ראשי אברים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדון שחבל באחד מראשי האברים של עבדו הכנעני - העבד יוצא לחירות''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין כד. והלאה)}}'''.''' | '''אדון שחבל באחד מראשי האברים של עבדו הכנעני - העבד יוצא לחירות''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין כד. והלאה))}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מפסוקים: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושיחתה, לחופשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל, לחופשי ישלחנו תחת שינו" {{מקור|(שמות כא-כו)}}. | '''מקורו''' מפסוקים: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושיחתה, לחופשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל, לחופשי ישלחנו תחת שינו" {{מקור|(שמות כא-כו))}}. | ||
'''בטעמו''' חקרו האם הוא מדין תשלומין לעבד על שהאדון הזיק לו, או מדין קנס לאדון {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה ראשי איברים. ובמשנת יעבץ יו"ד לב חקר האם היא תשלומין או)}} {{מקור|(דין נפרד. ודרכי משה דרכי הקניינים ג-יא (ד"ה ומובן) כתב שאינו בגלל עצם ההחסרה אלא בתור עונש לרבו על העבירה שעבר)}}.'''במהות החבלה''' דן הרוגאצ'ובר האם יוצא לחירות בגלל החיסרון (המום) שנעשה באבר, או בגלל שאותו האבר בטל ממלאכתו {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה עבד כנעני)}}. | '''בטעמו''' חקרו האם הוא מדין תשלומין לעבד על שהאדון הזיק לו, או מדין קנס לאדון {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה ראשי איברים. ובמשנת יעבץ יו"ד לב חקר האם היא תשלומין או))}} {{מקור|(דין נפרד. ודרכי משה דרכי הקניינים ג-יא (ד"ה ומובן) כתב שאינו בגלל עצם ההחסרה אלא בתור עונש לרבו על העבירה שעבר))}}.'''במהות החבלה''' דן הרוגאצ'ובר האם יוצא לחירות בגלל החיסרון (המום) שנעשה באבר, או בגלל שאותו האבר בטל ממלאכתו {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה עבד כנעני))}}. | ||
'''במהות השחרור''' נחלקו התנאים האם צריך גם גט שחרור {{מקור|(בבלי:קידושין כד:)}}. ולדעות שצריך גט שחרור, רוב המפרשים {{מקור|(חינוך שמז, רבנו ירוחם שהובא בב"י יו"ד רסז, ועוד מפרשים, הביאם מנחת נתן קידושין נב)}} כתבו שכופין את הרב לתת לו את הגט, אך שער המלך {{מקור|(חגיגה ב-א)}} כתב שאין כופין<ref>וכן דעתו בהפקר בעבד, הובא בערך [[הפקר#הנכס]] ד"ה עבד כנעני.</ref>. | '''במהות השחרור''' נחלקו התנאים האם צריך גם גט שחרור {{מקור|(בבלי:קידושין כד:))}}. ולדעות שצריך גט שחרור, רוב המפרשים {{מקור|(חינוך שמז, רבנו ירוחם שהובא בב"י יו"ד רסז, ועוד מפרשים, הביאם מנחת נתן קידושין נב))}} כתבו שכופין את הרב לתת לו את הגט, אך שער המלך {{מקור|(חגיגה ב-א))}} כתב שאין כופין<ref>וכן דעתו בהפקר בעבד, הובא בערך [[הפקר#הנכס]] ד"ה עבד כנעני.</ref>. | ||
גם לדעות שצריך גט שחרור, בפשטות קניין הממון כן פקע, וצריך את הגט רק כדי להפקיע את האיסורין (דהיינו להתיר את העבד בבת חורין) {{מקור|(מנחת נתן קידושין נב)}}. אך יש שכתבו {{מקור|(נחלת משה קידושין כד. על תד"ה תנא, וכן משמע מערוך השולחן יו"ד רסז-נב, הביאם המנחת נתן שם)}} שהראשי אברים רק גורמים שיכופו את האדון לשחרר את העבד בשטר. | גם לדעות שצריך גט שחרור, בפשטות קניין הממון כן פקע, וצריך את הגט רק כדי להפקיע את האיסורין (דהיינו להתיר את העבד בבת חורין) {{מקור|(מנחת נתן קידושין נב))}}. אך יש שכתבו {{מקור|(נחלת משה קידושין כד. על תד"ה תנא, וכן משמע מערוך השולחן יו"ד רסז-נב, הביאם המנחת נתן שם))}} שהראשי אברים רק גורמים שיכופו את האדון לשחרר את העבד בשטר. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''האדון פטור''' מלשלם לעבדו על הנזק. ודן הגר"ח האם הפטור הוא ככל שאר חבלות, או רק משום שיוצא בזה לחירות {{מקור|(גר"ח סטנסיל קכא, קסז)}}. | '''האדון פטור''' מלשלם לעבדו על הנזק. ודן הגר"ח האם הפטור הוא ככל שאר חבלות, או רק משום שיוצא בזה לחירות {{מקור|(גר"ח סטנסיל קכא, קסז))}}. | ||
'''לעולם בהם תעבודו''' {{מקור|(ויקרא כה-מו)}} - הסתפק המנחת נתן {{מקור|(קידושין נ)}} האם אדון שחבל בעבד עובר בלאו זה, משום שגורם לו להשתחרר. | '''לעולם בהם תעבודו''' {{מקור|(ויקרא כה-מו))}} - הסתפק המנחת נתן {{מקור|(קידושין נ))}} האם אדון שחבל בעבד עובר בלאו זה, משום שגורם לו להשתחרר. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־20:14, 5 במרץ 2009
|
|
הגדרה
אדון שחבל באחד מראשי האברים של עבדו הכנעני - העבד יוצא לחירות (הסוגיא בקידושין כד. והלאה)).
מקור וטעם
מקורו מפסוקים: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושיחתה, לחופשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל, לחופשי ישלחנו תחת שינו" (שמות כא-כו)).
בטעמו חקרו האם הוא מדין תשלומין לעבד על שהאדון הזיק לו, או מדין קנס לאדון (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה ראשי איברים. ובמשנת יעבץ יו"ד לב חקר האם היא תשלומין או)) (דין נפרד. ודרכי משה דרכי הקניינים ג-יא (ד"ה ומובן) כתב שאינו בגלל עצם ההחסרה אלא בתור עונש לרבו על העבירה שעבר)).במהות החבלה דן הרוגאצ'ובר האם יוצא לחירות בגלל החיסרון (המום) שנעשה באבר, או בגלל שאותו האבר בטל ממלאכתו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה עבד כנעני)).
במהות השחרור נחלקו התנאים האם צריך גם גט שחרור (בבלי:קידושין כד:)). ולדעות שצריך גט שחרור, רוב המפרשים (חינוך שמז, רבנו ירוחם שהובא בב"י יו"ד רסז, ועוד מפרשים, הביאם מנחת נתן קידושין נב)) כתבו שכופין את הרב לתת לו את הגט, אך שער המלך (חגיגה ב-א)) כתב שאין כופין[1].
גם לדעות שצריך גט שחרור, בפשטות קניין הממון כן פקע, וצריך את הגט רק כדי להפקיע את האיסורין (דהיינו להתיר את העבד בבת חורין) (מנחת נתן קידושין נב)). אך יש שכתבו (נחלת משה קידושין כד. על תד"ה תנא, וכן משמע מערוך השולחן יו"ד רסז-נב, הביאם המנחת נתן שם)) שהראשי אברים רק גורמים שיכופו את האדון לשחרר את העבד בשטר.
פרטי הדין
האדון פטור מלשלם לעבדו על הנזק. ודן הגר"ח האם הפטור הוא ככל שאר חבלות, או רק משום שיוצא בזה לחירות (גר"ח סטנסיל קכא, קסז)).
לעולם בהם תעבודו (ויקרא כה-מו)) - הסתפק המנחת נתן (קידושין נ)) האם אדון שחבל בעבד עובר בלאו זה, משום שגורם לו להשתחרר.
ראה גם