פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמה|ב}}


== סעיף ב | התנו וחולקים בסתם ==
<blockquote>הגמרא (שם) הסתפקה מה הדין אם לא התנו וחולקים בסתמא ונשארה בספק.
</blockquote>
רמב&quot;ם והרי&quot;ף: פסקו לחומרא (כנזכר לעיל).
'''''◄''''' מהרי&quot;א: יש להסתפק לפי דברי המחמירים, אם התנו מתחילה, ועכשיו מסכים הגוי לחלוק בשווה, האם מותר או לא.
'''''◄''''' בית יוסף: לדעת הרמב&quot;ם הכל תלוי אם התנו או לא, וכיוון שהתנו מותר לחלוק בשווה.
☜ וכך פסק בשו&quot;ע.
<blockquote>⤶ כאן מותר כיוון שהגוי התרצה מדעתו והם לא עשו חשבון להשוות בין ריווח השבת לבין ריווח יום החול. אבל אם עושים השוואה- כבר התבאר (בסעיף הקודם) שהמג&quot;א אסר ויש שהקילו.
</blockquote>
===  סיכום סעיפים א - ב '''(ע&quot;פ הקדמת המשנ&quot;ב לסימן)'''  ===
◈ אם התנו מתחילה שהיהודי לא עובד בשבת, ושכר השבת הולך לגוי בין הרבה ובין מעט, מותר ליהודי ליטול יום חול כנגד השבת. ואם התנו ובשעת חלוקה הגוי הסכים להשוות הרווחים מותר, אבל לעשות השוואה בין רווחי הימים- האחרונים חולקים בזה.
◈ אם לא התנו, אסור ליהודי ליטול שכר יום חול כנגד שבת. אם לא התנו וחולקים סתם, לרמב&quot;ם ושו&quot;ע אסור ולרא&quot;ש ורמ&quot;א מותר במקום הפסד.
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־21:00, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמה ב


סעיף ב | התנו וחולקים בסתם[עריכה]

הגמרא (שם) הסתפקה מה הדין אם לא התנו וחולקים בסתמא ונשארה בספק.

רמב"ם והרי"ף: פסקו לחומרא (כנזכר לעיל).

מהרי"א: יש להסתפק לפי דברי המחמירים, אם התנו מתחילה, ועכשיו מסכים הגוי לחלוק בשווה, האם מותר או לא.

בית יוסף: לדעת הרמב"ם הכל תלוי אם התנו או לא, וכיוון שהתנו מותר לחלוק בשווה.

☜ וכך פסק בשו"ע.

⤶ כאן מותר כיוון שהגוי התרצה מדעתו והם לא עשו חשבון להשוות בין ריווח השבת לבין ריווח יום החול. אבל אם עושים השוואה- כבר התבאר (בסעיף הקודם) שהמג"א אסר ויש שהקילו.

סיכום סעיפים א - ב (ע"פ הקדמת המשנ"ב לסימן)[עריכה]

◈ אם התנו מתחילה שהיהודי לא עובד בשבת, ושכר השבת הולך לגוי בין הרבה ובין מעט, מותר ליהודי ליטול יום חול כנגד השבת. ואם התנו ובשעת חלוקה הגוי הסכים להשוות הרווחים מותר, אבל לעשות השוואה בין רווחי הימים- האחרונים חולקים בזה.

◈ אם לא התנו, אסור ליהודי ליטול שכר יום חול כנגד שבת. אם לא התנו וחולקים סתם, לרמב"ם ושו"ע אסור ולרא"ש ורמ"א מותר במקום הפסד.