רבי מרדכי מנשכיז: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה=[[תמונה:Naskiz.jpg|ממוזער]] | |תמונה=[[תמונה:Naskiz.jpg|ממוזער]] | ||
|כיתוב=ה"אוהל" על קבר ר' מרדכי מנשכיז | |כיתוב=ה"אוהל" על קבר ר' מרדכי מנשכיז | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי=רשפי אש | ||
|תאריך לידה=תק"ב | |תאריך לידה=תק"ב | ||
|מקום לידה=נשכיז | |מקום לידה=נשכיז | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
}} | }} | ||
'''רבי מרדכי מנשכיז''' היה מחשובי ה[[אדמו"ר]]ים בדור הרביעי ל[[החסידות|חסידות]]. | '''רבי מרדכי מנשכיז''' היה מחשובי ה[[אדמו"ר]]ים בדור הרביעי ל[[החסידות|חסידות]]. | ||
==חייו== | |||
נולד בנשכיז בשנת תק"ב לאביו רבי דוב בר מטולטשין, שהיה סופר [[ועד ארבע ארצות]]. מצאצאי בעל "מגלה עמוקות", רבי ישעיה מקראקא, ו[[רבי יצחק אברבנאל]]. בצעירותו עסק במסחר, ובגיל צעיר נתמנה לרב בעיירה לעשנוב, שעל יד ברודי, משם עבר לרבנות בקובל, בלודמיר ובנשכיז. | נולד בנשכיז בשנת תק"ב לאביו רבי דוב בר מטולטשין, שהיה סופר [[ועד ארבע ארצות]]. מצאצאי בעל "מגלה עמוקות", רבי ישעיה מקראקא, ו[[רבי יצחק אברבנאל]]. בצעירותו עסק במסחר, ובגיל צעיר נתמנה לרב בעיירה לעשנוב, שעל יד ברודי, משם עבר לרבנות בקובל, בלודמיר ובנשכיז. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
נפטר בח' ב[[ניסן]] תק"ס. | נפטר בח' ב[[ניסן]] תק"ס. | ||
דברי תורתו התקבצו בספר '''רשפי אש'''. | |||
==מתורתו== | |||
*"בזאת יבחן הצדיק האמיתי, אם בסביבתו במרחק חמישים פרסה ישנה אישה מקשה לילד, ואותו צדיק אינו מרגיש היסורים וחבלי הלידה כמוה ממש, כדי להצטער עמה ולהתפלל בעדה, איך אפשר לקרוא לו צדיק?" {{מקור|רשפי אש פרשת ויחי|כן}}. | |||
==תמיכתו בישוב ארץ ישראל== | |||
ר' מרדכי כתב מכתב תמיכה ביושבי הארץ: | |||
"...נפשי בשאלתי לחלות אל עם, מאין יבוא עזרם אל אשר מארצם יצאו לשבת בארץ הקדושה תובב"א להכינה ולסעדה... נא ונא אהובי, אחי ורעי, שימו נאונא ליתן תקוף ועוז ולהתאמץ בכל התאמצות בכל האפשרי ויהיה מעשה בדבר המצווה כזאת, וכל מי שיתלהב לבו בקרבו בכל מיני טצדקאות והתאמצות בכדי להביאנדבה לדבר מצווה זו, אני מוכן להתפלל בעדו ובעד כל אשר לו ומעתה הנני טוען ברכה במקומו שירום קרנם ומזלם מעלה מעלה דרך סלולה עד כ יבוא שילה..." {{מקור|חיבת הארץ מה ע"ב|כן}}. | |||
==בניו== | ==בניו== | ||
*רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא | * רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא | ||
*רבי יעקב אריה, רבה של קובל | * רבי יעקב אריה, רבה של קובל | ||
*רבי יצחק | * [[רבי יצחק מנשכיז]]- בעל "תולדות יצחק". תלמידו של [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]]. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*[[רבי אורי מסטרליסק]] | *[[רבי אורי מסטרליסק]] | ||
*[[רבי קלונימוס קלמיש מקרקא]]- בעל "מאור ושמש". | *[[רבי קלונימוס קלמיש מקרקא]]- בעל "מאור ושמש". | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/rishfeyesh/rishfeyesh01.pdf| הספר 'רשפי אש' לקריאה מקוונת באתר דעת] | |||
{{מיון רגיל:מרדכי מנשכיז}} | {{מיון רגיל:מרדכי מנשכיז}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:39, 17 במאי 2014
|
|
| רבי מרדכי מנשכיז | |
|---|---|
ה"אוהל" על קבר ר' מרדכי מנשכיז | |
| חיבורו העיקרי | רשפי אש |
| תאריך לידה | תק"ב |
| מקום לידה | נשכיז |
| תאריך פטירה | ח' בניסן תק"ס |
| מקום מגורים | לשנוב, קובל, לודמיר, נשכיז |
| מקום פעילות | נשכיז |
| רבותיו | רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב |
| אב | רבי דוב בער מטולטשין |
| ילדים | ריב יעקב, רבי יוס, ורבי יצחק. |
רבי מרדכי מנשכיז היה מחשובי האדמו"רים בדור הרביעי לחסידות.
חייו[עריכה]
נולד בנשכיז בשנת תק"ב לאביו רבי דוב בר מטולטשין, שהיה סופר ועד ארבע ארצות. מצאצאי בעל "מגלה עמוקות", רבי ישעיה מקראקא, ורבי יצחק אברבנאל. בצעירותו עסק במסחר, ובגיל צעיר נתמנה לרב בעיירה לעשנוב, שעל יד ברודי, משם עבר לרבנות בקובל, בלודמיר ובנשכיז.
היה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ויחד עם רבו ביקר אצל המגיד ממזריטש.
התפרסם כבעל רוח הקודש וזכה להערצת אלפי חסידים. כמו כן, היה גדול גם בתורת הנגלה. תשומת לב מיוחדת הקדיש לבעיית התרת עגונות, ומכל הארצות נהרו אליו עגונות.
נפטר בח' בניסן תק"ס.
דברי תורתו התקבצו בספר רשפי אש.
מתורתו[עריכה]
- "בזאת יבחן הצדיק האמיתי, אם בסביבתו במרחק חמישים פרסה ישנה אישה מקשה לילד, ואותו צדיק אינו מרגיש היסורים וחבלי הלידה כמוה ממש, כדי להצטער עמה ולהתפלל בעדה, איך אפשר לקרוא לו צדיק?" (רשפי אש פרשת ויחי).
תמיכתו בישוב ארץ ישראל[עריכה]
ר' מרדכי כתב מכתב תמיכה ביושבי הארץ:
"...נפשי בשאלתי לחלות אל עם, מאין יבוא עזרם אל אשר מארצם יצאו לשבת בארץ הקדושה תובב"א להכינה ולסעדה... נא ונא אהובי, אחי ורעי, שימו נאונא ליתן תקוף ועוז ולהתאמץ בכל התאמצות בכל האפשרי ויהיה מעשה בדבר המצווה כזאת, וכל מי שיתלהב לבו בקרבו בכל מיני טצדקאות והתאמצות בכדי להביאנדבה לדבר מצווה זו, אני מוכן להתפלל בעדו ובעד כל אשר לו ומעתה הנני טוען ברכה במקומו שירום קרנם ומזלם מעלה מעלה דרך סלולה עד כ יבוא שילה..." (חיבת הארץ מה ע"ב).
בניו[עריכה]
- רבי יוסף- רבן של הרובשוב ואוסטילא
- רבי יעקב אריה, רבה של קובל
- רבי יצחק מנשכיז- בעל "תולדות יצחק". תלמידו של רבי אברהם יהושע העשל מאפטא.
תלמידיו[עריכה]
- רבי אורי מסטרליסק
- רבי קלונימוס קלמיש מקרקא- בעל "מאור ושמש".