פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו ח

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר סו ח סעיף ח - קניין בנתינת הכתובה

בגמרא במסכת קידושין קידושין ט ב מובאת מימרא של רב גידל, שהתחייבות של ההורים בשעת הקידושין תופסת למרות שלא עשו קניין, כי אלה דברים הנקנים באמירה. הקניין נגמר בעקבות ההנאה שיש לצדדים בקידושין, והרמב"ם והשו"ע פסקו שם שגם התחייבות של בני הזוג בקידושין תופסות ללא קניין מאותה הסיבה.

רב האי גאון: על פי דברי רב גידל, גם על הכתובה אין צורך לעשות קניין.

☜ כך פסקו השו"ע וח"מ.

מרדכי (בדרכי משה סי' נא, א): דווקא בקידושין לא צריך קניין, אך על הכתובה צריך.

☜ כך פסק הרמ"א.

⤶ כיצד עושים קניין: העדים בתור שליחי הכלה נותנים סודר לחתן, החתן קונה את הסודר בהגבהה ותמורה לכך מקנה לכלה את כל תנאי הכתובה (על עיקר הכתובה א"צ לעשות קניין כי הוא תנאי בית דין). כך כתבו מחזור ויטרי ורוקח, והביאום הכתובה כהלכתה ונטעי גבריאל.

ילקוט יוסף: מנהג הספרדים לעשות קניין בסודר של מסדר הקידושין.


֎ ר"ן: מהירושלמי נלמד שאחרי הנישואין הבעל יכול להוסיף על הכתובה באמירה בלבד. הב"י השיג עליו וכתב שמהבבלי משמע שהתחייבות באופן הזה לא תופסת.


֎ עיטור וטור: אם הוסיף לה על הכתובה בשעת הקידושין זכתה וגובה את התוספת אם התגרשו, גם אם בשעת הנישואין לא הזכיר את התוספת.

ב"ח: דווקא כשהתגרשו מהנישואין ולא מהאירוסין. אם התגרשו מהאירוסין זו מחלוקת רמב"ם ורא"ש בסימן נה, והטור סובר כדעת הרא"ש שלא גובה תוספת כתובה. בנוסף, העיטור מדבר דווקא כשהתגרשה ממנו סתם, אך אם התגרשה כי עשתה מעשה מכוער או שהתאלמנה - אפשר שהעיטור סובר שאינה גובה.

סעיף ח[edit]

יש מי שאומר שאין צריך קנין בשעת הנשואין כמה שנותן לה (ר' האי,רמב"ם), (ויש חולקין) (מרדכי).

פסקו בשעת נישואין: הד"מ, הב"ח והב"ש נמצאים בסימן נא,א.

ר' האי,רמב"ם,שו"ע: מועיל. סוברים שדברי רב גידל בכתובות קב,ב שדברים אלו נקנים באמירה נכונים גם לפסיקה בשעת קידושין וגם לפסיקה בשעת נישואין. הריב"ש מסתפק ונראה שנוטה לדעת הרמב"ם. בדעת הר"ן[1] כתב הד"מ שסובר כמרדכי אולם הב"ח והב"ש תמהו וכתבו שסובר כרמב"ם.

מרדכי[2],רמ"א: לא מועיל. כן כתבו הד"מ, הב"ח והב"ש בדעת המרדכי, ואילו הח"מ כאן כתב שיש לדחות הבנתם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[edit]

  1. כתובות כא,ב.
  2. פ' הנושא אות רסג