רבי ישראל מברונא

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישראל ב"ר חיים מברונא (מהר"י ברונא) היה מחשובי הראשונים באשכנז.

חייו[עריכה]

נולד באשכנז בסביבות שנת ק"ס לאביו ר' משה. בילדותו למד לפני רבי דוד משווידניץ[1]. כמו כן, הוא מציין את רבו "הגאון מאיר יצ"ו"[2], אולם, רבותיו המובהקים היו מהר"י ווייל (מהרי"ו) ורבי ישראל איסרלן- בעל תרומת הדשן. הוא נסמך להוראה על ידי שני רבותיו אלה. בנו של מהרי"ו, רבי יוזל ווייל מרגנשבורג נשא את בתו של מהר"י ברונא. הוא עמד עם המהרי"ו בקשרי שאלות ותשובות רציפים. את דברי שניהם הוא מרבה לצטט בפסקיו[3], והרבה מתשובותיהם נכנסו בספר התשובות שלו.

כמו כן נסמך מפי רבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך) מנירנברג, ועל פי המהרש"ל, נסמך גם על ידי רבי משה כהן הזקן מאולמיץ, שהיה בן שמונים שנה ולמד כל ימיו בישיבה.

הוא כיהן ברבנות בברונא שבמדינת מהרען באשכנז, ומשם השיב תשובות לשואלים. אולם, עם בואו של רבי גדעל מאורנבורק לקבוע את ישיבתו בעיר, חשש למחלוקת ולכן עבר, בעצת בעל תרומת הדשן לרגנשבורג, שם התקבל לרבנות העיר וייסד ישיבה.

ברגנשבורג היו תלמידי חכמים מובהקים (ביניהם מהר"ם מינץ) ודייני בתי דינו היו מובחרים ביותר ונשאו ונתנו עם גדולי הדור. לאחר פטירת רבותיו מהר"י וייל ומהר"י איסרלן, נחשב לגדול המשיבים בדורו והורצו אליו שאלות מכל רחבי אשכנז ואיטליה. על כיסא הרבנות וראשות הישיבה ברגנשבורג ישב קרוב לשולשים שנה.

ברגנשורג היתה לו מחלוקת עם רבי אנשיל מקולוניא ואנשיו, שרצו למנוע את מהר"י ברונא מלכהן כרב ולתת לר' אנשיל את המינוי, למרות פסק דין לטובת מהר"י שפסקו מהר"י ווייל ובעל תרומת הדשן.

שימש כנציג יהודי העיר בפני השלטונות. בשנת רי"ד נאסר כדי לגבות מהקהילה את "מס הכתר", ושוחרר בערבות גבוהה.

כשפרצה המחלוקת בין מהר"א מפראג לבין רבי אליעזר מפאסו, עמד בתוקף על כך שעליהם להשלים ולגמור את המחלוקת.

התנגד להטלת נידויים וחרמות, וכתב[4]: "יחידים המנדים בזמן הזה גורמים לעשות אגודות אגודות שמקצת מקרבין ומקצת מרחיקין".

בשנת רל"ד נאסר בעקבות עלילת דם של מומר אחד, ושוב השתחרר בעקבות מאמצים רבים. לאחר שחרורו עזב את רגנשבורג, ויתכן כי הלך לפראג.

בנו, רבי מנשה, היה תלמיד חכם והתכתב עם בעל תרומת הדשן.

תשובותיו כונסו לספר "שו"ת מהר"י ברונא", הכולל 284 תשובות

הערות שוליים

  1. מהר"י ברונא רפב
  2. מהר"י ברונא יח
  3. מעניין הוא שגם התרומת הדשן מביא מפסקי מהר"י ברונא בכתביו תרומת הדשן א ו ועוד
  4. מהר"י ברונא קפט