קין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

קין היה בנו הבכור של אדם וחווה והיילוד האנושי הראשון בעולם. קין היה עובד אדמה וביצע את הרצח הראשון בעולם כאשר רצח את אחיו הבל כמתואר בפרשת בראשית.

קורות חייו[edit]

מהמתואר בפסוקים נראה כי הולדתו של קין, כמו הולדתו של הבל, התרחשה לאחר שאדם וחווה גורשו מגן עדן אך מדברי הגמרא עולה כי בעוד הבל והתאומה שנולדה עמו נולדו לאחר הגירוש, קין ותאומתו נולדו עוד בהיות אדם וחווה בגן עדן סנהדרין לח ב.

התורה מבארת כי חווה קראה לקין כך משום ש"קניתי איש את ה'", ובפירוש סיבה זו נאמרו מספר פירושים. אונקלוס מתרגם "קניתי גוברא מן קודם ה" כלומר שחווה מרגישה כי "קנתה" את בנה מאת הקב"ה. מנגד, רש"י מפרש כי כוונת את ה' היא כמו עם ה', כלומר שחווה מרגישה כי יש לה חלק ביצירתו של קין וכי הייתה שותפה בבריאתו יחד עם ה'. הרמב"ן מפרש כי חווה התכוונה להקדיש את קין לה' וכי קין יהיה קניין לה' כך שגם לאחר שאדם וחווה ימותו הוא יהיה לעבוד את ה' במקומם.

רצח הבל[edit]

קין היה עובד אדמה והקריב לפני ה' מתבואתו. חז"ל סוברים שהוא הקריב פשתן. ה' שעה למנחת אחיו, הבל, ולא שעה למנחתו, ובעקבות כך הרג קין את אחיו הבל.

ה' הוכיח את קין כששאלו "אי הבל אחיך", וכשקין ענה "השומר אחי אנכי?!" אמר לו ה' "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!"

קין נענש להיות נע ונד, והוא הלך והתיישב בארץ נוד. ה' שם לו אות לשמירה באומרו "שבעתיים יוקם קין".

קין נהרג ע"י נין נינו, למך, שהיה עוור וצד אותו בטעות.

מדוע לא שעה ה' אל קורבנו של קין?[edit]

מהמתואר בפסוקים נראה כי על אף שקין היה הראשון שניסה להקריב קורבן לה', בפועל דווקא קורבנו של הבל אחיו הוא שהתקבל. התורה מתארת כי "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ורק לאחריו "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן", ולבסוף "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה".

הביא קורבן מן הגרוע[edit]

רש"י הסביר על פי מדרש רבה בראשית רבה כב ה שלמרות שקין הביא ראשון את קורבנו, הוא לא התקבל משום שהוא הביא קורבן מן הגרוע בעוד שהבל הביא קורבן מ"בכורות הצאן". אמנם, קיים קושי בפסוק זה בכך שלא מפורש בפסוקים שקין הביא קורבן גרוע מאחיו (מלבד מה שהתורה כותבת שהבל הביא קורבן משובח), וכן מדברי הקב"ה ניתן ללמוד שיש חטא אחר במעשיו של קין. לאחר שקורבנו של קין לא התקבל, ה' אומר לו כי עליו לשפר את מעשיו ומזהירו כי "לפתח חטאת רובץ". מדברי הקב"ה נשמע שיש חטא במעשהו של קין, וקשה לומר שחטאו היחיד היה בכך שלא הביא קורבן מן המובחר (כאשר הוא בעצמו התנדב להביא את הקורבן).

עבודת האדמה השחיתה אותו[edit]

בניגוד לרש"י הרש"ר הירש מסביר שעיקר חטאו של קין נבע ממידות רעות הקשורות לעבודת האדמה. לדבריו, מאז ומעולם מנהיגי ישראל מימות אברהם אבינו ועד משה רבינו היו רועי צאן ולא בכדי. עבודת האדמה גורמת לאדם להפוך למשועבד לאדמה, ועלולה אף לגרום לו להעריץ את כוחות הטבע שבהן תלויה הצלחת שדהו. בניגוד לעבודת השדה, רועה הצאן מתעסק בטיפול רגשי בבעלי החיים ועליו להשתתף בצערם ולדאוג להם. בנוסף, רועה הצאן איננו משועבד לאדמתו וממילא ישנו פחות חשש שהרועה יתגאה בערכו ורכושו. עבודת האדמה השחיתה לבסוף את דרכו של קין ומידותיו, עד שלבסוף אף הובילה אותו לרצוח את אחיו מתוך קנאה. על מנת להימנע מההידרדרות המוסרית בעקבות עבודת האדמה, מסביר הרש"ר הירש כי התורה ציוותה מצוות רבות הקשורות לחקלאות שאמורות להזכיר לאדם כי איננו אדון הארץ. כך מזכירות השכחה והפאה את הצורך להתחשב באחרים, וכן השמיטה והעורלה מזכירות לאדם שאיננו אדון הארץ והוא רק עובד בה מכוח הסכמתו של הקב"ה. יש האומרים שניתן גם לראות הוכחה כשיטת הרש"ר בדברי הקב"ה לקין "לפתח חטאת רובץ" כאשר יש המפרשים "פתח" בתור תחילת עבודת החרישה בקרקע, כך שהחטא כרוך בעבודת האדמה.

רצון להתעלות ללא עבודה פנימית[edit]

גם הרב קוק כתב כי חטאו של קין היה רחב יותר מאשר הבאת הקורבן הגרוע, אך באופן שונה מהרש"ר הירש. הרב קוק באורות ישראל ותחייתו ‏[1] משווה בין חטאו של קורח הקובע כי "כל העדה כולם קדושים" לבין מידת קין. לדבריו, יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. בדומה לקורח, גם קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו, וציפה כי הקב"ה יענה לקורבנו ללא קשר למעשיו.

  1. אורות ישראל ותחייתו פסקה ט"ו עמוד לב