רבי יעקב בן אשר: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ"ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב"ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר' יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס"ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח"כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא"ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא '''קיצור פסקי הרא"ש''', שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא"ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר '''[[ארבעה טורים]]''' - המכונה '''הטור''', שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב"ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא"ש, חלק יו"ד מבוסס בעיקר על ספר '[[תורת הבית]]' ל[[רשב"א]], וספר חו"מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר' שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב"ן]]. ניתן לומר שר' יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא"ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב"ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו '[[בית יוסף]]', וגם את ספרו הקצר '[[שולחן ערוך]]' ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר' יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר' יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו'צוואה' שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק"ג.  

{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}

[[קטגוריה:ראשונים]]