פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | התחיל 'אתה' בלבד
תרומת הדשן: אם התכוון לתפילת חול והתחיל בברכה רביעית 'אתה' על דעת ברכת חונן, צריך לגמור את הברכה בכל מקרה (אפילו אם זה תפילת ערבית שאומר בה 'אתה קדשת' או במנחה שאומר בה 'אתה אחד'). ואם התכוון לתפילת שבת אלא שנתקל בלשונו, לא צריך לגמור את הברכה (אפילו אם עומד בשחרית שאומר בה 'ישמח משה'- מפני שיכול לומר בה אתה קדשת).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אם התחיל 'אתה חונן', אפילו שהתכוון לתפילת שבת ונכשל בלשונו גומר אותה ברכה (משנ"ב). (ובביה"ל השאיר דבר זה בצ"ע כי מדברי תרומת הדשן משמע שגם בזה לא גומר הברכה).
◄ בית יוסף: אם אמר רק 'אתה' על דעת לגמור חונן, נחשב כמי שהתחיל בברכה ויגמור ברכת אתה חונן
◄ מג"א, דרך החיים ופרי מגדים[1]: אם לא ניכר מתוך דיבורו של האדם שהתחיל תפילת חול לא יגמור את הברכה (אפילו אם התכוון לשל חול). לכן אם אמר 'אתה' ונעצר לפני 'חונן', בערבית לא יגמור הברכה ובשחרית יגמור.
סיכום: אם אמר 'אתה חונן' גומר את הברכה בכל מקרה. אם אמר רק 'אתה' ודעתו הייתה לגמור ברכת אתה חונן- לשו"ע גומר הברכה ולאחרונים בשחרית יגמור אבל לא יגמור בערבית ומנחה. ואם ידע ששבת ורק נתקל בלשונו ואמר 'אתה', אפילו בשחרית לא חוזר.
הערות שוליים
- ↑ כך גם כתבו הבן איש חי (תולדות, י) וכף החיים (יב) ובחזו"ע (שבת א, עמ' שמו).