חרם

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבדלת אדם מתוך העדה, הרחקת אדם מן הציבור.


חרם הינו חמור מן הנידוי. החרם נכנס ברמ"ח אבריו של המוחרם, שנאמר (יהושע ו, יז): "והיתה העיר חרם" - "חרם" בגימטריה 248 כמנין רמ"ח.


כיצד מטילים חרם? אומרים: "פלוני מוחרם". ההחרמה נעשית תוך כדי נשיאת ספר תורה ותקיעה בשופרות.


את מי מחרימים? מי שישב בנידוי ולא ביקש שיתירו לו את נידויו, ונידוהו פעם נוספת ושוב לא ביקש שיתירו לו את נידויו - מחרימים אותו. אדם שמבזה את התורה או את לומדיה, יש אומרים שמחרימים אותו מיד. כהן שנשא גרושה, מחרימים אותם ואת כל הנושא ונותן עמהם. ההולך לדון בערכאות של גויים ללא קבלת רשות מבית הדין, מחרימים אותו ואת כל המסייעים לו. בזמן הזה שאין דנים דיני נפשות, אדם שעובר עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין - מחרימים אותו חרם עולם.


בית דין מחרים גם אדם שמסרב להופיע לבית הדין או שמסרב לציית לפסקי בית הדין.


המוחרם הינו מובדל מקהל ישראל: אין מצטרף למנין עשרה לתפילה ולכל דבר שבקדושה, אין מזמנים עליו בברכת המזון, אסור לו להסתפר ולכבס את בגדיו, אין אוכלים ושותים עמו, אין יושבים בתוך ארבע אמותיו, אינו שונה לאחרים ואין אחרים שונים לו, אינו נשכר למלאכת אחרים ואין אחרים נשכרים לו, אין נושאים ונותנים עמו, והוא אסור במלאכה. לדעת רבים, אסור לדבר עם המוחרם.