פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמה ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | התנו וחולקים בסתם[עריכה]
הגמרא (שם) הסתפקה מה הדין אם לא התנו וחולקים בסתמא ונשארה בספק.
רמב"ם והרי"ף: פסקו לחומרא (כנזכר לעיל).
◄ מהרי"א: יש להסתפק לפי דברי המחמירים, אם התנו מתחילה, ועכשיו מסכים הגוי לחלוק בשווה, האם מותר או לא.
◄ בית יוסף: לדעת הרמב"ם הכל תלוי אם התנו או לא, וכיוון שהתנו מותר לחלוק בשווה.
☜ וכך פסק בשו"ע.
⤶ כאן מותר כיוון שהגוי התרצה מדעתו והם לא עשו חשבון להשוות בין ריווח השבת לבין ריווח יום החול. אבל אם עושים השוואה- כבר התבאר (בסעיף הקודם) שהמג"א אסר ויש שהקילו.
סיכום סעיפים א - ב (ע"פ הקדמת המשנ"ב לסימן)[עריכה]
◈ אם התנו מתחילה שהיהודי לא עובד בשבת, ושכר השבת הולך לגוי בין הרבה ובין מעט, מותר ליהודי ליטול יום חול כנגד השבת. ואם התנו ובשעת חלוקה הגוי הסכים להשוות הרווחים מותר, אבל לעשות השוואה בין רווחי הימים- האחרונים חולקים בזה.
◈ אם לא התנו, אסור ליהודי ליטול שכר יום חול כנגד שבת. אם לא התנו וחולקים סתם, לרמב"ם ושו"ע אסור ולרא"ש ורמ"א מותר במקום הפסד.