קידושי שטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהיקש משטר גירושין (גט) "ויצאה והיתה" ("ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" {{מקור| | '''מקורו''' מהיקש משטר גירושין (גט) "ויצאה והיתה" ("ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" {{מקור|דברים כד-ב|כן}}) {{מקור|בבלי:קידושין ה, א$(קידושין ה.)}}. | ||
'''במהותו''' כתב הגר"ש שקאפ {{מקור| | '''במהותו''' כתב הגר"ש שקאפ {{מקור|גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין וגט|כן}} שקונה את האשה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו {{מקור|ובעניין זה כתב הקובץ שיעורים קידושין ח שאין הקניין ע"י הנייר אלא ע"י האותיות, ולכן בשטר קידושין שאין בו שווה פרוטה לא שייכת הסברא "אשה בפחות משווה פרוטה לא מיקניא נפשה"|כן}}. | ||
וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור| | וכתב הקונטרסי שיעורים {{מקור|קידושין ד-ט|כן}} בדעת הראב"ד ששטר קידושין הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר (וכן כתב לגבי גט. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר). | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''שטר קידושין שמחובר לקרקע''' (שכתב שטר על מחובר לקרקע) א"א לקדש בו אשה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, משום שהוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" {{מקור| | '''שטר קידושין שמחובר לקרקע''' (שכתב שטר על מחובר לקרקע) א"א לקדש בו אשה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, משום שהוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" {{מקור|דברים כד-ב|כן}}) {{מקור|פוסקים:ר"ן על הרי"ף קידושין ב א$(ר"ן ריש קידושין)}}. | ||
'''כל הפסולים שפוסלים בגט''' - בין אלה הנובעים מהלכות גיטין ובין אלה הנובעים מהלכות שטרות - פוסלים גם בשטרי קידושין {{מקור| | '''כל הפסולים שפוסלים בגט''' - בין אלה הנובעים מהלכות גיטין ובין אלה הנובעים מהלכות שטרות - פוסלים גם בשטרי קידושין {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ח-יז|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* [[קידושין]] | * [[קידושין]] | ||
[[שטר קניין]] {{מקור| | [[שטר קניין]] {{מקור|בממונות|כן}} | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
האיש כותב לאשה בשטר "הרי את מקודשת לי" ונותן לה, וכך הוא מקדשה (הסוגיא בקידושין ט.).
בערך זה נדון בקידושי שטר בפרט. בכלל דין קידושין ע"ע קידושין.
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מהיקש משטר גירושין (גט) "ויצאה והיתה" ("ויצאה מביתו, והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)) (קידושין ה.).
במהותו כתב הגר"ש שקאפ (גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין וגט) שקונה את האשה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו (ובעניין זה כתב הקובץ שיעורים קידושין ח שאין הקניין ע"י הנייר אלא ע"י האותיות, ולכן בשטר קידושין שאין בו שווה פרוטה לא שייכת הסברא "אשה בפחות משווה פרוטה לא מיקניא נפשה").
וכתב הקונטרסי שיעורים (קידושין ד-ט) בדעת הראב"ד ששטר קידושין הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר (וכן כתב לגבי גט. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר).
פרטי הדין[עריכה]
שטר קידושין שמחובר לקרקע (שכתב שטר על מחובר לקרקע) א"א לקדש בו אשה כשם שא"א לגרש בגט שמחובר לקרקע, משום שהוקשה הוויה ליציאה ("ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר" (דברים כד-ב)) (ר"ן ריש קידושין).
כל הפסולים שפוסלים בגט - בין אלה הנובעים מהלכות גיטין ובין אלה הנובעים מהלכות שטרות - פוסלים גם בשטרי קידושין (דרכי משה דרכי הקניינים ח-יז).
ראה גם[עריכה]
שטר קניין (בממונות)