פרשת לך לך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
יצחק היה בדרגה כזאת שיכול היה להיות שורש של עם ישראל".
יצחק היה בדרגה כזאת שיכול היה להיות שורש של עם ישראל".


==מסורות המקום==   
==הר בתרים==   
      
      
קיימת מסורת מהמאה ה-16 ב"אגרת יחוס אבות" משנת 1537 <ref name=reu>'''עמנואל הראובני'''</ref>,
קיימת מסורת מהמאה ה-16 ב"אגרת יחוס אבות" משנת 1537 <ref name=reu>'''עמנואל הראובני'''</ref>,
לפיה יהודי [[צפת]] נהגו לעלות להר בשבת פרשת לך לך. בשבת נהגו לשהות בהר ולקרוא בתורה את פרשת השבוע שבה מסופר על ברית בן הבתרים. מסורת אחרת מעמד בין הבתרים התרחש בהר שנאן, מערבית-דרומית למושב [[מרגליות]], בפיגתו הגבול עם לבנון <ref name=reu/>.
לפיה יהודי [[צפת]] נהגו לעלות ל[[הר בתריפ]] בשבת פרשת לך לך. בשבת נהגו לשהות בהר ולקרוא בתורה את פרשת השבוע שבה מסופר על ברית בן הבתרים.  
   
לפי מסורות קדומים מראים פה את קברות האמוראיים [[רב פפא]] ו[[רב אשי]]<ref name=reu/>.


החוקר [[הידעת את הארץ#יוסף ברסלבי|יוסף ברסלבי]] מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".
החוקר [[הידעת את הארץ#יוסף ברסלבי|יוסף ברסלבי]] מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".
שורה 40: שורה 38:
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי [[צפת]] המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. ‏‏<ref>‏מקור:'''זאב וילנאי''', ארץ גולן, עמ'103‏</ref>  
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי [[צפת]] המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. ‏‏<ref>‏מקור:'''זאב וילנאי''', ארץ גולן, עמ'103‏</ref>  


[[צבי אילן]] כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי [[בניאס]], כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (ספר בראשית, ט"ו, י"ח. לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים ב[[הר שנאן]], מדרום-מערב למושב [[מרגליות]], על הגבול עם לבנון<ref name=reu/>. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.
[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל#צבי אילן|צבי אילן]] כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי [[בניאס]], כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת {{מקור|(ספר בראשית, ט"ו, י"ח)}}.
 
לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים ב[[הר שנאן]], מדרום-מערב למושב [[מרגליות]], על הגבול עם לבנון<ref name=reu/>. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==