רבי גרשון חנוך ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר''' הוא ה[[אדמו"ר]] השלישי מראדזין. בנו של [[רבי יעקב ליינר]]- בעל "בית יעקב". נכדו של מייסד השושלת, [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]], בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות ה[[תכלת]] וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: '''שפוני טמוני חול''', '''עין התכלת''' ו'''ספר התכלת'''. כמו כן, כתב את הספרים '''סדרי טהרות'''- קיבוץ של גמרא [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]] על [[מסכת כלים]] ו[[מסכת ידיים]], ו'''ארחות חיים''' על צוואת [[רבי אליעזר הגדול]].  כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". כתב ספר '''הקדמה והפתיחה''' שמהווה מעין הקדמה ל"בית יעקב" ובו מסביר הרבה מיסודות ה[[קבלה]] והשתלשלותה. נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.  
'''רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר''' הוא ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות ראדזין|ראדזין]]. בנו של [[רבי יעקב ליינר]]- בעל "בית יעקב". נכדו של מייסד השושלת, [[רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא]], בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות ה[[תכלת]] וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: '''שפוני טמוני חול''', '''עין התכלת''' ו'''ספר התכלת'''. כמו כן, כתב את הספרים '''סדרי טהרות'''- קיבוץ של גמרא [[תלמוד בבלי|בבלי]] ו[[ירושלמי]] על [[מסכת כלים]] ו[[מסכת ידיים]], ו'''ארחות חיים''' על צוואת [[רבי אליעזר הגדול]].  כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". כתב ספר '''הקדמה והפתיחה''' שמהווה מעין הקדמה ל"בית יעקב" ובו מסביר הרבה מיסודות ה[[קבלה]] והשתלשלותה. נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.  


[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית איז'ביצא- ראדזין]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית איז'ביצא- ראדזין]]
{{מיון רגיל:ליינר גרשון}}
{{מיון רגיל:ליינר גרשון}}

גרסה אחרונה מ־00:20, 31 במרץ 2013

רבי גרשון חנוך (העניך) ליינר הוא האדמו"ר השלישי מראדזין. בנו של רבי יעקב ליינר- בעל "בית יעקב". נכדו של מייסד השושלת, רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח". נודע בעיקר בזכות מחקרו בעקבות התכלת וחידוש מצוותה. הוא אף כתב על כך שלושה ספרים: שפוני טמוני חול, עין התכלת וספר התכלת. כמו כן, כתב את הספרים סדרי טהרות- קיבוץ של גמרא בבלי וירושלמי על מסכת כלים ומסכת ידיים, וארחות חיים על צוואת רבי אליעזר הגדול. כתב עוד הרבה ספרים בהלכה, וכן הוציא לאור כתבים של אביו- בעל ה"בית יעקב". כתב ספר הקדמה והפתיחה שמהווה מעין הקדמה ל"בית יעקב" ובו מסביר הרבה מיסודות הקבלה והשתלשלותה. נהיה אדמו"ר בשנת תרל"ח והמשיך בנשיאותו עד שנת תרנ"א, בה נפטר.