המצוה הראשונה שיכלו לוחמי החופש היהודיים לקיים במקדש ששוחרר זה עתה היתה הטבת נרות המנורה, וזאת משני טעמים: אין קושי מיוחד להרכיב מנורה מכל הבא ליד... ועוד ש'אין מחנכין המנורה; אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים' (רמב"ם, תמידין ומוספין ג, י), כלומר: ניתן היה לבצע זאת מיידית. כך הפכה המנורה לסמל הנצחון וטיהור המקדש".

הסבר נוסף לסיבה שחנוכה הוא שמונה ימים[4] נמצא במגילת תענית, ואף שם לא מוזכר כלל נס פך השמן. וכך כתוב שם:

"ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקים בו שמונה ימים".

נס פך השמן מברר את צדקת המלחמה[עריכה]

הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב היישוב בית אל, מציג זאת בצורה מעט שונה: למה הדליקו עם פח השמן הקטן והסתכנו שייכבה? לא יכלו לחכות עוד שמונה ימים כדי שהכל יהיה תקין אחרי שחיכו זמן רב? זאת ועוד, "טומאה הותרה בציבור": אם אין שמן טהור, מדליקים בשמן טמא. בכלל, איפה שמענו שקובעים חג על נס שאיפשר לקיים מצוה? אם אי אפשר לקיים מצוה, אי אפשר, וזה אונס שרבונו של עולם פטר.

והוא מסביר, חג החנוכה הוא על ההצלה. הגמרא רצתה ללמוד אמירת הלל בפורים בקל וחומר מפסח: אם בהצלה מעבדות לחרות, קל וחומר הצלה ממיתה לחיים. כאשר התורה קבעה חג הפסח, זה כולל כל הצלה. כך כותב החתם סופר. אם כן, מה ענינו של נס פח השמן? מסביר המהר"ל שהוא לא הסיבה לחג אלא סימן. כלומר אותו נס הוא סימן מן השמים להסכמה אלהית למרד.

הרי ספקות רבים היו אם להכנס למאבק[5]: איך בטוחים שיצליחו? יש סיכוי? פקוח נפש? בזבוז משאבים? חיילי יהודה מכבי עצמם הביעו לפניו ספקות שמא לא ינצחו בקרב, שהרי אנו מעוט קטן, ושמא אין סיכוי. יהודה מכבי השיב שגם דוד ניצח את גולית וכן יהונתן את הגדוד. אמנם, אינינו בטוחים שננצח, הוסיף, אך נעשה מה שאנו מצווים . אין מסירות נפש על תנאי שיהיה נס. כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, הם לא ידעו מראש שיהיה נס אלא מסרו נפשם, כפי שמביא רש"י על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב).

מרד החשמונאים היה העזה גדולה, כי לא היו אז נביאים שיבטיחונו נצחון ולא אורים ותומים. אך לא היה צורך בכך, שהרי חייבים להלחם למען עצמאותנו.לכן בא נס פח השמן, מסביר המהר"ל, כדי לקבוע ממרומים שהמרד הזה היה כדת וכדין. זו קביעה מאז לדורות, שיש למרוד למען חרותנו הלאומית.


הסבר תורת החסידות.

מלחמת היוונים לא היתה מלחמה רגילה, מטרת מלחמתם היתה לבטל את דת ישראל ומזה השתלשלה המלחמה וכפי שהדבר מתואר ברמב"ם ובמגילת אנטיוכוס, ולכן כדי לציין את הניצחון הרוחני עשו חכמים זכר רק לנס הקשור במצווה- הדלקת הנרות בבית המקדש- ומסמל את המצווה "נר מצווה ותורה אור".

החסידות מסבירה שמה שהפריע ליוונים בעיקר הוא שאצל יהודים התורה והמצוות הם לגמרי מעל הבנת השכל האנושי כפי שאומרים בנוסח "ועל הניסים" להשכיחם תורתך- תורת ה' שלמעלה מהשכל, ולהעבירם מחוקי רצונך- מצוות שמקיימים באופן של חוק גם בלי להבין, ושהמצוות הם רצונך- רצון ה'.

הרבי מליובאוויטש מסביר על פי היסוד הזה שחכמים לא רצו לערב יחד את הנס הרוחני עם הנס הגשמי כי לגבי הנס הרוחני הנס הגשמי לא נחשב כלל ולכן חילקו את ההודאה על הניסים לשני זמנים ההודאה על נס פח השמן בהדלקת נרות חנוכה וההודאה על ניצחון המלחמה באמירת "ועל הניסים".

ראו גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. יש המסבירים בכך את העובדה שהנס נעשה במנורה, שהאור מבטא את הראייה וההכרה שהכל מאת ה'.
  2. ר' תשובה באתר כיפה.
  3. לשון רש"י בפרשת וזאת הברכה {(דברים לג, יא).
  4. וע"ע קושית הבית יוסף.
  5. ר' בעלון תורה אחרי צבא