פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפט: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קפט |אגרות הראיה-|אגרת|קפט|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- קפט
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, ב' אדר תרס&quot;ט.
-לכ' ידי&quot;נ הרב הגאון האמיתי מופת הדור מוהר&quot;ר יעקב דוד שליט&quot;א.
-שלו' וברכה.
-מכתב קדשו עם קונטריסו<ref>&quot;קונטרס השמיטה&quot;.</ref> היקר הגיעני כעת ממש, ודבריו הטהורים היו לי למלח
-על פצצי לבבי, אשר לא זורו ולא חובשו. והשי&quot;ת היודע כל תעלומות רק הוא יודע
-את לבבי המר על גורל מצות השביעית, אשר בכל לבבי ונפשי, ובכל חיי רוחי
-ונשמתי, הנני משתוקק וצמא לחזקה ולהחזיר עטרה ליושנה, ועיני רואות איך
-שאנחנו רחוקים עדיין מלהוציא אל הפועל את הדבר הגדול הזה. וידעתי ברור,
-שאם לא יעשה ענין המכירה יעברו רבים מאד על כל איסורי שביעית בלי שום
-צד היתר כלל, ורשעים ירימו קרן לומר הותרה הרצועה לעקור מצות מן התורה
-בלא שום שאלה, ואין לשער כמה גדול חורבן תוה&quot;ק וחילול ש&quot;ש היוצא מזה. ע&quot;כ
-הנני מוכרח לצאת בעקבות חז&quot;ל בכלל &quot;מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות
-ולא יאכלו בשר תמותות נבילות&quot;<ref>קידושין כא:</ref>, והוכרחתי לסדר זה ההיתר למוכרחים להשתמש
-בו, כאשר עשו כן בשמיטות שעברו. ויען אשר ידעתי, כי לפי המצב בשום אופן
-אי-אפשר שלא יעשה איזה היתר, לא מצד הסיפוק של השנה, שעל זה הי' אפשר
-להוציא ע&quot;י השתדלות גדולה אולי מהבאראן שי' איזה סכום, שהי' אולי מספיק
-לההכרח, אבל העיקר הוא הפסק המסחר, של היין ושל תפוחי-הזהב, שעולה
-למליונים, ולא די שיפסידו את ההון העצום הזה בשנת שביעית עצמה, (ולד'
-הרמב&quot;ם<ref>ע' שבת הארץ פרק ד הלכה יב.</ref>י&quot;ל שיהי' צורך לשמור באורנזים, שהם תפוחי-זהב, שתי שנים, ואין
-כאן כונתי לדבר בהלכה), יופסקו כל המסחרים, כי לא ישתתפו בתי המסחר שבחו&quot;ל
-עם בתי מסחר שהם מפסיקים את משלח סחורתם בזמן מן הזמנים, כידוע לכל,
-דף 246
-ואז מוכרח לבא משבר נורא על כל המסחר גם כל השנים שלאחר שביעית, וזה לא
-ירצה הברון ואולי גם יכולת אין לו לשאת, כי עיקר כונתו הוא שיתפתח המסחר
-עד שיוכלו להתפרנס מבלעדי עזרתו. ע&quot;כ על הסחורה ודאי הכרח הוא לעשות
-היתר המכירה לעת עתה, אף שהוא קשה כקריעת ים סוף, יראה השי&quot;ת בעניינו
-ויתקננו בעצת טובה מלפניו, שנוכל לעבדו על אדמת קדשו בלא שום מונע ומפריע
-כלל. ובשביל שידעתי שאפילו אם יאסרו את הדבר כל גאוני עולם לא ישמעו לזה,
-ורובם מפני ההכרח הגדול מאד, ע&quot;כ חפצתי למעט בפירסום, כדי שלא תהי'
-לההנהגה הזאת צורה של הסכמה כללית מגדולי ישראל, כ&quot;א הנהגה שנוהג העם
-מצד דחקו, וחכמי הדור מוכרחים להעלים עין מטעם מוטב שיהיו שוגגין<ref>שבת קמח:</ref> כו'.
-ובזה יש לנו לקוות, כי יבאו לנו בחסדי השי&quot;ת ימים טובים מאלה, שירומם ד' את
-קרן עמו באה&quot;ק, ויוכלו להתפרנס בלא עזרת בו&quot;ד, ובלא ערמת המסחר להוציא
-פירות אה&quot;ק לחו&quot;ל, שגם זה הוא היתר דחוק מאד, ואז יהי' אפשר להחזיר עטרה
-ליושנה בכל קדושתה ממש.
-ובעיקר הענין אגיד לכ&quot;ג את דעתי העני', שבאמת לא זו היא הוראה הראשונה
-שהעולם סומך את עצמו בשעת דחקו על מקצת פוסקים ואפילו על יחיד, כענין חדש<ref>יורה-דעה סי' רצג, ושם בב&quot;ח וט&quot;ז ומגן אברהם ס&quot;ס תסט.</ref>
-וסירכות<ref>יורה-דעה סי' לז סעיף ג, סי' לט סעיף יג.</ref>, ותיקוני עירובין<ref>ע' פרי מגדים ובאור הלכה אורח חיים סי' שסד ס&quot;ב וע' מג&quot;א סי' שצב סק&quot;ב.</ref>, משום אין ר&quot;ה בזה&quot;ז וכיוצא בהן. ע&quot;כ אם בא לסמוך
-על המתירים לומר שבשל גוי מותרת עבודה ופקע קדושת שביעית, ועל המכירה
-של זמן, שהיא מותרת, מפני הדחק, כמו שמתירין להשכיר במקום הפסד, כידוע,
-אין זה כ&quot;כ דבר רחוק בזה&quot;ז. אבל העיקר מה שלבנו דואב הוא, שעכ&quot;פ מצות
-שביעית מופקעת היא ואין מקיימים אותה, וזו היתה באמת עיקר תקנתו של הלל
-בפרוזבול, שלא חידש ע&quot;ד תורה, אלא שאין ללמד להפקיע מצוה כדהתו' גיטין
-ל&quot;ו ע&quot;א ד&quot;ה מי איכא מידי, וע&quot;ז לבי דוי על שאנו מוכרחים ללמד את העם להפקיע
-מצות שביעית, במקום שאנו חייבים תמיד להקים עדות ביעקב וללמד את ישראל
-להתחייב גם במצות שאפשר להפטר מהן, כמו ציצית ותרומ&quot;ע ע&quot;י הכנסה דרך
-גחו&quot;ק וכיו&quot;ב. ע&quot;כ הנני מוכן בל&quot;נ לעמוד על ימין כ&quot;ג ידי&quot;נשליט&quot;א ולהיות
-בצוותא עמו, אפילו לנסיעות רחוקות כמו לפריז וכיו&quot;ב, אולי יחון ד', אולי ירחם
-עלינו, ונוכל להמציא לכה&quot;פ עזר הגון לחלק גדול מאחינו היקרים, החפצים בכל
-לבם ונפשם לשמור את המצוה ולקיימה בלא שום הפקעה כלל. ואם חפץ ד' בידנו
-יצלח אז אין קץ לדבר הגדול הזה לקדושת שם שמים שיצא מזה בעז השי&quot;ת,
-ולחיזוק ימין יראי ד' שומעי בקול דברו<ref>ע' ויקרא רבה פ' א.</ref>, אבל עלינו לעשות הכל בדרך שלו' ובדרך
-כבוד ואהבה, לשמו ית' ולאה&quot;ק וליושבים עלי' ועובדים את אדמתה, לא באיומים
-ובהפחדות משונות ובצעקות ומריבות, כ&quot;א פשוט להודיע שההיתר הוא מדוחק גדול
-מאד מאד, ואחר כל דחקו הוא הפקעה של מצוה, א&quot;כ המצוה החביבה והקדושה,
-שזכינו ב&quot;ה אחרי משך הגלות המר והארוך שנוכל לקיימה על אדמת הקודש, חסרה
-היא לנו, ע&quot;כ נעורר כל אשר נוכל כדי שיעלה דבר ד' בידנו ונוכל לקיימה, ולעזור
-לרבים להתחייב בה בלא פקפוק ולקיימה. וע&quot;י אתערותא דלתתא הקטנה הזאת
-דף 247
-נבטח בשם השי&quot;ת, ששיכן את שמו בהר קדשו, שתתעורר ברכה עליונה, ופתחי
-גאולה וישועה לאה&quot;ק ולעם ד' המצפים לישועתו, ויקרב קץ הימין, ויגלה מבשר
-משמיע שלו' במוצאי שביעית הבעל&quot;ט, כי עת לחננה כי בא מועד. והנני מחכה
-לתשובתו הקדושה במוקדם האפשרי. והי' ז&quot;ש וברכה באה&quot;ר, כנה&quot;י ונפש ידי&quot;ע
-דוש&quot;ת בכל לונ&quot;ח,
-הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:23, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:23, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש