פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה רא י

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה רא י סעיף י - מעיין שנמשך לתוך בריכה

המשנה בתחילת פרק ה אומרת שאם העביר מעיין על גבי בריכה והפסיק את זרימת המים, הוא כמקווה. אם לאחר זמן חזר והמשיך את המים אינם נחשבים מים חיים עד שיצאו המים הראשונים. בראשונים הובאו פירושים שונים למשנה:

רא"ש ור"ש: כל עוד הזרם מהמעיין נמשך מטהר בזוחלים ובכל שהוא, ואם הזרם נפסק מטהר באשבורן ובארבעים סאה.

☜ כך פסק השו"ע.

ב"י: לשיטתם אפשר לומר שאם הבריכה הייתה ריקה והתמלאה רק ממי המעיין, גם אם נפסק הקילוח יש למים דין מעיין.

רמב"ם: כל עוד שהזרם מהמעיין נשאר בתוך הבריכה ולא יוצא החוצה נחשב כמקווה. לאחר שהמים מקלחים החוצה דינם כמעיין לטהר בזוחלים ובכלשהו, אך לא נחשבים מים חיים.

ב"י: יש להסתפק בדעת הרמב"ם מה הדין כשהבריכה הייתה ריקה בהתחלה. מדבריו בפירוש המשניות משמע שגם אז כל עוד המים לא יוצאים החוצה נחשבים כמקווה. (כי המשנה מדברת על בריכה ריקה. מדברי הראב"ד משמע שגם הוא סובר שהמשנה מדברת על בריכה ריקה, אך לא הוזכר כיצד הוא מפרש את המשנה).

⤶ זוחלים שהתנתקו מהמעיין:

מהרי"ק: אם זוחלים יצאו מהמעיין והתנתקו ממנו, כל עוד הם ממשיכים לזחול דינם כזוחלים (ראייתו מגל שנתלש מהים (סעיף ה) שמטהר בזחילה למרות שכבר לא מחובר לים).

ראב"ד ורשב"א: אם הזוחלים התנתקו מהמעיין דינם כמקווה.

☜ כך פסק הש"ך (הראייה מגל שנתלש לא נכונה מכמה סיבות: כי הגל נתלש מעצמו ויש לו חיות גדולה, מה שאין כן כאן שאדם הפסיק את החיבור למעיין. בים הזחילה גדולה מאוד. בים זאת דרך הזחילה, ובמעיין בד"כ הזחילה עדיין מחוברת למקורה).