Difference between revisions of "רבי דוד בן זמרא"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (מפסקיו)
(תולדות חייו)
Line 18: Line 18:
 
הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה.  
 
הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה.  
  
הרדב"ז נפטר בכ"א ב[[חשוון]] ה'של"ג בגיל 110, ונטמן במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. יחד עמו נטמן [[המבי"ט]].
+
הרדב"ז נפטר בכ"א ב[[חשוון]] ה'של"ג, בהיותו בגיל 110 כמעט<ref>כתב [[הרב משה צוריאל]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 במבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז]{{מקור|)}}: "רבנו  הרדב"ז ...נפטר בשם טוב בירושלים בשנת שמ"ט (1589), כלומר: הוא חי קרוב ל-ק"י שנים. [כן כתב 'אור החיים', דף  348, פסקה 779, בשם תלמיד הרדב"ז ר' יצחק עקריש בהקדמתו לפי' שיר השירים של הרדב"ז. אמנם לפי ד"ר מרגליות הוא נפטר בשנת של"ד, ובכן חי רק צ"ה  שנה. וכן  כתב מאיר בניהו, במאמרו על הרדב"ז ב'ספר צפת', הוצאת מכון בן צבי]."</ref>, ונטמן במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. יחד עמו נטמן [[המבי"ט]].
  
 
==שיטתו בפסיקת הלכה==
 
==שיטתו בפסיקת הלכה==

Revision as of 11:59, 17 April 2012

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי דוד בן זמרא (רדב"ז), היה מחשובי הפוסקים, בדור שבין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.

תולדות חייו

תקופת חייו של רבי דוד בן זמרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן גירוש ספרד, גורש עם משפחתו, והתיישב בצפת. למד מפיו של רבי יוסף טאייטצאק[1], מרבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.

כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב במצרים, תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות דיין בבית דינו של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי (ה'ת"י-ה'תע"ב) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת הרמב"ם (גינת ורדים חו"מ ג). בקהיר ייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: האר"י, רבי יוסף קאשטרו (קסטרו)- מהריק"ש, רבי בצלאל אשכנזי (בעל שיטה מקובצת) ועוד.

רדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.

בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה לירושלים. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדב"ז תיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב).

המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר רבי יוסף קארו והמבי"ט.

הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויים למעלה מעשרת אלפים (10,000) תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו[2]. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבה של ירושלים - המהרלב"ח. הרדב"ז צידד והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א), כדעת רבו המהרלב"ח.

הרדב"ז עסק אף בקבלה, וכתב חיבורים בתחום זה.

הרדב"ז נפטר בכ"א בחשוון ה'של"ג, בהיותו בגיל 110 כמעט[3], ונטמן במערה בבית העלמין העתיק בצפת. יחד עמו נטמן המבי"ט.

שיטתו בפסיקת הלכה

על אף שהיה בקיא בקבלה, סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים (שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו). ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" (שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ). ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" .

הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" (שם ח"א סי' קסג).

מפסקיו

ספריו

  • שו"ת רדב"ז - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות בבית יוסף ובשאר ספרי הפוסקים.
  • יקר תפארת - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים במשנה תורה לרמב"ם. פירוש מהוה השלמה למגיד משנה שלא כתב פירוש על אותם החלקים.
  • כללי הגמרא - הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה.
  • דברי דוד - שו"ת ופסקי דינים.
  • מצודות דוד - באור לתרי"ג מצוות[4] בדרך הדרש, הפשט והסוד.
  • מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב.
  • מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. מאבותיו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות.
  2. ר' (שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג): "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."
  3. כתב הרב משה צוריאל (במבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז): "רבנו הרדב"ז ...נפטר בשם טוב בירושלים בשנת שמ"ט (1589), כלומר: הוא חי קרוב ל-ק"י שנים. [כן כתב 'אור החיים', דף 348, פסקה 779, בשם תלמיד הרדב"ז ר' יצחק עקריש בהקדמתו לפי' שיר השירים של הרדב"ז. אמנם לפי ד"ר מרגליות הוא נפטר בשנת של"ד, ובכן חי רק צ"ה שנה. וכן כתב מאיר בניהו, במאמרו על הרדב"ז ב'ספר צפת', הוצאת מכון בן צבי]."
  4. להבדיל ממצודת דוד על הנ"ך.