פאה נכרית

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פאה נכרית

השימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש מעורר מחלוקת הלכתית. לפי הדעה המתירה, הפאה היא פתרון הלכתי טוב לכיסוי ראש האישה, ומותר לנשים ללבוש פאה. כשיטה זו סוברים הרמ"א, המשנה ברורה, הרב משה פיינשטיין, הרבי מליובאוויטש (שאף העדיף את הפאה הנכרית על המטפחת) ועוד רבנים ספרדיים, כמו הרב בן ציון אבא שאול והרב שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו.

הדעה המנוגדת טוענת שהפאה אינה יכולה לשמש ככיסוי ראש שכן היא נראית בדיוק כמו השיער הטבעי, ואדם רגיל אינו יודע להבדיל בין הפאה לשיער אמיתי. בדעה זו מחזיק הרב עובדיה יוסף ואחרים. דעת ביניים סוברת כי פאה נוכרית סולידית, עם תסרוקת מוקפדת וקצרה, מותרת, בעוד פאה נוכרית "מודרנית" בתסרוקת פרועה וארוכה, אסורה בשימוש. בדעה זו מחזיקים הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב.

למעשה, ברוב הציבור החרדי ליטאי וחסידויות חרדיות שמקורן מפולין ובלארוס (כגון חסידות גור, חסידות חב"ד) נוהגות הנשים ללכת עם פאה נכרית. אך בשאר החסידויות החרדיות שמוצאן מהונגריה (כגון חסידות בעלז, חסידות סאטמר), העדה החרדית (כגון חסידות פינסק-קרלין, חסידות דושינסקיא) ישנו רוב מוחלט של נשים שלובשות לכיסוי ראש כובעים ובמטפחות, כמו כן נוהגות כך הנשים בציבור החרדי לאומי. פלג מסוים בעדה החרדית נוהג לחבוש פאה נוכרית כדעתו של נשיא בית הדין של העדה והסמכות ההלכתית העליונה, הגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט"א.

בציבור הדתי לאומי חבישת הפאה הנוכרית נפוצה בין נשים מבוגרות, ונדירה בקרב נשים צעירות, ככל הנראה אין למאפיין זה קשר למחלוקת ההלכתית, אלא לשיקולי אופנה. בציבור הספרדי המצב הוא הפוך: רוב הנשים הצעירות לובשות לכיסוי הראש פאה נכרית, ובקרב הנשים המבוגרות נפוץ השימוש במטפחות וכובעים.

על רקע המחלוקת קיימים גורמים הפועלים למען הפסקת השימוש בפאה נוכרית, כך בכמה ערוצי קודש מקדישים חלק ניכר מהשידורים על מנת לעודד נשים לעבור מפאה נוכרית לכיסוי ראש אחר‏‏[1], וכן מופצים פשקווילים רבים באזורים חרדיים המתריעים על האיסור שיש, לדעתם של אותם גורמים, בחבישת פאות.

אירוע מפורסם שנקשר בעניין הפאות הנכריות אירע בשנת ה'תשס"ה (2005), אז נפוצה ידיעה בקרב הציבור החרדי ששיער הפאות הנכריות מגיע בחלקו מהודו, שם מתן השיער הוא חלק מטקסי עבודה זרה, דבר שמביא לאיסור השימוש ("איסור הנאה") באותם פאות שמקורם מהודו. בתקופה זו הורו רבים על איסור לבישת אותם פאות שנחשדו שמוצאם מהודו, ובקרב הציבור התפשטה תופעה של שריפת פאות, עקב כך ש"עבודה זרה טעונה שריפה". כתוצאה מכך קיים כיום פיקוח על שיווק הפאות על מנת לוודא שמקורם לא בשיער עבודה זרה‏‏[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:חיי אישות ביהדות תבנית:הלכה

en:Sheitel nl:Sjeitel