רב אחא בר הונא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | |בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]] | ||
}} | }} | ||
'''רב אחא בר (רב) הונא''' היה [[אמורא]] בדור הרביעי | '''רב אחא בר (רב) הונא''' היה [[אמורא]] בבלי בדור הרביעי. | ||
בצעירותו למד תורה אצל [[רב ששת]]{{הערה|סנהדרין מג א}}. לאחר פטירת רב ששת, ככל הנראה, הוא למד יחד עם [[רב שמואל בריה דרבה בר בר חנה|רב שמואל]] בנו של [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב יצחק בריה דרב יהודה]] למד אצל [[רבה]]{{הערה|שבועות לו ב}}, אך הוא עמד בקשר גם עם [[רב יוסף]] ושלח אליו שאלות הלכתיות{{הערה|קידושין יב ב}}. | בצעירותו למד תורה אצל [[רב ששת]]{{הערה|סנהדרין מג א}}. לאחר פטירת רב ששת, ככל הנראה, הוא למד יחד עם [[רב שמואל בריה דרבה בר בר חנה|רב שמואל]] בנו של [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב יצחק בריה דרב יהודה]] למד אצל [[רבה]]{{הערה|שבועות לו ב}}, אך הוא עמד בקשר גם עם [[רב יוסף]] ושלח אליו שאלות הלכתיות{{הערה|קידושין יב ב}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* {{תנאים ואמוראים|א|156|עמודים=126-125}} | * {{תנאים ואמוראים|א|156|עמודים=126-125}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{אמוראי בבל}} | ||
{{מיון רגיל:אחא בר רב הונא}} | |||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבה]] | [[קטגוריה:תלמידי רבה]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:45, 14 באפריל 2015
|
|
| רב אחא בר הונא | |
|---|---|
| דור | דור רביעי לאמוראי בבל |
| בית מדרש | ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב ששת, רבה, רבא. |
| חבריו | רבינא |
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בבלי בדור הרביעי.
בצעירותו למד תורה אצל רב ששת[1]. לאחר פטירת רב ששת, ככל הנראה, הוא למד יחד עם רב שמואל בנו של רבה בר בר חנה ורב יצחק בריה דרב יהודה למד אצל רבה[2], אך הוא עמד בקשר גם עם רב יוסף ושלח אליו שאלות הלכתיות[3].
לאחר פטירתו של רבה, הוא עבר ללמוד אצל רבא. היחסים ביניהם היו ככל הנראה כרב ותלמיד, שכן רבא הטיל עליו מטלות יחד עם רב ספרא על אחת מהן מסופר: איפרא הורמי אמו של שבור המלך שלחה לרבא קרבן וביקשה שיקריב אותו לאלוקים. רבא שלח את רב ספרא ורב אחא בר הונא לבצע את המטלה, וכך ציווה אותם: קחו שני עובדי כוכבים בני אותו גיל (ליופי), וחפשו מקום שבו העלה הים שרטון כך שהקרקע תהא כזו שלא השתמש בה אדם מעולם ותהא ראויה לשמש כמזבח, והם יביאו לשם עצים שלא נשתמש בהם אדם מעולם ואינם נחשבים כ"שברי כלים", ויוציאו אש מאבנים ויקריבו את הקרבן במקום לשם שמים[4].
הוא שימש ככל הנראה כדיין[5].
במחקר[עריכה]
החוקר שאול שקד שחוקר את תולדות הקהילה היהודית בפרס, כותב כי במסגרת מחקרו ראה קערה עתיקה שעליה נכתב שמו של רב אחא בר הונא. ההסבר לכך הוא שבאותה תקופה, במאות הרביעית עד השישית לסה"נ, פשט המנהג בארצות בבל להחזיק בבית קערות חרס שעליהן כתובות מילים מסוימות שלפי אמונת המחזיק בהן הועילו להבריח מזיקים מהבית. על אחת מהקערות נמצא כיתוב האומר כי רב אחא בר הונא הוא שכן של המחזיק בקערה, ובכיתובת זו התכווין המחזיק בקערה להבריח את המזיקים מהבית[6].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רב אחא בר הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 126-125, באתר HebrewBooks