פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | התחיל 'אתה' בלבד[עריכה]
תרומת הדשן: היה סבור שעכשיו חול והתחיל בברכה רביעית 'אתה' על דעת ברכת חונן, צריך לגמור את הברכה בכל מקרה (אפילו אם זה תפילת ערבית שאומר בה 'אתה קדשת' או במנחה שאומר בה 'אתה אחד'). ואם ידע שעכשיו שבת אלא שנתקל בלשונו, אינו צריך לגמור את הברכה (אפילו אם עומד בשחרית שאומר בה 'ישמח משה'- מפני שיכול לומר בה אתה קדשת).
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אם התחיל 'אתה חונן', אפילו שידע שעכשיו שבת אלא שנכשל בלשונו, גומר אותה ברכה (משנ"ב). (ובביה"ל השאיר דבר זה בצ"ע כי מדברי תרומת הדשן משמע שגם בזה לא גומר הברכה).
◄ בית יוסף: אם אמר רק 'אתה' על דעת לגמור חונן, נחשב כמי שהתחיל בברכה ויגמור ברכת אתה חונן.
◄ מג"א, דרך החיים ופרי מגדים[1]: אם לא ניכר מתוך דיבורו של האדם שהתחיל תפילת חול לא יגמור את הברכה (אפילו אם התכוון לשל חול). לכן אם אמר 'אתה' ונעצר לפני 'חונן', בערבית לא יגמור הברכה ובשחרית יגמור.
סיכום: אם אמר 'אתה חונן' גומר את הברכה בכל מקרה. אם אמר רק 'אתה', והיה סבור שעכשיו חול: לשו"ע: גומר הברכה, ולאחרונים: בשחרית יגמור, אבל לא יגמור בערבית ומנחה. ואם ידע ששבת ורק נתקל בלשונו ואמר 'אתה', אפילו בשחרית לא יגמור.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כך גם כתבו הבן איש חי (תולדות, י), כף החיים (יב) וחזו"ע (שבת א, עמ' שמו. אך שם לא חילק בין התפילות, ובכל מקרה לא יגמור).