רבי גרשון אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Avodat hagershuni.jpg|שמאל|200px|ממוזער| שער הספר עבודת הגרשוני]] | [[תמונה:Avodat hagershuni.jpg|שמאל|200px|ממוזער| שער הספר עבודת הגרשוני]] | ||
'''רבי גרשון אשכנזי''' היה רב ו[[פוסק]] חשוב במוראביה, בעל [[שו"ת]] "'''עבודת הגרשוני'''". | '''רבי גרשון אשכנזי''' היה רב ו[[פוסק]] חשוב במוראביה ובגרמניה, בעל [[שו"ת]] "'''עבודת הגרשוני'''". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת שע"ה לערך. למד אצל [[רבי יואל סירקיש]] (ה[[ב"ח]]), אצל [[רבי יהושע מקראקא]] (בעל מגיני שלמה), אצל [[רבי מנחם מנדל קרוכמל]] מניקלשבורג (בעל צמח צדק) ואצל [[רבי העשיל מקראקא]]. נשא את בתו של רבו, בעל הצמח צדק. בגיל צעיר נבחר לכהן כ[[דיין]] בקראקא. בשנת ת"י עבר לכהן כרבה של פרוסניץ שבמוראביה. בשנת תי"ז החל לכהן כרבה של הענא, ובשנת תכ"א, לאחר פטירת חמיו, נבחר למלא את מקומו ברבנות ניקלשבורג. לאחר זמן קצר נבחר לכהן כרבה של וינה, בה כיהן עד שנת ת"ל, בה גורשו כל יהודי אוסטריה. בשנה זו נבחר לכהן כרבה של מץ (מיץ), בה כיהן עד פטירתו בי' ב[[אדר]] ב' תנ"ג. בפטירתו, קבלו קהילות רבות על עצמן שלא לשמוע כלי נגינה בשנת האבל הראשונה. בכל מקום אליו עבר לכהן כרב ייסד את ישיבתו, וראה בה דבר ראשון במעלתו. | נולד בשנת שע"ה לערך. למד אצל [[רבי יואל סירקיש]] (ה[[ב"ח]]) בקראקא, אצל [[רבי יהושע מקראקא]] (בעל מגיני שלמה), אצל [[רבי מנחם מנדל קרוכמל]] מניקלשבורג (בעל צמח צדק) ואצל [[רבי העשיל מקראקא]]. נשא את בתו של רבו, בעל הצמח צדק. בגיל צעיר נבחר לכהן כ[[דיין]] בקראקא. בשנת ת"י עבר לכהן כרבה של פרוסניץ שבמוראביה. בשנת תי"ז החל לכהן כרבה של הענא, ובשנת תכ"א, לאחר פטירת חמיו, נבחר למלא את מקומו ברבנות ניקלשבורג. לאחר זמן קצר נבחר לכהן כרבה של וינה, בה כיהן עד שנת ת"ל, בה גורשו כל יהודי אוסטריה. בשנה זו נבחר לכהן כרבה של מץ (מיץ), בה כיהן עד פטירתו בי' ב[[אדר]] ב' תנ"ג. בפטירתו, קבלו קהילות רבות על עצמן שלא לשמוע כלי נגינה בשנת האבל הראשונה. בכל מקום אליו עבר לכהן כרב ייסד את ישיבתו, וראה בה דבר ראשון במעלתו. | ||
בין תלמידיו נמנה [[הרב דוד אופנהיים]], רבן של פראג וניקלשבורג. | בין תלמידיו נמנה [[הרב דוד אופנהיים]], רבן של פראג וניקלשבורג. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:תלמידי הב"ח]] | [[קטגוריה:תלמידי הב"ח]] | ||
[[קטגוריה:רבנים צ'כים]] | [[קטגוריה:רבנים צ'כים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים גרמנים]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:32, 10 במרץ 2015
|
|
רבי גרשון אשכנזי היה רב ופוסק חשוב במוראביה ובגרמניה, בעל שו"ת "עבודת הגרשוני".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת שע"ה לערך. למד אצל רבי יואל סירקיש (הב"ח) בקראקא, אצל רבי יהושע מקראקא (בעל מגיני שלמה), אצל רבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשבורג (בעל צמח צדק) ואצל רבי העשיל מקראקא. נשא את בתו של רבו, בעל הצמח צדק. בגיל צעיר נבחר לכהן כדיין בקראקא. בשנת ת"י עבר לכהן כרבה של פרוסניץ שבמוראביה. בשנת תי"ז החל לכהן כרבה של הענא, ובשנת תכ"א, לאחר פטירת חמיו, נבחר למלא את מקומו ברבנות ניקלשבורג. לאחר זמן קצר נבחר לכהן כרבה של וינה, בה כיהן עד שנת ת"ל, בה גורשו כל יהודי אוסטריה. בשנה זו נבחר לכהן כרבה של מץ (מיץ), בה כיהן עד פטירתו בי' באדר ב' תנ"ג. בפטירתו, קבלו קהילות רבות על עצמן שלא לשמוע כלי נגינה בשנת האבל הראשונה. בכל מקום אליו עבר לכהן כרב ייסד את ישיבתו, וראה בה דבר ראשון במעלתו.
בין תלמידיו נמנה הרב דוד אופנהיים, רבן של פראג וניקלשבורג.
נוד כאחד הלמדנים החריפים בדורו, ותלמידו ר' דוד אופנהיים העיד עליו כי אם התורה היתה משתכחת מישראל, היה מחזיר אותה בפלפולו. פוסקים רבים פנו אליו בשאלות, בהם רבי יאיר חיים בכרך (בעל חוות יאיר) ועוד.
כשהחלה להתפשט בעם ישראל תנועת השבתאות, הצטרף לרבי יעקב ששפורטש והיה מראשי הלוחמים בה.
ספריו[עריכה]
- עבודת הגרשוני- שו"ת.
- תפארת הגרשוני- דרשות על התורה.
- חידושי הגרשוני- הגהות וחידושים על שולחן ערוך יורה דעה, חושן משפט ואבן העזר.
- ספרים שלא הודפסו
- חידושי הלכות על מסכת יבמות
- חיבור על הלכות הרי"ף ונושאי כליו.
- חיבור על הטור.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הספר עבודת הגרשוני באתר HebrewBooks.
| תקופת חייו של רבי גרשון אשכנזי על ציר הזמן |
|---|
 |