רבי נתנאל בירב פיומי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:45, 5 במאי 2015 מאת שלום בן משה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{רב |שם=רבי נתנאל בירב פיומי |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |מקום לידה= |תאריך פטירה=ד'תתקכ"ה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתנאל בירב פיומי
תאריך פטירה ד'תתקכ"ה
השתייכות רבני תימן, ראשונים
נושאים שבהם עסק מוסר, פילוסופיה
חיבוריו "גן השכלים"

רבינו נתנאל בירב פיומי (חי במחצית הראשונה של המאה ה-12, נפטר בשנת ד'תתקכ"ה, 1165, לערך) נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12, פילוסוף, מחבר הספר "גן השכלים".

גן השכלים

חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "גן השכלים" שמו המקורי של הספר הוא "בּוּסְתַּאןַ אל עִקוּל" - חיבור מוסרי פילוסופי שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז (1147). שבעת פרקי הספר עוסקים באחדות האל, האדם כעולם קטן, קיום המצוות, תשובה, ביטחון בה', ימות המשיח והעולם הבא. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ההלכה והמחשבה, לא רק בספרות המחשבה היהודית, אלא גם במכמני ספרות הפילוסופיה והמידות הערביים.
על פי עדותו, כתב רבי נתנאל את ספרו בעקבות ספרו של רבנו בחיי אבן פקודה, "חובות הלבבות" (התפרסם סביב שנת 1080) עליו הוא חולק בעניינים יסודיים ועקרוניים.

הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שכביכול התורה שונתה במהלך הדורות, על כך השיבם רבי נתנאל תשובה ניצחת מתוך הקוראן כי התורה לעולם לא תשונה כיוון שדברי ה' הם נצחיים. הוא מצטט את דברי הקוראן בסורת אלמאידה פס' 42 המדבר על בני ישראל "כיף יחכמונך ועינדהם אלתורייה פיהא חכם אללה, וחכם אללה לא ינסא אבדא" תרגום: "איך ישפטוך ובידיהם התורה שבה משפטי ה', ומשפטי ה' לא ישכחו לעולם".

רבי נתנאל והרמב"ם

ר' נתנאל מוכר גם מאיגרת תימן ששלח הרמב"ם אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".
בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" (צפון אפריקה) לארץ ישראל, וזו לשונו: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".
לדעת הרב יוסף קאפח (שההדיר את גן השכלים), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "מורה הנבוכים" (שגם אותו ההדיר הרב קאפח).

לוח השנים של ר' נתנאל

רבי נתנאל ייסד לוח עיבורי השנים המבוסס על "מחזור גדול", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב:" לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".

משפחתו

אחיו הצעיר של רבי נתנאל היה פייטן בשם רבי דניאל בירב פיומי. שלושה פיוטים שלו נכללים בסליחות יום הכיפורים של יהודי תימן. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי.
  • הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, איגרות הרמב"ם.