רבי שמואל שניאורסון

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדף "מהר"ש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מהר"ש (פירושונים).

רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש) הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ומייסד שיטת "לכתחילה אריבער (מראש מלמעלה)".

תולדות חייו

צעירותו

נולד בב' באייר תקצ"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה, לרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק- האדמ"ור השלישי מחב"ד ומרת חיה מושקא. מגיל צעיר חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בהיותו בגיל שבע כבר היה בקי בחמישה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים ולמד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. כשהיה משחק עם חבריו היה משנן פרקי תנ"ך על פה.

בגיל שמונה כבר היה נוכח כשאביו היה אומר מאמרי חסידות. בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני בר המצווה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובספר התניא. היה סופר סת"ם וכתב בצורה יפה ובהירה. לכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר שכתב בכתב ידו. בשנת תר"ז, כשהיה בן ארבע-עשרה, התחתן עם מרת שטערנא שניאורסון, בת אחיו רבי חיים שניאור זלמן. בתוך ימי ה"שבע ברכות" חלתה הכלה, וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו, ציווה אביו, לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל חדרו.

כשנה לאחר מכן, פנתה הרבנית שיינא, אשת האדמו"ר האמצעי, לחתנה הצמח צדק, והציעה לשדך את ר' שמואל (נכדה) עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלוב. הצמח צדק הסכים לעצתה, ובחר בבת הצעירה רבקה (בת דודתו של החתן). החתונה התקיימה בשנת תר"ט.

בהוראת אביו, החל לעסוק בעסקנות ציבורית, ונסעל אספות וכנסים שונים.

כהונתו כאדמו"ר

כבר בתחילת שנת תרכ"ו, חצי שנה לפני פטירת הצמח צדק, הורה לבנו ר' שמואל שיאמר דברי חסידות ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי".

באותם ימים כתב הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר דברי חסידות. בהזדמנות נוספת אמר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: חכמה על-טבעית בתורת הנגלה והנסתר, ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. לצמח צדק היו ששה בנים, ור' היה הצעיר מביניהם. לאחר הסתלקותו היו כל בניו החלו לומר דברי חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. החסידים שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא האדמו"ר שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק באופן רשמי. יתרה מזו, יחסית לשאר אחריו - הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו. לאחר כמה פעולות, בעקבות כך, הוחלט שר' שמואל, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו בליובאוויטש. חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של ר' שמואל. שאר אחיו של אדמו"ר המהר"ש עברו לגור בערים שונות (לאדי, קאפוסט ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו דברי חסידות בפני שומעי לקחם.

לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב"ד, המשיך בפעילות הציבורית אותה החל לפני התחלת כהונתו.

נפטר בי"ג בתשרי תרמ"ג, בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי, לאחר מחלה קשה וארוכה. נקבר בלובאוויטש ליד ציון אביו.

ספריו

  • לקוטי תורה - תורת שמואל- ממאמריו וכתבי יד.
  • שו"ת אדמו"ר המהר"ש.
  • אגרות קודש (יש להבדיל בין אג"ק שלו לאג"ק של שאר אדמ"ורי חב"ד).
הקודם:
רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק
אדמו"רי חב"ד הבא:
רבי שלום דוב בער שניאורסון