עמידה

From ויקישיבה
Revision as of 21:05, 18 November 2008 by 212.179.134.33 (talk)
Jump to navigation Jump to search

התפילה הבסיסית אותה מחוייב כל יהודי להתפלל לפחות 3 פעמים ביום (בשחרית, מנחה, וערבית. בשבת ומועד ובראש חודש נוספת עמידה לתפילת מוסף. ביום הכיפורים נוספת עמידה לנעילה. תפילת העמידה נקראת גם "שמונה עשרה" - בשל העובדה שהיא כללה המקור 18 ברכות (כיום יש בה 19). אמנם בשבת ומועד משום טירחא דציבורא מתפללים רק "תפילת שבע", שבה מושמטות כל ברכות הבקשה ונכנסת במקומם ברכת קדושת היום. גם תפילת מוסף היא תפילת שבע, ובה אומרים במקום ברכות הבקשה ברכה שמבקשת שנזכה לשוב ולהקריב את קרבן המוסף. בראש השנה מתפללים במוסף "תפילת תשע", ובה במקום בכרות הבקשה מתפללים 3 ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות. על העמידה חוזר הש"ץ שוב בתפילה בציבור והקהל עונה אמן על ברכותיו. בחזרת הש"ץ נוספת אמירת קדושה, מודים דרבנן וברכת כהניםשחרית ומוסף, ובתענית ציבור גם במנחה ונעילה).

חלקי העמידה

העמידה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

1) 3 ברכות השבח: ברכות אבות, גבורות וקדושת השם.

2) 13 בכרות הבקשה: ברכות התשובה, סליחה, גאולה, רפואה, ברכת השנים, קיבוץ גלויות, משפט, ברכת המינים (שאותה הוסיף שמואל הקטן על ה"שמונה עשרה" בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות ריבוי המינים), על הצדיקים, בניין ירושלים, צמח דוד, שמע קולנו.

3) 3 ברכות ההודאה: רצה, מודים, ושים שלום.

נוהגים להוסיף בקשות נוספות לאחר העמידה לפני שעוקר את רגליו כגון "יהיו לרצון", "א-להי נצור", "עושה שלום" ועוד.

את ברכות השבח וההודיה אומרים בכל תפילת עמידה. ברכות הבקשה נאמרות רק בימי חול ולא במוסף.

תיקון התפילה

בתחילה לא היה נוסח קבוע לתפילה וכל אחד היה מתפלל כרצונו. אנשי כנסת הגדולה (עזרא ובית דינו) תקנו נוסח תפילה וזמנים קבועים לתפילה ותקנוה כנגד התמיד. [1].

ברכת המינים - "בימי רבן גמליאל רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם, וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" [2]. ובגמרא מוזכר יותר שתקנה שמואל הקטן ביבנה.


כנגד מה תוקנה

עמידה תוקנה כנגד תמיד, ויש בה עוד רמזים: מובא בגמרא [3]: "הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד ב"הבו לה' בני אלים" [4]. רב יוסף אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע. אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ...כנגד מי תקנוה (את ברכת המינים)? אמר רבי לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני - כנגד "א-ל הכבוד הרעים", לרב יוסף - כנגד אחד שבקריאת שמע; לרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי - כנגד חוליא קטנה שבשדרה.


הביננו

כשאין לאדם זמן להתפלל תפילת עמידה שלמה עליו להתפלל "מעין שמונה עשרה" - היא תפילת הביננו, כאשר אומר לפניה 3 ברכות השבח ולאחריה 3 ברכות ההודאה, ובאמצע ברכה אחרת הכוללת ענייני כל ברכות הבקשה בקיצור, וזה לשונה: "הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח היה לנו להיות גאולים רחקנו ממכאוב ודשננו ושכננו בנאות ארצך ונפוצים מארבע תקבץ והתועים בדעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך. טרם נקרא אתה תענה כדבר שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" כי אתה הוא עונה בכל עת פודה ומציל מכל צוקה. ברוך אתה ה' שומע תפלה:".

אין אומרים הביננו במוצאי שבת ויו"ט מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת, וכן אין אומרים הביננו בחורף מפני שצריך לבקש על הגשמים בברכת השנים.

  1. ראה ברמב"ם שמרחיב בשלבי תיקון התפילה, פרק א' מהלכות תפילה
  2. רמב"ם הלכות תפילה פ"ב ה"א
  3. ברכות כח:
  4. תהילים כ"ט