רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
:'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה. | :'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה. | ||
:בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה". | :בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה". | ||
(וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו. ההדגשות אינן במקור). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור| | (וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו. ההדגשות אינן במקור). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 429-433,440-442|כן}}. וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.</ref> (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים<ref>מחותנו בעל [[חיי אדם]] כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368)}}; ועוד.</ref>). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות<ref>בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7222&st=&pgnum=60 במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש']): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: ב[[מקרא]], ב[[משנה]], ב[[גמרא]], ב[[רש"י]] וב[[תוספות]], וגם — נוסף על אלו — ב[[שולחן ערוך]] - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, [[הרמ"א|בעל המפה]] ונושאי כליהם: [[מגן אברהם]] ו[[ט"ז]] באורח-חיים, [[ש"ך]] ו[[סמ"ע]] בחושן המשפט, [[בית שמואל]] ו[[חלקת מחוקק]] באבן העזר." וראה עוד להלן.</ref>, ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.</ref>. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד ה[[גמרא]] ללימוד הכרעת ה[[הלכה]], ושוללת את ההפרדה ביניהם<ref>ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על ה[[שולחן ערוך]] ולפירוש הגר"א על [[ספרא דצניעותא]] {{מקור|לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו|כן}}, וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים {{מקור|בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד|כן}}. ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה). | ||
וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. להרחבה נוספת ראה בפסקה [[רבי אליהו מוילנא#דרכו בפסיקת ההלכה|דרכו בפסיקת ההלכה]].</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}. | וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. להרחבה נוספת ראה בפסקה [[רבי אליהו מוילנא#דרכו בפסיקת ההלכה|דרכו בפסיקת ההלכה]].</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!... | בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!... | ||
יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור| | יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור|וכדלהלן|כן}}. מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות, זו גם החוקר עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} כמובא ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר באתר דעת].{{ש}}יש לציין, לדברים דומים ב[http://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2980.pdf 'מעליות' גיליון טו] {{מקור|עמ' 33 הערה 7|כן}}, שם הובא ציטוט משו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|שו"ת:חתם סופר א קא$או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס'|כן}} שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.</ref> ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והתורנית לגווניה השונים<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. {{מקור|וראה מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים.}} ראה ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר מאתר דעת] (המוזכר בהערה הקודמת) המביא כן בשם החוקרים עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} ול. גינבורג{{דרוש מקור}}.</ref>. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בכתבי יד ועדי נוסח עתיקים ומדוייקים{{דרוש מקור}}<ref>הדברים נלקחו מהערך על הגר"א בוויקיפדיה, אך עדיין לא נמצא מקורם.</ref>. מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות<ref>{{מקור|למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).}}</ref> שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת<ref>הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. {{מקור|(אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, נדפס לאחר מכן ב}}{{מקור|היכל יצחק אבן העזר א יא$שו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא}}{{מקור|, וזה לשונו: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". '''אולם''', בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".)}} ראה בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.</ref>. | ||
יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א ב[[תוספתא]], [[ספרי]] ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי ה[[תלמוד הבבלי]]<ref>ראה בקובץ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20365&st=&pgnum=519 ישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז] ואילך; [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו כנגד שיטת הרבדים{{דרוש מקור}}; וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5484&hilit=%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%3F#p45909 פורום 'אוצר החכמה']; ועוד.</ref> | יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א ב[[תוספתא]], [[ספרי]] ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי ה[[תלמוד הבבלי]]<ref>ראה בקובץ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20365&st=&pgnum=519 ישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז] ואילך; [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו כנגד שיטת הרבדים{{דרוש מקור}}; וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5484&hilit=%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%3F#p45909 פורום 'אוצר החכמה']; ועוד.</ref> | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[שיטת פסיקה|שיטת הפסיקה]] של הגר"א, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, היתה לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא<ref>ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=155&hilite= מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג]-קנד.</ref>, לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=203 שם עמ' 153 פסקה 74]).</ref> או שבטל טעמם<ref>קריה נאמנה שם. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9866&p=94173&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p90564 פורום 'אוצר החכמה'] גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46424&st=&pgnum=889 ישורון גיליון יח עמ' תתצד] ואילך.</ref>), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל<ref>נציין כמה דוגמאות:{{ש}} | [[שיטת פסיקה|שיטת הפסיקה]] של הגר"א, כהמשך טבעי לכל דרך לימודו, היתה לקרב את הכרעת ההלכה למקורותיה הראשוניים, דהיינו להכריע תמיד כפי היוצא מסוגיית הגמרא<ref>ראה מה שליקט בזה הרב משה צוריאל בספר 'אוצרות הגר"א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=155&hilite= מהדורת תש"ס, שער ה' עמ' קנג]-קנד.</ref>, לחזור למנהגי התלמוד שבטלו במרוצת הדורות (גם אם הפוסקים לימדו עליהם זכות<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=203 שם עמ' 153 פסקה 74]).</ref> או שבטל טעמם<ref>קריה נאמנה שם. וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9866&p=94173&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%AA#p90564 פורום 'אוצר החכמה'] גבי אכילת שום שבת, ושם ציינו למקורות נוספים, ובראשם המאמר 'דברי הגר"א על גזירות חז"ל' (הרב אפרים קירשנבוים), מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46424&st=&pgnum=889 ישורון גיליון יח עמ' תתצד] ואילך.</ref>), וכן נמנע ממנהגים שונים שנוספו במהלך הדורות כשאין להם מקור איתן בגמרא ובשאר דברי חז"ל<ref>נציין כמה דוגמאות:{{ש}} | ||
1. הגר"א נמנע מ[[ברכה|לברך]] "[[הנותן ליעף כח]]", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=7 תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב]{{מקור|, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן ב}}{{מקור|יביע אומר ב או"ח כה$שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב}}{{מקור|)}}.{{ש}} | 1. הגר"א נמנע מ[[ברכה|לברך]] "[[הנותן ליעף כח]]", כי ברכה זו לא נזכרה בתלמוד {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&st=&pgnum=7 תוספות מעשה רב, ברכות השחר, ס"ק ב]{{מקור|, בשם רבי יעקב כהנא; - מובא בספר אוצרות הגר"א, שם שער ד עמ' קמה ציון 1, וכן ב}}{{מקור|יביע אומר ב או"ח כה$שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה אות ב}}{{מקור|)}}.{{ש}} | ||
2-4. הגר"א ברך על [[טלית קטן]] "להתעטף ב[[ציצית]]" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח ה[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח ח ו$או"ח סי' ח סעיף ו}}); '''וכן''' ב[[קריאת מגילה]] ל[[אשה|נשים]] לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}{{מקור|, ושלא כפסק הרמ"א}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרפט ב$או"ח סי' תרפט סעיף ב}}{{מקור|)}}; '''וכן''' ב[[עשרת ימי תשובה]] לא חתם את ברכת [[שים שלום]] במילים "עושה השלום" {{מקור| | 2-4. הגר"א ברך על [[טלית קטן]] "להתעטף ב[[ציצית]]" (ולא "על מצות ציצית" כנוסח ה[[רמ"א]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח ח ו$או"ח סי' ח סעיף ו}}); '''וכן''' ב[[קריאת מגילה]] ל[[אשה|נשים]] לא שינו מנוסח הברכה של הגברים המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}{{מקור|, ושלא כפסק הרמ"א}} {{מקור|שולחן ערוך או"ח תרפט ב$או"ח סי' תרפט סעיף ב}}{{מקור|)}}; '''וכן''' ב[[עשרת ימי תשובה]] לא חתם את ברכת [[שים שלום]] במילים "עושה השלום" {{מקור|אוצרות הגר"א, שם עמ' קמו ציון 8|כן}}.{{ש}} | ||
5. הגר"א נמנע מלענות "[[ברוך הוא וברוך שמו]]" ב[[חזרת הש"ץ]] {{מקור|(ראה ב}}{{מקור|יביע אומר י או"ח נה$שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה אות יז}}{{מקור|;}} {{מקור|יחוה דעת ד ט$ יחוה דעת ח"ד סי' ט}}{{מקור|;}} {{מקור|תשובות והנהגות א פב$תשובות והנהגות ח"א סי' פט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=72 עמ' סח]{{מקור)}}, דבר שנוסד ע"י ה[[רא"ש]] {{מקור|טור או"ח קכד|כן}}.{{ש}} | 5. הגר"א נמנע מלענות "[[ברוך הוא וברוך שמו]]" ב[[חזרת הש"ץ]] {{מקור|(ראה ב}}{{מקור|יביע אומר י או"ח נה$שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' נה אות יז}}{{מקור|;}} {{מקור|יחוה דעת ד ט$ יחוה דעת ח"ד סי' ט}}{{מקור|;}} {{מקור|תשובות והנהגות א פב$תשובות והנהגות ח"א סי' פט}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20025&st=&pgnum=72 עמ' סח]{{מקור)}}, דבר שנוסד ע"י ה[[רא"ש]] {{מקור|טור או"ח קכד|כן}}.{{ש}} | ||
6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תצ, ט|כן}}, כפי המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}, ושלא כדברי הרמ"א {{מקור|שולחן ערוך או"ח תצ ט$או"ח סוף סי' תצ|כן}}.{{ש}} | 6. נהג לקרוא את כל חמשת המגילות מתוך הקלף ולברך עליהן {{מקור|ביאור הגר"א או"ח תצ, ט|כן}}, כפי המופיע ב[[מסכת סופרים]] {{מקור|(}}{{מקור|מסכת סופרים יד א$פרק יד ה"א}}, ושלא כדברי הרמ"א {{מקור|שולחן ערוך או"ח תצ ט$או"ח סוף סי' תצ|כן}}.{{ש}} | ||
ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.</ref>. | ועוד עשרות (ואולי מאות) מקומות.</ref>. | ||
דרכו של הגר"א "שלא לשאת פנים ב[[הוראה]]"<ref>ראה {{מקור|שו"ת:חוט המשולש א ט$שו"ת חוט המשולש (לרבי חיים מוולוז'ין) ח"א סוף סי' ט}}: {{ציטוטון|...וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה (וכו') [אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע].}} {{מקור|(דברים אלו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רעח; קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף 'נפש החיים' מהדורת ב"ב תשמ"ט, אות נז, עמ' תל-תלא, [וע"ש אות נד-נו]; ספר אוצרות הגר"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=156 שם עמ' קנד]; ספר 'הגאון' ח"ב עמ' 696 [וע"ש בהערה], ועמ' 718; ועוד).}}</ref> (יש שתלו זו בגדולתו וגאונותו הייחודית של הגר"א<ref>ידועים דברי החזון איש בקובץ אגרות (ח"א סימן לב): "אנו מתיחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי הרמב"ם הגר"א שנתגלה תורה על ידו, כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו - והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] הוא חולק ומדרגתו ב[[רוח הקדש]], בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם". וכן בספרו {{מקור| | דרכו של הגר"א "שלא לשאת פנים ב[[הוראה]]"<ref>ראה {{מקור|שו"ת:חוט המשולש א ט$שו"ת חוט המשולש (לרבי חיים מוולוז'ין) ח"א סוף סי' ט}}: {{ציטוטון|...וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא. שלא לישא פנים בהוראה (וכו') [אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע].}} {{מקור|(דברים אלו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רעח; קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף 'נפש החיים' מהדורת ב"ב תשמ"ט, אות נז, עמ' תל-תלא, [וע"ש אות נד-נו]; ספר אוצרות הגר"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=156 שם עמ' קנד]; ספר 'הגאון' ח"ב עמ' 696 [וע"ש בהערה], ועמ' 718; ועוד).}}</ref> (יש שתלו זו בגדולתו וגאונותו הייחודית של הגר"א<ref>ידועים דברי החזון איש בקובץ אגרות (ח"א סימן לב): "אנו מתיחסים להגר"א בשורה של משה רבנו ע"ה, עזרא ע"ה, רבינו הקדוש, רב אשי הרמב"ם הגר"א שנתגלה תורה על ידו, כקדוש מעותד לכך, שהאיר במה שלא הואר עד שבא ונטל חלקו - והוא נחשב כאחד מן הראשונים, ולכן חולק עליהם בכמה מקומות בתוקף עוז, וגם על ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] הוא חולק ומדרגתו ב[[רוח הקדש]], בחסידותו ובגודל תבונתו, וביגיעתו ובבקיאותו, בעיון העמוק בכל התורה המצויה עתה בידינו, אי אפשר כלל לצייר את אפשרותם". וכן בספרו {{מקור|- חזון איש או"ח סי' יג מכתב ב|כן}} כתב אגב דיון הלכתי: "...וכל שכן אם הדבר יצא מפי הגר"א, שהוא כאחד מן הראשונים, אשר ניתן לו רשות לחלוק על הראשונים". '''ראה''' בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 49; ח"ב עמ' 690-691,693-695,700-701,708-709,715|כן}} שהביא ציטוטים רבים מגדולי ישראל נוספים שכתבו כן.</ref> ויש שאמרו שזו דרך הלימוד לכל<ref>ראה מה שליקט בזה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 705-706,709-713,716-718; ח"ג עמ' 1316|כן}} מקורות רבים מדברי חכמי הדורות מבית מדרשו של הגר"א.</ref>), ופעמים רבות חולק על הכרעת ה[[שולחן ערוך]] וה[[רמ"א]]<ref>ראה קובץ אגרות חזון איש {{מקור|ח"א סימן לב הנ"ל|כן}} ביחס לגר"א: "...כן לא יתכן לתמוה עליו למה יחלוק על השולחן ערוך, והלא מקומות שחולק הגר"א על הכרעת השולחן ערוך המה למאות". ראה בספר אוצרות הגר"א {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=157 שם שער ה, עמ' קנה]-{{מקור|קסג)}} שהביא מאות דוגמאות למקומות שהגר"א חולק על השולחן ערוך והרמ"א (חלקן, בהסתמך על הספר 'פסקי הגר"א', לרבי צבי הירש למפרט, [http://www.hebrewbooks.org/41245 וילנא תרל"ה] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101653& שנת מלא כף נחת]) ו[http://www.hebrewbooks.org/7712 תרס"ב] (- [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5734& תרס"ב-תרס"ד]).</ref> ועל הנהגות ה[[אר"י]] הקדוש<ref>ראה בספר אוצרות הגר"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=165&hilite= שם עמ' קסג]-קסד, שכתב: "מו"ר [[הרב שריה דבליצקי]] רשם בספרו 'זה השולחן' ח"ג {{מקור|}}[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142604&&page=34 עמ' לה]{{מקור|]}} שִשים ושִבעה חילוקי מנהגים בין הגר"א והאר"י ז"ל, הריני להביא כאן עשרה לדוגמא..."</ref>. יתכן ודרך זו (לחלוק על דברי הפוסקים), היא שהביאה לתדמיתו לפוסק חדשן{{דרוש מקור}}. | ||
מן הדברים שכתבו בני הגר"א בהקדמתם לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים<ref>מהדורת שקלוב, תקס"ג.</ref>, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש": | מן הדברים שכתבו בני הגר"א בהקדמתם לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים<ref>מהדורת שקלוב, תקס"ג.</ref>, אנו למדים שבכוונתו של אביו היה לחבר מעין "שולחן ערוך חדש": | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
=== דעת הגר"א על לימוד חכמות החול === | === דעת הגר"א על לימוד חכמות החול === | ||
תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. [[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור| | תלמידי הגר"א מעידים שהגר"א ראה חשיבות וערך בלימוד חכמות החול. [[רבי ישראל משקלוב]], תלמיד הגר"א, מביא {{מקור|בהקדמתו ל'פאת השולחן', ד"ה ומצידה ביאור ארוך; - מובא להלן בהרחבה|כן}} בשם רבו: {{ציטוטון|כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה<ref>ראה באנציקלופדיה תלמודית {{מקור|כרך טו, ערך 'חכמות חיצוניות', טור נז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|עמ' 605 הערה 31|כן}} שהביאו כמה מקורות מקבילים לדברי הגר"א, על ההכרח ללמוד חכמות להבנת התורה.{{ש}}{{מקור|[יש להעיר, שמה שכתב בספר 'הגאון', שם, בהמשך דבריו, בשם}} [[רבי אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] {{מקור|זצ"ל, איננו עניין כלל לדברי הגר"א, שכן החזו"א מדבר על חישובים הנִדרשים ספציפית ללמוד עניין מסויים בתורה, ואילו דברי הגר"א נאמרו על "}}'''{{מקור|כל}}''' {{מקור|החוכמות", שהרחבתן מחכימה את האדם ומאפשרת לו להשכיל ב}}[[רזי תורה]] {{מקור|ובתעלומות חכמת התורה, וכעין דברי הגר"א המובאים להלן, ש"כפי מה שיחסר לאדם משארי חכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות מחכמת התורה", והיא השקפה עמוקה ומופלאה על גדלות חכמת התורה, ואכמ"ל. דברים ברוח זו כתב בספר}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=220 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצח] {{מקור|ואילך. ובפתיח דבריו כתב: "וראוי להוסיף כאן שהגר"א לא ראה בלימוד החכמות רק אמצעי שימושי בכדי לקיים מצוות התורה, אלא הוא היה סבור כי ע"י כך אפשר להעמיק בסתרי תורה". וע"ע אגרות הראי"ה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירשלים תשמ"ה, ח"א עמ' מב; וכן בספר 'משנת רבי אהרן' [קוטלר זצ"ל], ח"א עמ' יד (מובא בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 958 סוף הערה 14). וראה להלן בדברי רבי אברהם שמחה מאמצ'יסאב זצ"ל, שמשמעותם הפשוטה, כהבנת ספר הגאון, וי"ל.}}</ref> וכלולים בה<ref>לגבי חציו השני של המשפט {{מקור|שכל החוכמות כלולות בתורה|כן}}, כבר ציינו {{מקור|(ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' ריח הערה 2;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=218 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' רטז] {{מקור|ואילך; וכן בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 603-605)}} שהדבר מופיע כבר בהקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה ובמקורות נוספים, - בהרחבה.</ref>.}} | ||
דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 (האג תק"ם)], בה מספר המתרגם<ref>מובא בספר '[[עקבי הצאן]]' {{מקור|(ל}}[[ראי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19)}}; ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48116&pgnum=90 מאסף 'כנסת ישראל']; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור| | דברים דומים, אך חדים וחריפים יותר, נוכל למצוא בהקדמה [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 לספר "אוקלידוס"] המתורגם לעברית על ידי רבי ברוך (בן יעקב) שיק משקלוב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42234&st=&pgnum=7 (האג תק"ם)], בה מספר המתרגם<ref>מובא בספר '[[עקבי הצאן]]' {{מקור|(ל}}[[ראי"ה קוק]] {{מקור|זצ"ל, מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' קכט הערה 19)}}; ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48116&pgnum=90 מאסף 'כנסת ישראל']; וכן בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|עמ' ריז, ור' להלן שהטיל ספק בשמועה זו|כן}}; בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 596|כן}}; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA85-86/ASSIA85-86.11.asp הכרת האנטומיה הגניטלית – מפתח להבנת חז"ל]' {{מקור|הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הערה 1|כן}}; [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2065 באנציקלופדיה תורנית 'דעת']; במאמר '[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA6/R0061193.asp פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו]' {{מקור|מהרב פרופ' אברהם שטינברג|כן}}; ועוד רבים.</ref>: | ||
:{{ציטוטון|והנה בהיותי בק"ק {{מקור| | :{{ציטוטון|והנה בהיותי בק"ק {{מקור|- קהילת קודש|כן}} וילנה המעטירה, אצל הרב אצל הרב המאור הגאון הגדול מ"ו {{מקור|- מורנו ורבנו|כן}} מאור עיני הגולה החסיד המפורסם כמוה"ר אלי' נר"ו {{מקור|- הגר"א|כן}}, בחודש [[טבת]] תקל"ח, שמעתי מפיו כי '''כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה''', כי התורה והחכמה נצמדים יחד...{{ש}}וצִווה לי {{מקור|- הגר"א|כן}} להעתיק מה שאפשר ל[[לשון הקודש|לשוננו הקדוש]] מחכמות {{מקור|[החול]}}<ref>{{מקור|אגב, כאן מקור מפורש שמותר ללמוד את חכמת החול בלשון הקודש, ואין איסור בדבר (ולא כשמועות מפורסמות שבדבר זה מטמא את לשון הקודש).}}</ref>, כדי להוציא בולעם מפיהם<ref>עפ"י {{מקור|ירמיהו נא, מד}}.</ref> וישוטטו רבים ותרבה הדעת<ref>עפ"י {{מקור|דניאל יב, ד}}. {{מקור|יתכן שבדברים אלו מצוי רמז שהדבר קשור לתהליך הגאולה, וכפי שמשמע בספר קול התור, כמובא להלן.}}</ref> בין עמנו ישראל.}} | ||
יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – ל[[תנועת ההשכלה]]<ref>ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.</ref>, אך דעתו '''לא''' התקבלה אצל החוקרים (בין החילוניים ובין התורניים<ref>למשל ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=216 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריד] שכתב שא"א לפקפק בנאמנות עדות זו, שנדפסה עוד בחיי הגר"א, ע"ש. וראה להלן</ref>) ובקרב תלמידי החכמים{{הערה|1=ראה עדות הרב בנימין שלמה המבורגר ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/bikoret-2.htm אתר דעת]: "לי אישית נזדמן לשמוע מפי [[הרב שלמה וולבה|הרב וולבה]], בכ"ח אדר א' תשל"ו, ביקורת על הספר הנ"ל בנושא חכמות חיצוניות. הרב ציטט את אחד מגדולי הדור, שהאמור בספר ההוא שהגר"א לא ביקש שיתרגמו את אוקלידס ללשון הקודש, אינו נכון. ויש מסורת ודאית שהגר"א אכן ביקש זאת". וראה דברי פרופ' זאב לב ז"ל: "לפני שנים יצא ספר של סופר דוגל, על הגאון מוילנא. ספר זה זכה בשבחים גדולים. גם בני קיבל כמה עותקים כמתנת בר-מצווה. בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנהגותו של הגר"א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה, מתמתיטקה, ומקצועות אחרים. השמטות פרקים חשובים אלו מסלפים את דמותו של הגאון מוילנא. כשהרציתי את דעתי למו"ר [[הרב יעקב קמינצקי|הגר"י קמצנקי]] זצ"ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר". וראה בהערות לעיל שבספרים רבים (של תלמידי חכמים וגדולי תורה) הובאו הדברים הנ"ל מהקדמת אוקלודס.}}, עד שיש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=107 כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8]; וכן ב[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=111 תגובה בגליון 'כפר חב"ד']. וראה [http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=116553 דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'].</ref>, ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: ה[[משכנות יעקב]] וה[[קרן אורה]], שהעריצו את סבם<ref>ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.</ref>. | יש מי שפִקפק אם דברים אלו יצאו מפי הגר"א, והטיל חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כדבעי, ובפרט שהכותב היה קרוב – במידת מה – ל[[תנועת ההשכלה]]<ref>ר' בצלאל לנדוי, 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק י"ז - לרקחות וטבחות, עמ' ריז, ובהערות 15-16 עמ' רכה-רכו.</ref>, אך דעתו '''לא''' התקבלה אצל החוקרים (בין החילוניים ובין התורניים<ref>למשל ראה בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=216 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' ריד] שכתב שא"א לפקפק בנאמנות עדות זו, שנדפסה עוד בחיי הגר"א, ע"ש. וראה להלן</ref>) ובקרב תלמידי החכמים{{הערה|1=ראה עדות הרב בנימין שלמה המבורגר ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/bikoret-2.htm אתר דעת]: "לי אישית נזדמן לשמוע מפי [[הרב שלמה וולבה|הרב וולבה]], בכ"ח אדר א' תשל"ו, ביקורת על הספר הנ"ל בנושא חכמות חיצוניות. הרב ציטט את אחד מגדולי הדור, שהאמור בספר ההוא שהגר"א לא ביקש שיתרגמו את אוקלידס ללשון הקודש, אינו נכון. ויש מסורת ודאית שהגר"א אכן ביקש זאת". וראה דברי פרופ' זאב לב ז"ל: "לפני שנים יצא ספר של סופר דוגל, על הגאון מוילנא. ספר זה זכה בשבחים גדולים. גם בני קיבל כמה עותקים כמתנת בר-מצווה. בקשתי מבני לגנוז את הספר משום שהמחבר השמיט במתכוון פרקים על התנהגותו של הגר"א לחסידות וגם השקפותיו של הגאון על לימודים כגון הנדסה, מתמתיטקה, ומקצועות אחרים. השמטות פרקים חשובים אלו מסלפים את דמותו של הגאון מוילנא. כשהרציתי את דעתי למו"ר [[הרב יעקב קמינצקי|הגר"י קמצנקי]] זצ"ל ענה לי שטוב עשיתי. אסור להעלים דברים מהותיים וחשובים כאלו. סילוף כזה הוא גם מעין שקר". וראה בהערות לעיל שבספרים רבים (של תלמידי חכמים וגדולי תורה) הובאו הדברים הנ"ל מהקדמת אוקלודס.}}, עד שיש שראו בעצם העלאת הפִקפוק – הבלתי-מבוסס לדעתם – צנזורה פסולה של דברי הגר"א כשאינם מתיישבים עִם ההשקפות המקובלות במגזרים מסויימים בדורנו<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23647&st=&pgnum=107 כרם חב"ד, גליון 4, עמ' 155 הערה 8]; וכן ב[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=111 תגובה בגליון 'כפר חב"ד']. וראה [http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=116553 דיון בנושא זה ב'פורום הישיבות'].</ref>, ובפרט שרבי ברוך משקלוב הוחזק לטהור וכשר בעיני שלמי אמוני ישראל ושנים מנכדיו היו מגדולי ישראל: ה[[משכנות יעקב]] וה[[קרן אורה]], שהעריצו את סבם<ref>ר' בגיליונות חב"ד הנ"ל. וכ"כ בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 600-601 הערה 20 ע"ש.</ref>. | ||
ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור| | ויש מי שציין שאף שאין הגר"א חתום על דברים אלו, מ"מ יש לזכור שהם נִדפסו כשמונה עשרה שנים קודם פטירת הגר"א, ועצם העובדה שהגר"א, בניו, תלמידיו וצאצאיו, לא ראו בשום מקום למחות על דברים אלו<ref>ובפרט, בכותבם על בקיאותו בכל החכמות, היה ראוי להם למחות בדברים ששמו בפיו.</ref>, ומקצתם אף העתיקום לספריהם<ref>הכוונה לספר 'עליות אליהו' {{מקור|(מאת הגרי"ה לוין ז"ל, הוגהּ ע"י}} [[הרד"ל]] {{מקור|ו}}[[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]]{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46776&st=&pgnum=34 הערה כד]{{מקור|)}} ,וכן לדברי [[רבי יוסף שאול נתנזון]] זצ"ל, אב"ד לעלוב ומחבר שו"ת שואל ומשיב, בספרו 'דברי שאול' , ולרבי יעקב הלוי ליפשיץ {{מקור|(מגדולי הלוחמים בתנועת ההשכלה ונאמן ביתו של}} [[רבי יצחק אלחנן ספקטור]] {{מקור|זצ"ל,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34801&st=&pgnum=66&hilite= קול דודי, ורשא תרס"א עמ' 66]{{מקור|)}}; ועוד. ור' המצוטט להלן מדברי רבי אבהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל.</ref>, מעידה שאין בהם אפילו שמץ פסול<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 598 והערה 14, וכן הערה 15 בעמ' 599 {{מקור|שהעדויות שהביא שם נוגעות לאוקלידס, לעומת קלמן שולמן - ראה להלן|כן}}.</ref>. | ||
כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד: | כמו כן, [[רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלאב]] זצ"ל {{מקור|(בהסכמתו לספר}} '[[מלחמות היהודים]]' {{מקור|בתרגומו של קלמן שולמן,}} [http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx?100547-3-700-0-3-256 ח"ב וילנה תרכ"ג]{{מקור|)}}, מעיד: | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א ב[[מתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] ו[[מוזיקה]], כמו כן חיבר ספר ב[[גאומטריה]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/20713 חוט המשולש]{{מקור|)}}, ויש האומרים שכתב ספר זה בשעה ששהה לצרכיו ב[[בית הכסא]]{{דרוש מקור}}. סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו. | בני הגר"א ותלמידיו מעידים במקומות רבים על ידיעתו המפליאה של הגר"א ב[[מתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] ו[[מוזיקה]], כמו כן חיבר ספר ב[[גאומטריה]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/20713 חוט המשולש]{{מקור|)}}, ויש האומרים שכתב ספר זה בשעה ששהה לצרכיו ב[[בית הכסא]]{{דרוש מקור}}. סיפורים רבים ואגדות מופלאות נִקשרו לשמו, על גדלותו ובקיאותו בתחומי אלו, שעלתה על שאר חכמי אותו דור, חוקריו ומדעניו. | ||
הגר"א עסק רבות בחקירת מדעי הטבע, כפי שמספר עליו תלמידו רבי ישראל משקלוב {{מקור| | הגר"א עסק רבות בחקירת מדעי הטבע, כפי שמספר עליו תלמידו רבי ישראל משקלוב {{מקור|פאת השולחן, הקדמה, ד"ה ומצידה ביאור ארוך|כן}}: | ||
:{{ציטוטון|כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע {{מקור| | :{{ציטוטון|כה אמר, כל החכמות נצרכים לתורתנו… וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם והזכירם: חכמת אלגעברע {{מקור|- אלגִברה|כן}} ומשולשים והנדסה וחכמת מוזיקה… וביאר איכות כל החכמות, ואמר שהשיגם לתכליתם, רק {{מקור|[ב]}}חכמת ה[[רפואה]] - ידע חכמת הניתוח והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתן למעשה רצה ללמדם מרופאי הזמן וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו כשיצטרך ללכת [[הצלת נפשות|להציל נפשות]]<ref>ראה {{מקור|בבלי:מגילה טז ב$מגילה טז:}} "אמר רב יוסף: גדול [[תלמוד תורה]] יותר מהצלת נפשות".</ref> כשידע לגמרה<ref>ראה {{מקור|אגרות משה יורה דעה ג קנה$שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סוף סי' קנה)}} שכתב ש"ליכא {{מקור|[- אין]}} חיוב מצד פקוח נפשות ללמוד חכמת הרפואה, דהחיוב דפקוח נפש איכא לכל אדם שיציל חברו במה שיכול, שאם הוא רופא - מחויב להציל חולה מחוליו, אבל ליכא חיוב שילמד חכמת הרפואה כדי להציל חולה מחוליו". ודברי אבי-הגר"א ראייה לדבריו.</ref>. וכן חכמת ה[[כישוף]]… וידעה, רק היה חסר לו מעשה העשבין וכל גמר מעשיה, מפני שהם ביד הגויים הכפרים<ref>'''הכפרים''' - הכוֹפְרִים או הכָפְרִיִים?...</ref> לא היה יכול ללמוד גמר מעשיה מרוב מפנקותו.}} | ||
יש הטוענים{{דרוש מקור}}, שלמרות עיסוקו במדעי הטבע ודעותיו החיוביות ביחס ללימודם, לא היה מודע לתגליות המדעיות הגדולות של העת החדשה, וזאת בהסתמך על דבריו בביאורו לספרא דצניעותא שהעולם מרובע<ref>נושא זה נמצא עדיין בפולמוס, ראה ספר הגאון, ח"ב עמ' 578 הערה 38.</ref>, ואת דברי הירושלמי והזוהר שמשמעותם שונה הוציא מפשוטם. | יש הטוענים{{דרוש מקור}}, שלמרות עיסוקו במדעי הטבע ודעותיו החיוביות ביחס ללימודם, לא היה מודע לתגליות המדעיות הגדולות של העת החדשה, וזאת בהסתמך על דבריו בביאורו לספרא דצניעותא שהעולם מרובע<ref>נושא זה נמצא עדיין בפולמוס, ראה ספר הגאון, ח"ב עמ' 578 הערה 38.</ref>, ואת דברי הירושלמי והזוהר שמשמעותם שונה הוציא מפשוטם. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]]. | כמו כן, הגר"א בפירושו למשלי {{מקור|ט, ח; יג, כד; - צויינו ע"י המו"ל הרב משה פיליפ שליט"א במפתח בסוף הספר|כן}} מביא מדברי [[עקידת יצחק (ספר)|בעל העקידה]]. | ||
עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור| | עוד כתב ר' בצלאל לנדוי ז"ל {{מקור|שם|כן}} שר' יעקב {{מקור|ב"ר אליעזר|כן}} כהן העיד ש'כללים קצרים בחכמת האמת' המיוחסים להגר"א, שנמצאו בין כתבי היד של הצדיק [[רבי יוסף זונדל מסלנט]] {{מקור|(ונדפסו בספר תולדות הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו, ירושלים תשמ"ז (ד"צ ממהדורת תרפ"ז), עמ' קז-קי; ומהדורת ירושלים תשנ"ג, עמ' קסג-קסז)}}, הם קיצור של חלק ראשון של המורה נבוכים. | ||
יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>. | יש להוסיף שבספר תולדות הצדיק רי"ז מסלאנט {{מקור|(מהדורת תשמ"ז (הנ"ל), עמ' קג-קז; ומהדורת תשנ"ג (הנ"ל), עמ' קע-קעז)}}, מופיע ג"כ 'קיצור [[מילות היגיון]] לרמב"ם' מכת"י הגר"א.</ref>. | ||
יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>. | יש שציינו בהקשר זה, שהגר"א טרח במציאת מקורות לכל פרט מדברי המורה נבוכים {{מקור|ח"ג פנ"ב|כן}} המפורסמים שהביא הרמ"א {{מקור|שו"ע או"ח א א$בתחילת השו"ע|כן}}: "שויתי ה' לנגדי תמיד {{מקור|תהלים טז, ח|כן}} הוא כלל גדול בתורה ובמעלות ה[[צדיקים]]"<ref>ר' 'הגאון', ח"ב עמ' 950, בשם הרב מאיר הופמן הי"ו.</ref>. | ||
יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור| | יש המעידים שכשבאו למחות בפני הגר"א שיעור בספר [[מורה נבוכים]] {{מקור|ההולך בדרך הפילוסופיה|כן}} אמר בחֳרי-אף<ref>כפי הנראה הכוונה ל[[כעס הפנים]] בלבד.</ref>: "'''מי יעיז לדבר נגד כבוד [[הרמב"ם]] וספרו''' {{מקור|- מורה נבוכים|כן}}, '''אשר מי יתנני ואהיה עמו במחיצתו ב[[גן עדן]]'''<ref>עדות דומה מובאת בספר 'קריה נאמנה', במכתב רבי הירש קצנלבויגן זצ"ל, המובא להלן, ביחס לדברי הגר"א בביאורו לשו"ע, על הרמב"ם, '''ע"ש'''. והדברים מובאים בספר 'רוח אליהו' עמ' נה-נו ובספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכד הערה 11, וברלב"ג על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, בראשית, בתחילת המבוא, עמ' 15 בהערה בשם כמה ספרים.</ref>" {{מקור|(ספר עליות אליהו}}<ref>הובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' {{מקור|עמ' רטז|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 590|כן}}.</ref>{{מקור|,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46777&st=&pgnum=31 מהדורת וילנה תרט"ז, דף יח.] {{מקור|בהערה, בשם עד ראיה - הרב ישראל גורדון זצ"ל)}}. | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}: | גם על דברי [[הרמ"א]] {{מקור|שו"ע יו"ד רמו ד$יו"ד רמו, ד|כן}} שלימוד החכמות נקרא אצל [[חז"ל]] "[[טיול בפרדס]]" כתב בביאור הגר"א {{מקור|(}}{{מקור|ביאור הגר"א יו"ד רמו יח$שם אות יח}}<ref>מובא באגרות הראי"ה, סי' תרב, ח"ב עמ' רלא.</ref>{{מקור|)}}: | ||
:"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'." | :"אבל לא ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב"ם. ולשון הרב {{מקור|[- הרמ"א]}} אינו מתוקן שאם זהו פרדס היאך אמר אבל לא כו' אין לך קיבול שכר יותר מזה כמ"ש ({{מקור|סוכה כח א}} ו{{מקור|ב"ב קלד א}}) דבר קטן הוויות דאביי ורבא דבר גדול וכו'." | ||
יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור| | יש שפקפקו על יחוס דברים אלו {{מקור|בשני המקומות|כן}} לרבנו הגר"א זצ"ל, והעידו בשם [[רבי מנשה מאיליה]] זצ"ל שזייפן {{מקור|מעובדי בית הדפוס|כן}} – שרבי מנשה הכירו – הכניס דברים אלו לביאור הגר"א ולא יצאו מקולמוסו של הגר"א<ref>מכתב רבי צבי הירש קצנלבויגן המובא בספר 'קריה נאמנה' {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=185 מהדורת תר"ך עמ' 152]{{מקור|, ו}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=210&hilite= מהדורת תרע"ה עמ' 160]{{מקור|)}}. הובא בספר 'מתוך התורה הגואלת', ח"ב, פרשת שופטים, תחילת עמ' רנב. {{מקור|(לעצם צידודו של הרצי"ה בדעה זו, כמובא כאן ובהערה הבאה, יש לתמוה מדברי אביו באגרת תרב, הנ"ל בהערה לעיל).}}</ref>. מאידך [[רבי יצחק מאלצאן]] זצ"ל {{מקור|(בהערתו לספר אבן שלמה, פרק יא, סי' ד, הערה ג}}<ref>וזה לשונו: "עי' יו"ד סי' קע"ט ס"ק י"ג, שכתב ג"כ לגנות את הפילוסופיה הכוזבת. ועי' בס' עליות אליהו י"ז ב'. ודלא כיש אומרים שמ"ש ביו"ד בסי' הנ"ל אינו מהגר"א. כי שמעתי מאיש אמונים שכן נמצא בכי"ק ממש וכמו שמוכח כאן. ועי' יו"ד סי' רמ"ו ס"ק י"ח." עכ"ל. ור' בשיחות הרצי"ה, בראשית עמ' 296 הערה 67, שהשיג על דבריו ש'איש אמונים' זה - לא נודע מאן הוא, וא"א עפ"ד להגיד שהג"ר מנשה מאיליה או ר' צבי הירש הנ"ל שיקרו חלילה. {{מקור|(א"ה: ר' במקורות שבהערה להלן, שהפִקפוק הוא על ר' ש.י. פיין, מחבר 'קריה נאמנה', שהיה ממשכילי ווילנה, מאידך, יש שהחזיקוהו למהימן, ר' שו"ת מלמד להועיל ח"א או"ח סי' ס ושו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' כד את ו וח"ג יו"ד סי' ט אות ד ועוד).}} ור' בשו"ת {{מקור|יביע אומר א יו"ד ט$יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט אות ג בהערה}}, שהביא לשתי הדעות הנ"ל ממקורות שונים, ע"ש.</ref>{{מקור|)}} מעיד ששמע מ'איש אמונים' שכן נמצא בכתב יד קודשו של רבנו הגר"א, וכ"כ בעוד ספרים<ref>ר' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא' עמ' רכג הערה 10 ובספר 'הגאון' ח"ב עמ' 588-589. ור' בהערה הקודמת וש"נ.</ref>. | ||
=== מוזיקה === | === מוזיקה === | ||
| שורה 147: | שורה 147: | ||
ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד. | ידוע כי הגאון ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל, ואף כתב לבני משפחתו אגרת מהדרך, שהתפרסמה אחר כך בשם "עלים לתרופה", ובה כתב בין היתר שהוא הולך ל"ארץ חמדת ישראל וחמדת ה', שכל עליונים ותחתונים תשוקתם אליה". אולם, ניסיונו זה לא צלח והוא נאלץ לשוב על עקבותיו לאחר שהגיע להולנד. | ||
קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. ד"ר אריה מורגנשטרן{{דרוש מקור}} טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם יש המפקפקים אם אכן הכוונה במסמכים לגאון<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1285.</ref>. לטענתם, ניתן להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה לכל המוקדם באמצע חורף שנת תק"כ ותוך שנים בודדות מאז, כאשר הגאון היה בערך במחצית שנותיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 466 וח"ג עמ' 1283-1285.</ref> {{מקור| | קיימת אי-הסכמה לגבי השנה בה ניסה הגר"א לעלות לארץ. ד"ר אריה מורגנשטרן{{דרוש מקור}} טוען כי הנסיון היה בסביבות שנת תקל"ח, על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד, אולם יש המפקפקים אם אכן הכוונה במסמכים לגאון<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1285.</ref>. לטענתם, ניתן להוכיח מדקדוקים בלשון האיגרת כי ניסיון זה היה לכל המוקדם באמצע חורף שנת תק"כ ותוך שנים בודדות מאז, כאשר הגאון היה בערך במחצית שנותיו<ref>ר' בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 466 וח"ג עמ' 1283-1285.</ref> {{מקור|כלומר, בגיל ארבעים וקצת|כן}}. בספר 'קול התור'{{דרוש מקור}} מופיעה מסורת כי הוא ניסה לעלות לארץ בשנת תקמ"ב. | ||
לפי המסופר ב'קול התור'{{דרוש מקור}}, הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ו[[מוסר|מוסריים]] שקרא לו "[[אנשי אמנה]]", ולסלול בזאת את בואו של המשיח, כי האמין שהמשיח אמור להופיע בשנת הת"ר {{מקור| | לפי המסופר ב'קול התור'{{דרוש מקור}}, הגר"א ביקש לחדש את היישוב היהודי בארץ, להפריח את שממותיה של ארץ ישראל, וליצור בה זן של אנשים חכמים ו[[מוסר|מוסריים]] שקרא לו "[[אנשי אמנה]]", ולסלול בזאת את בואו של המשיח, כי האמין שהמשיח אמור להופיע בשנת הת"ר {{מקור|- ???|כן}}, בהכריזו: "קול התור נשמע בארצנו" {{מקור|שיר השירים ב, יב|כן}} | ||
לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את [[רבי הלל משקלוב]], ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן. | לשם כך שידל את תלמידיו לעלות לארץ שהייתה בחורבנה, ומינה לעמוד בראשם את [[רבי הלל משקלוב]], ואכן 14 מתלמידיו עלו בראש שיירה לצפת ולירושלים בתחילת המאה ה-19, 11 שנה לאחר מותו, ומצאו בה כשלושים יהודים. בעקבותיהם עלו קבוצות נוספות בעשרות השנים שלאחר מכן. | ||
| שורה 175: | שורה 175: | ||
יצוייין, שבוויקיפדיה הובאו – ללא מקור – סיבות נוספות להתנגדות הגר"א לחסידות: | יצוייין, שבוויקיפדיה הובאו – ללא מקור – סיבות נוספות להתנגדות הגר"א לחסידות: | ||
:יש דעות שונות לגבי סיבות התנגדותו של הגר"א לחסידות. יש שטענו שהחסידות נתפסה כתנועה [[ליצנות|ליצנית]] שזלזלה ב[[תלמד חכם|תלמידי חכמים]] שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כ[[קלות ראש]], כגון זִלזול בזמני התפילה, עמידה על הראש ועוד.{{ש}}יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"[[צדיק יסוד עולם]]" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוקות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה ב[[נצרות]], דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום. | :יש דעות שונות לגבי סיבות התנגדותו של הגר"א לחסידות. יש שטענו שהחסידות נתפסה כתנועה [[ליצנות|ליצנית]] שזלזלה ב[[תלמד חכם|תלמידי חכמים]] שהתנגדו לה, בצירוף מעשים שנתפסים כ[[קלות ראש]], כגון זִלזול בזמני התפילה, עמידה על הראש ועוד.{{ש}}יש הטוענים שההתנגדות נבעה בשל מרכזיותו של המנהיג הרוחני, כ"[[צדיק יסוד עולם]]" שבשבילו נברא העולם וכצינור בלעדי שרק דרכו אפשר להתקשר אל האלוקות, והחשש שהדבר יביא לפולחן אישיות של אדם, כפי שקרה ב[[נצרות]], דבר שמבחינתו נחשב לקו אדום. | ||
נימוקים קרובים הועלו ע"י רבים ממתנגדי החסידות {{מקור| | נימוקים קרובים הועלו ע"י רבים ממתנגדי החסידות {{מקור|ראה בספר 'הגאון', ח"ג, בפרק 'ההתנגדות לחסידות - הפולמוס', בהרחבה|כן}}, אך בערך זה יש להתמקד בדברי הגר"א עצמו ובדברי תלמידיו בלבד.</ref>: | ||
# '''היחס בין הבורא לעולמו.''' הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו<ref>עפ"י {{מקור|משלי ל, יג}}.</ref>, ומילין לצד עילאה ימללו<ref> עפ"י {{מקור|דניאל ז, כה}}.</ref>: אלה אלהיך ישראל<ref>עפ"י {{מקור|שמות לב, ח}}.</ref> כל עץ וכל אבן, והם [[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה|מגלים פנים בתורה שלא כהלכה]] בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' {{מקור|יחזקאל ג, יב|כן}}, ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' {{מקור|נחמיה ט, ו|כן}}". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים ה[[קבלה|קבליים]]: "[[צמצום]]" ו"[[העלאת ניצוצות]]"<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה.</ref>, וראה בה [[אפיקורוס|אפיקורסות]] גמורה<ref>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בעל התניא במכתב ([http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf אגרות בעל התניא] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=114&hilite= עמ' צז]), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור| | # '''היחס בין הבורא לעולמו.''' הגר"א כתב על החסידות: "דור מה רמו עיניו<ref>עפ"י {{מקור|משלי ל, יג}}.</ref>, ומילין לצד עילאה ימללו<ref> עפ"י {{מקור|דניאל ז, כה}}.</ref>: אלה אלהיך ישראל<ref>עפ"י {{מקור|שמות לב, ח}}.</ref> כל עץ וכל אבן, והם [[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה|מגלים פנים בתורה שלא כהלכה]] בפסוק 'ברוך כבוד ה' ממקומו' {{מקור|יחזקאל ג, יב|כן}}, ובפסוק 'ואתה מחיה את כולם' {{מקור|נחמיה ט, ו|כן}}". מדברים אלו נראה שהגר"א התנגד בחריפות לתפיסת החסידות את המושגים ה[[קבלה|קבליים]]: "[[צמצום]]" ו"[[העלאת ניצוצות]]"<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1022-1026 ובמקורות שהובאו שם. וראה בספר 'אוצרות הגר"א', תוספת דברים במהדורה שנייה, עמ' רכד-רכז ובמקורות שהובאו שם. וראה בהרחבה גדולה בספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות - אלו ואלו דברים אלהים חיים' (לרבי נתן איינפלד) שהוקדש לנושא זה.</ref>, וראה בה [[אפיקורוס|אפיקורסות]] גמורה<ref>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], בעל התניא במכתב ([http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf אגרות בעל התניא] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=114&hilite= עמ' צז]), שהובא מקצתו בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י, עמ' רכד|כן}} ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 1023-1024, ונזכר ג"כ בעמ' 885 סוף הערה 3|כן}}.{{ש}} | ||
בוויקיפדיה נכתב: "''ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות [[אפיקורס|אפיקורסיות]] ו[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3447 אנטינומיות] מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.''" – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית.</ref>. | בוויקיפדיה נכתב: "''ייתכן ויש כאן רמז לחשדות כי החסידות ממשיכה או דומה למגמות [[אפיקורס|אפיקורסיות]] ו[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3447 אנטינומיות] מסוכנות כפי שנתגלעו בתנועות השבתאות והפרנקיזם.''" – אף שחסר ביסוס לטענה זו, יתכן שחשש זה הצטרף לסיבות המובאות להלן, שאף הן מעוררות פחד שמדובר בתנועה משיחית.</ref>. | ||
# '''מרכזיות [[תלמוד תורה]].''' הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, ובקרו מאד את החסידות שביכרה<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. {{מקור| | # '''מרכזיות [[תלמוד תורה]].''' הגר"א ותלמידיו ראו את לימוד התורה כמצווה הגדולה ביותר, ובקרו מאד את החסידות שביכרה<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א', מהדורה שנייה, ריש עמ' רכח, מדברי בעל התניא. {{מקור|אגב, הרב משה צוריאל שליט"א מוסיף: "פשיטא שלא לכך התכוון בעל התניא", אע"פ שהציטוט מפורש, ודברים דומים נמצאים במקומות נוספים בכתביו.|כן}}</ref> את ה[[תפילה]], רגשי ה[[דבקות]] וקיום ה[[מצוות]] על פני לימוד תורה<ref>ראה בספר [[נפש החיים]] {{מקור|בשער ד בהרחבה, ובפרקים שלפניו|כן}}. כמו כן, ראה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 951-965|כן}} ובספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה ראשונה - פרק כט, מהדורה שנייה - שער י עמ' רכז|כן}} ובמקורות שהובאו בספרים אלו.</ref>. יש הטוענים<ref>ראה במקורות להלן; וכן מובא בוויקיפדיה בשם שמעון דובנוב{{דרוש מקור}}.</ref> שבזה איימה החסידות על התשתית של היהדות - בעיני הגר"א ותלמידיו - בהעמידה את ה[[רגש]] לפני ה[[שכל]]<ref>וראה שיחת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] על [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm חסידות ומתנגדות] (שהוזכרה לעיל).</ref>, בנוסף לחשש שמדובר ב[[משיח שקר|תנועה משיחית]] פרנקיסטית חדשה שקמה על היהדות {{מקור|וראה להלן|כן}}. | ||
# '''מתפרדים לאגודות נפרדות.''' הגר"א התנגד לפרישת החסידים לקהילות עצמאיות נפרדות, המשנות את נוסח התפילה ו[[מנהג|מנהגים נוספים]]<ref>ראה בספר 'הגאון' {{מקור| | # '''מתפרדים לאגודות נפרדות.''' הגר"א התנגד לפרישת החסידים לקהילות עצמאיות נפרדות, המשנות את נוסח התפילה ו[[מנהג|מנהגים נוספים]]<ref>ראה בספר 'הגאון' {{מקור|ח"ג עמ' 941 הערה 3, ועמ' 966-968, |כן}} ובמקורות שהובאו שם. וכן כתב בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|מהדורה שנייה - שם עמ' רכח אות ב|כן}} מבלי להביא מקור לדבריו.</ref>. יתכן לשער שדברים אלו הגבירו את החשש שמדובר בתנועה של משיחיות שקר כ[[שבתי צבי]] ודומיו<ref>ראה בספר 'אוצרות הגר"א' {{מקור|שם אות א|כן}}, וכן דעת חוקרים נוספים. וראה המובא לעיל בשם שמעון דובנוב.</ref>. | ||
יש מגדולי בעלי החסידות לדורותיהם שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך ש[[עדים]] נאמנים [[עדות|העידו]] בפניו [[עדות שקר]] על החסידים שהם [[עוברי עבירה|עוברי עבירות]]<ref>בעל התניא, ב[[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרת הנ"ל] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=113 עמ' צו]{{מקור|, ד"ה ובאמת אנו)}} כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו". | יש מגדולי בעלי החסידות לדורותיהם שכתבו שהתנגדות הגר"א נבעה מכך ש[[עדים]] נאמנים [[עדות|העידו]] בפניו [[עדות שקר]] על החסידים שהם [[עוברי עבירה|עוברי עבירות]]<ref>בעל התניא, ב[[http://www.daat.ac.il/daat/vl/igrottnia/igrottnia04.pdf איגרת הנ"ל] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=113 עמ' צו]{{מקור|, ד"ה ובאמת אנו)}} כתב על הגר"א: "...ונגמר הדין אצלו על פי גביית עדות רבים וכן שלמים, המוחזקים בכשרות לאדם הרואה לעיניים... שנתאמת לו על פי עדים נאמנים בעיני כבודו". | ||
| שורה 201: | שורה 201: | ||
* [[רבי מנחם מנדל משקלוב]] - שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות, ועמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[ארץ ישראל]]. | * [[רבי מנחם מנדל משקלוב]] - שימש את הגר"א בשתי שנותיו האחרונות, ועמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[ארץ ישראל]]. | ||
* [[רבי ישראל משקלוב]]- מחלוצי עלית תלמידי הגר"א, התיישב בצפת. בעל ספר [[פאת השולחן]] בענייני [[מצוות התלויות בארץ]]. | * [[רבי ישראל משקלוב]]- מחלוצי עלית תלמידי הגר"א, התיישב בצפת. בעל ספר [[פאת השולחן]] בענייני [[מצוות התלויות בארץ]]. | ||
* [[רבי הלל משקלוב]]<ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור| | * [[רבי הלל משקלוב]]<ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|'הגאון', ח"א עמ' 376 הערה 50, ד"ה "עוד אחד"|כן}}. יצויין שדברים אלו נוגעים לוויכוח אודות הספר 'קול התור' ולמעמדו של רבי הלל משקלוב ב[ראש- ???] עליית תלמידי הגר"א לצפת, שאלה שמחבר ספר 'הגאון' {{מקור|ח"ב עמ' 766 ד"ה "יש לציין"|כן}} התחמק מעסוק בה, אך דעתו ניכרת מעצם השמטתו של הספר הרי שהשמטה זו מהוה התערבות גסה בדיון, שכן שבמידה והספר אוטנטי - אין לך סילוף גדול למשנת הגר"א,, ובפרט לחלקה הגאולי, בהעלימך משנה שלימה שהותיר הגאון {{מקור|ר' שם, ח"ג עמ' 883|כן}}, מחמת שאיננו מקובל בקרב מגזרים מוסיימים בדורנו.</ref> - לפי מסורת משפחתו{{דרוש מקור}} עמד בראש עליית תלמידי הגר"א ל[[צפת]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ב־1808, צאצאיו היו ממייסדי שכונות ירושלים שמחוץ לחומות. | ||
* [[רבי יצחק אייזיק חבר]] - מחבר הספר "פתחי שערים", באור לקבלת ה[[אר"י]] ולספר [[עץ חיים]]. | * [[רבי יצחק אייזיק חבר]] - מחבר הספר "פתחי שערים", באור לקבלת ה[[אר"י]] ולספר [[עץ חיים]]. | ||
* [[רבי מנשה מאיליא]] <ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור| | * [[רבי מנשה מאיליא]] <ref>יש המפקפקים על היותו '[[תלמיד]]' הגר"א {{מקור|'הגאון', ח"א עמ' 375-376 והערה 50|כן}}.</ref> - מחבר ספר "אלפי מנשה"<ref>'''רבי מנשה מאיליא''' היה גאון מופלא, בעל השגות נפלאות, ומקורי מאד בדרכו ובחידושיו. עסק רבות בתחומים מגוונים כבלשנות ומדעים. ר' אודותיו ב[[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=9434&q= עלון 'שבת הראי"ה' גליון 54].</ref> | ||
* רבי מנחם מנדל מלובלין<ref>ר' אודותיו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&pgnum=377 ישורון ח"ד עמ' שסה] ואילך.</ref> - מחבר ספר '[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30719&st=&pgnum=1&hilite= תמים יחדיו]' וחברו של [[רבי אברהם בן הגר"א]] | * רבי מנחם מנדל מלובלין<ref>ר' אודותיו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&pgnum=377 ישורון ח"ד עמ' שסה] ואילך.</ref> - מחבר ספר '[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30719&st=&pgnum=1&hilite= תמים יחדיו]' וחברו של [[רבי אברהם בן הגר"א]] | ||
| שורה 218: | שורה 218: | ||
==== תולדות הגר"א וחקר שיטתו ==== | ==== תולדות הגר"א וחקר שיטתו ==== | ||
* ר' שמואל יוסף פיין מווילנה, '''קריה נאמנה''', חלק שני<ref>באותו כרך.</ref> פרקים ח-י<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=159&hilite= מהדורת תר"כ עמ' 126] ואילך; וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=188&hilite= מהדורת תרע"ה, עמ' 136] ואילך.</ref> | * ר' שמואל יוסף פיין מווילנה, '''קריה נאמנה''', חלק שני<ref>באותו כרך.</ref> פרקים ח-י<ref>ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36927&st=&pgnum=159&hilite= מהדורת תר"כ עמ' 126] ואילך; וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=188&hilite= מהדורת תרע"ה, עמ' 136] ואילך.</ref> | ||
* רבי יהושע העשיל {{מקור| | * רבי יהושע העשיל {{מקור|בן אליהו זאב|כן}} לוין מוילנא, '''עליות אליהו'''<ref>נדפס בוילנא בשלוש מהדורות: [http://www.hebrewbooks.org/46777 תרט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/14220 תרל"א] ו[http://www.hebrewbooks.org/46776 תרל"ד], ונדפס מחדש ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142137& ירושלים תשמ"ט]</ref> | ||
* רבי שלמה {{מקור|בן אברהם|כן}} מאלצאן, '''אבן שלמה, אדער, תולדות הגאון רבינו אליהו מווילנא''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49286&st=&pgnum=1&hilite= וילנה תרפ"ד]<ref>נגיש גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46703&pgnum=1 קישור נוסף] וב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13070& אוצר החכמה].</ref> | * רבי שלמה {{מקור|בן אברהם|כן}} מאלצאן, '''אבן שלמה, אדער, תולדות הגאון רבינו אליהו מווילנא''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49286&st=&pgnum=1&hilite= וילנה תרפ"ד]<ref>נגיש גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46703&pgnum=1 קישור נוסף] וב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13070& אוצר החכמה].</ref> | ||
* הרב ד"ר יצחק אונא, '''רבנו אליהו הגאון מווילנא ותקופתו''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29131&st=&pgnum=1&hilite= ירושלים תש"ז] | * הרב ד"ר יצחק אונא, '''רבנו אליהו הגאון מווילנא ותקופתו''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29131&st=&pgnum=1&hilite= ירושלים תש"ז] | ||