פרשני:אגרות הראיה: אגרת קפט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

האגרת עליה משיב הראי"ה כאן, היא אגרת מהרידב"ז, שישב בעין זיתים והתכתב עם הראי"ה עוד פעמים (ואליו נשלחה אגרת תקנ"ה המפורסמת). אגרת זו נשלחה כחלק מפולמוס היתר המכירה:

ב"ה
היום כ"ד שבט תרס"ט פה עה"ק צפת תובב"א.
כבוד ידי"נ ולבבי וחביבי הרב הגאון הג' הצדיק המפורסם סוע"ה פ"ה כו' כו' כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י הגאב"ד עה"ק יפו והמושבות תובב"א

מכתב קדשו עם ההודעה והרשאה קיבלתי, נבהלתי ונרתעתי מאוד, הלא ליבי וליבו יודעים היטב אשר ההיתר שיצא לפי שעה ורבנים הגאונים והצדיקים אמיתים הרעישו העולם כמו הגאון האדיר הק' רי"ל דיסקין זצ"ל והגאון הצדיק ר' יוסף דוב ז"ל ועוד ועוד רבים בכו בדמעות שליש על העול הזה, – ובפתאום קם כק"ת שליט"א בדברים האלה אשר רבנן קשישאי נתנו רשות להב"ד שיעמדו ויראו שצריך עוד להתיר יקומו ויתירו, – ועל כן מצא כ"ת נ"י אשר הבאראן נתדלדל בימים הללו ואין עצה אך להתיר שביעית בהערמת זאת. ע"ז אשאל מאת כ"ג נ"י ב' שאלות, א' האם באמת ידמה כן כ"ג נ"י שהרב המתיר קשישאי היה גדול מכ"ת נ"י בתורה וביראה ואני לא כן בליבי – ב' לו אם אפילו כדבריו שניתן רשות להב"ד והוא שליחותי' הרי צריכין לכל הפחות לכנוף רוב חכמי ישראל או ע"פ מכתבים רבני גאליציא הגדולים המפורסמים וכן ברוסלאנד ואונגארין והאיך קיבל על עצמו אחריות כזה, – ועוד קשה לי על מעשה ההרשאה שהדפיס למען לא יכשלו רבים שאינן יודעין לעשות המכירה כדת ע"כ נשלח ההרשאה, – ובאמת בזה נגרע גרע כי אין משליח לדבר עבירה והמעשה בטל כידוע, והיאך הוא שליח למכור אדמת ישראל לנכרי, וימחול כ"ג נ"י לעיין בההקדמה של הקונטריס, הפרעניות שהי' לישראל ר"ל בעון השמיטה, והרבה קאלינסטין יראי ה' בארץ הגליל בכו לפני בראותם את ההרשאה שלו, ואמרו בפה מלא אנחנו יודעים היטב אשר אנחנו מוכנים לפרעניות ר"ל בעון השמיטה, אבל מה נעשה ואמרו כך שתלוי בידי כ"ת נ"י שיענה להאדמינסטראטארין אני רוצה וחבירי מוחין בידי. – והעצה לשלוח מירושלים עה"ק תובב"א ב' נכבדים ואולי כ"ת נ"י בצוותא חדא עמדי ליסע לפאריז ולהתחנן מהבאראן כאשר הוציא כבר קרוב לתשעים מילליאן פראנק באה"ק יכניס עוד מילליאן פראנק ויסחרו בני הארץ ובני אחינו בגולה יקחו בשמחה ואף במקח היקר קצת ובזה יוושע ישראל. – ואם לא נפעול ח"ו אז נראה מה לעשות. וכאשר נפשי קשורה בנפשו כאח ממש וידעתי מאוד לבבו הטהורה והקדושה ומאד לבבו ידוה ע"ז, בטח יעשה מקום לדברי ידידו כאח לו המחכה למכתבו תומ"י ומובטחני בצדקתו. קשה לה הכתיבה ונעשית מלאכתי ע"י אחר. וע"ד העסק של עין זיתים טוב הדבר שיגמרו בזבל"א[1], והשליש יהי השליח של כ"ת נ"י, ע"ז יסכימו כולם.

ידידו כאח לו יעקב דוד רידב"ז
ובעד חלק ארנונא מותר באמת ע"פ הדין כידוע

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אדר תרס"ט.

לכ' ידי"נ הרב הגאון האמיתי מופת הדור מוהר"ר יעקב דוד שליט"א.

שלו' וברכה.

מכתב קדשו עם קונטרסו[2] היקר הגיעני כעת ממש, ודבריו הטהורים היו לי למלח על פצעי לבבי, אשר לא זורו ולא חובשו. והשי"ת היודע כל תעלומות רק הוא יודע את לבבי המר על גורל מצות השביעית, אשר בכל לבבי ונפשי, ובכל חיי רוחי ונשמתי, הנני משתוקק וצמא לחזקה ולהחזיר עטרה ליושנה, ועיני רואות איך שאנחנו רחוקים עדיין מלהוציא אל הפועל את הדבר הגדול הזה. וידעתי ברור, שאם לא יעשה ענין המכירה יעברו רבים מאד על כל איסורי שביעית בלי שום צד היתר כלל, ורשעים ירימו קרן לומר הותרה הרצועה לעקור מצות מן התורה בלא שום שאלה, ואין לשער כמה גדול חורבן תוה"ק וחילול ש"ש היוצא מזה. ע"כ הנני מוכרח לצאת בעקבות חז"ל בכלל "מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ולא יאכלו בשר תמותות נבילות"[3], והוכרחתי לסדר זה ההיתר למוכרחים להשתמש בו, כאשר עשו כן בשמיטות שעברו. ויען אשר ידעתי, כי לפי המצב בשום אופן אי-אפשר שלא יעשה איזה היתר, לא מצד הסיפוק של השנה, שעל זה הי' אפשר להוציא ע"י השתדלות גדולה אולי מהבאראן[הכוונה לברון?] שי' איזה סכום, שהי' אולי מספיק לההכרח, אבל העיקר הוא הפסק המסחר, של היין ושל תפוחי-הזהב, שעולה למליונים, ולא די שיפסידו את ההון העצום הזה בשנת שביעית עצמה, (ולד' הרמב"ם[4] י"ל שיהי' צורך לשמור באורנזים, שהם תפוחי-זהב, שתי שנים, ואין כאן כונתי לדבר בהלכה), יופסקו כל המסחרים, כי לא ישתתפו בתי המסחר שבחו"ל עם בתי מסחר שהם מפסיקים את משלח סחורתם בזמן מן הזמנים, כידוע לכל, דף 246@ ואז מוכרח לבא משבר נורא על כל המסחר גם כל השנים שלאחר שביעית, וזה לא ירצה הברון, ואולי גם יכולת אין לו לשאת, כי עיקר כונתו הוא שיתפתח המסחר עד שיוכלו להתפרנס מבלעדי עזרתו. ע"כ על הסחורה ודאי הכרח הוא לעשות היתר המכירה לעת עתה, אף שהוא קשה כקריעת ים סוף, יראה השי"ת בעניינו ויתקננו בעצת טובה מלפניו, שנוכל לעבדו על אדמת קדשו בלא שום מונע ומפריע כלל. ובשביל שידעתי שאפילו אם יאסרו את הדבר כל גאוני עולם לא ישמעו לזה, ורובם מפני ההכרח הגדול מאד, ע"כ חפצתי למעט בפירסום, כדי שלא תהי' לההנהגה הזאת צורה של הסכמה כללית מגדולי ישראל, כ"א הנהגה שנוהג העם מצד דחקו, וחכמי הדור מוכרחים להעלים עין מטעם מוטב שיהיו שוגגין[5] כו'. ובזה יש לנו לקוות, כי יבאו לנו בחסדי השי"ת ימים טובים מאלה, שירומם ד' את קרן עמו באה"ק, ויוכלו להתפרנס בלא עזרת בו"ד, ובלא ערמת המסחר להוציא פירות אה"ק לחו"ל, שגם זה הוא היתר דחוק מאד, ואז יהי' אפשר להחזיר עטרה ליושנה בכל קדושתה ממש.

ובעיקר הענין אגיד לכ"ג את דעתי העני', שבאמת לא זו היא הוראה הראשונה שהעולם סומך את עצמו בשעת דחקו על מקצת פוסקים ואפילו על יחיד, כענין חדש[6], וסירכות[7], ותיקוני עירובין[8], משום אין ר"ה בזה"ז וכיוצא בהן. ע"כ אם בא לסמוך על המתירים לומר שבשל גוי מותרת עבודה ופקע קדושת שביעית, ועל המכירה של זמן, שהיא מותרת, מפני הדחק, כמו שמתירין להשכיר במקום הפסד, כידוע, אין זה כ"כ דבר רחוק בזה"ז. אבל העיקר מה שלבנו דואב הוא, שעכ"פ מצות שביעית מופקעת היא ואין מקיימים אותה, וזו היתה באמת עיקר תקנתו של הלל בפרוזבול, שלא חידש ע"ד תורה, אלא שאין ללמד להפקיע מצוה כדהתו' גיטין ל"ו ע"א ד"ה מי איכא מידי, וע"ז לבי דוי על שאנו מוכרחים ללמד את העם להפקיע מצות שביעית, במקום שאנו חייבים תמיד להקים עדות ביעקב וללמד את ישראל להתחייב גם במצות שאפשר להפטר מהן, כמו ציצית ותרומ"ע ע"י הכנסה דרך גחו"ק וכיו"ב. ע"כ הנני מוכן בל"נ לעמוד על ימין כ"ג ידי"נ שליט"א ולהיות בצוותא עמו, אפילו לנסיעות רחוקות כמו לפריז וכיו"ב, אולי יחון ד', אולי ירחם עלינו, ונוכל להמציא לכה"פ עזר הגון לחלק גדול מאחינו היקרים, החפצים בכל לבם ונפשם לשמור את המצוה ולקיימה בלא שום הפקעה כלל. ואם חפץ ד' בידנו יצלח אז אין קץ לדבר הגדול הזה לקדושת שם שמים שיצא מזה בעז השי"ת, ולחיזוק ימין יראי ד' שומעי בקול דברו[9], אבל עלינו לעשות הכל בדרך שלו' ובדרך כבוד ואהבה, לשמו ית' ולאה"ק וליושבים עלי' ועובדים את אדמתה, לא באיומים ובהפחדות משונות ובצעקות ומריבות, כ"א פשוט להודיע שההיתר הוא מדוחק גדול מאד מאד, ואחר כל דחקו הוא הפקעה של מצוה, א"כ המצוה החביבה והקדושה, שזכינו ב"ה אחרי משך הגלות המר והארוך שנוכל לקיימה על אדמת הקודש, חסרה היא לנו, ע"כ נעורר כל אשר נוכל כדי שיעלה דבר ד' בידנו ונוכל לקיימה, ולעזור לרבים להתחייב בה בלא פקפוק ולקיימה. וע"י אתערותא דלתתא הקטנה הזאת דף 247@ נבטח בשם השי"ת, ששיכן את שמו בהר קדשו, שתתעורר ברכה עליונה, ופתחי גאולה וישועה לאה"ק ולעם ד' המצפים לישועתו, ויקרב קץ הימין, ויגלה מבשר משמיע שלו' במוצאי שביעית הבעל"ט, כי עת לחננה כי בא מועד. והנני מחכה לתשובתו הקדושה במוקדם האפשרי. והי' ז"ש וברכה באה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת בכל לונ"ח,

הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. =זה בורר לו אחד, כלומר: ברירת דיינים כמפורש במס' סנהדרין כג, א.
  2. "קונטרס השמיטה".
  3. קידושין כא:
  4. ע' שבת הארץ פרק ד הלכה יב.
  5. שבת קמח:
  6. יורה-דעה סי' רצג, ושם בב"ח וט"ז ומגן אברהם ס"ס תסט.
  7. יורה-דעה סי' לז סעיף ג, סי' לט סעיף יג.
  8. ע' פרי-מגדים ובאור הלכה אורח חיים סי' שסד ס"ב וע' מג"א סי' שצב סק"ב.
  9. ע' ויקרא רבה פ' א.
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג