פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כתוב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך, אבן העזר, (הלכות פריה וריביה) סעיף א', סימן ב'.}} שמותר למכור [[ספר תורה]] כדי להתחתן אם אישה. | כתוב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך, אבן העזר, (הלכות פריה וריביה) סעיף א', סימן ב'.}} שמותר למכור [[ספר תורה]] כדי להתחתן אם אישה. | ||
==טעם המצווה== | ==טעם המצווה== | ||
ב[[ספר החינוך]] (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות {{ציטוטון| | ב[[ספר החינוך]] (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות {{ציטוטון|משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב (ישעיהו מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)}}. בדומה לכך ה[[טור]] כותב כי בנוסף לכך שהקב"ה חפץ בטוב בריותיו ויודע שלא טוב לאדם להיות לבדו ועליו להינשא, בקיום מצוות פרו ורבו האדם מקיים גם את רצון הבריאה שהיא כדי לפרות ולרבות. והוא מוסיף כי כל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כשופך דמים וממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. | ||
==גדר המצווה== | ==גדר המצווה== | ||
ב[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה). | ב[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה). | ||
גרסה מ־10:21, 14 ביולי 2021
|
|
פריה ריבה היא מצווה מדאורייתא, הרבה נחלקים האם המצווה "פריה וריבה" מפרשת בראשית הוא מפרשת נח. ע"פ ספר החינוך הצווי על "פריה וריבה" הוא מפרשת בראשית, אולם רש"י והרמב"ן כותבים שהצווי הוא בפרשת נח ומה שמוזכר בפרשת בראשית: "ויברך אותם... פרו ורבו"[1] הוא רק ברכה[2].
מצוות "פריה וריבה" מוטלת על כל הבנים ועל הבנות לא. העובר על מצוות פריה וריביה עובר על מצוות עשה ואמרו חז"ל[3] שמי שלא מקיים מצווה זאת חייב מיתה בידי שמים.
כתוב בשולחן ערוך[4] שמותר למכור ספר תורה כדי להתחתן אם אישה.
טעם המצווה
בספר החינוך (מצווה א) מובא כי טעם המצווה הוא ליישב את העולם וכי מצווה זו היא המצווה שבעקבותיה מתקיימות גם שאר המצוות "משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב (ישעיהו מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה, ב)". בדומה לכך הטור כותב כי בנוסף לכך שהקב"ה חפץ בטוב בריותיו ויודע שלא טוב לאדם להיות לבדו ועליו להינשא, בקיום מצוות פרו ורבו האדם מקיים גם את רצון הבריאה שהיא כדי לפרות ולרבות. והוא מוסיף כי כל מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כשופך דמים וממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
גדר המצווה
במשנה במסכת יבמות (יבמות סא, ב) חולקים בית שמאי ובית הלל בגדרי המצווה. בית הלל סוברים שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת, ואילו לשיטת בית שמאי, יש צורך בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה. להלכה, נפסק כשיטת בית הלל וניתן לקיים את המצווה גם כאשר יש לאדם בן ובת. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה).