רבי נתנאל בן ישעיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{רב |שם=רבי נתנאל בן ישעיה |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |מקום לידה= |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |...")
 
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{רב
'''רבי נתנאל בן ישעיה''' היה מגדולי רבני [[יהדות תימן]] בתקופת [[הראשונים]], מחבר פירוש "'''מאור האפילה'''" על התורה ופירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. חי בראשית המאה ה-14 לספירה הנוצרית.  
|שם=רבי נתנאל בן ישעיה
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=[[המאה ה-14]]
|מקום פעילות=
|השתייכות=רבני [[תימן]], [[ראשונים]]
|נושאים בהם עסק=[[תורה]], [[תלמוד]], [[הלכה]], [[פילוסופיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו="מאור האפילה" על ה[[תורה]], פירוש על [[משנה תורה]] של ה[[רמב"ם]]
}}
[[רב]]ינו '''נתנאל בן ישעיה''' (חי במחצית הראשונה של [[המאה ה-14]]), היה מגדולי רבני [[יהדות תימן]] הראשונים. רבי נתנאל היה פרשן [[מקרא]] והלכה. הוא חיבר את הפירוש "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה") על התורה. ספר זה נכתב בערבית בשנת [[ה'פ"ט]] ([[1329]]). רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה ה[[רמב"ם]], אם כי רבי נתנאל לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים שאינם מבית מדרשו של הרמב"ם אלא מתורתם של רבי [[יהודה הלוי]] וה[[רמב"ן]]. גם רעיונות [[קבלה|קבליים]] רבים הובאו בחיבורו אף כי בזמנו טרם נתפשטו בתימן ספרי חכמי הקבלה. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".


מתוך חיבורו מאור האפלה ניכר שרבי נתנאל היה בקיא במיוחד בכל חדרי הספרות ה[[מדרש]]ית העתיקה. במקרים רבים הוא מאיר עיניים בפרשנותו הבהירה ובגישתו הישרה לכל עניין.
==פירושו לתורה==
פירושו לתורה נקרא "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה"). ספר זה נכתב בערבית בשנת פ"ט. רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים מתורתם של [[רבי יהודה הלוי]] וה[[רמב"ן]], ואף רעיונות מן ה[[קבלה]], אף כי שספרות הקבלה טרם נפוצה בתימן בימיו. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".


מלבד פירושו על התורה, הוא חיבר עוד פירוש על "[[משנה תורה]]" לרמב"ם. הרב [[יחיא קאפח]] מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו הרב [[חיים קורח]]. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בשני ה[[תלמוד]]ים וזולתם ומפרש דברים שלכאורה סתומים בדברי הרמב"ם. כמו כן כתב פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, ייתכן שחיבור זה כלול בחיבורו הגדול על הרמב"ם. לעת עתה נמצאו רק שרידים מעטים מחיבור זה.
מפירושו ניכרת בקיאותו הגדולה במדרשי חז"ל.  


התייר ר' [[יעקב ספיר]] שביקר באמצע [[המאה ה-19]] בתימן כותב בספרו אבן ספיר כי ראה את חיבורו מאור האפלה בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".
התייר ר' יעקב ספיר שביקר בתימן כותב בספרו "אבן ספיר", כי ראה את הספר "מאור האפלה" בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".


הספר "מאור האפלה" יצא לראשונה לאור במקור ותרגום על ידי הרב [[יוסף קאפח]] בשנת [[ה'תשי"ז]] ([[1957]]).
הספר "מאור האפלה" יצא לראשונה לאור במקור הערבי עם תרגום, על ידי [[הרב יוסף קאפח]], בארץ ישראל בשנת תשי"ז.
==פירושו ל"משנה תורה" לרמב"ם==
מלבד פירושו על התורה חיבר עוד פירוש על ספר "[[משנה תורה]]" לרמב"ם. [[הרב יחיא קאפח]] מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו [[הרב חיים קורח]]. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בספרות חז"ל, ומפרש דברים סתומים בדברי הרמב"ם. בידינו נמצאים רק שרידים מחיבור זה.  


{{פרשני המקרא בימי הביניים}}
{{מיון רגיל:נתנאל בן ישעיה}}
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:נושאי כלים של רמב]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]

גרסה אחרונה מ־22:34, 11 במאי 2015

רבי נתנאל בן ישעיה היה מגדולי רבני יהדות תימן בתקופת הראשונים, מחבר פירוש "מאור האפילה" על התורה ופירוש על משנה תורה לרמב"ם. חי בראשית המאה ה-14 לספירה הנוצרית.

פירושו לתורה[עריכה]

פירושו לתורה נקרא "נור אלצ'לאם" ("מאור האפלה"). ספר זה נכתב בערבית בשנת פ"ט. רובו ככולו של החיבור נתון להלך הרוח והמחשבה הפילוסופית הרציונלית שהתווה הרמב"ם, אם כי לא נמנע מלשלב בחיבורו רעיונות מחשבתיים מתורתם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן, ואף רעיונות מן הקבלה, אף כי שספרות הקבלה טרם נפוצה בתימן בימיו. בהקדמה לפירושו מודיע רבי נתנאל כי בחיבורו דברים המתאימים להמוני העם ודברים המתאימים לבעלי החכמה "ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם אז יחשבוהו כאילו לא נכתב והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים".

מפירושו ניכרת בקיאותו הגדולה במדרשי חז"ל.

התייר ר' יעקב ספיר שביקר בתימן כותב בספרו "אבן ספיר", כי ראה את הספר "מאור האפלה" בבית אחד הרבנים והוסיף "והספר הזה נחשב אצלם טהור וקדוש אשר לא יכולתי להשיגו".

הספר "מאור האפלה" יצא לראשונה לאור במקור הערבי עם תרגום, על ידי הרב יוסף קאפח, בארץ ישראל בשנת תשי"ז.

פירושו ל"משנה תורה" לרמב"ם[עריכה]

מלבד פירושו על התורה חיבר עוד פירוש על ספר "משנה תורה" לרמב"ם. הרב יחיא קאפח מעיד כי ספר זה היה נלמד כמעט עד הדור האחרון לגלות תימן בבית מדרשו של רבו הרב חיים קורח. על פי עדותו, היה רבי נתנאל מציין את מקורות דברי הרמב"ם בספרות חז"ל, ומפרש דברים סתומים בדברי הרמב"ם. בידינו נמצאים רק שרידים מחיבור זה.