רציעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''האדון רוצע את עבדו העברי, אם העבד רוצה להמשיך לעבוד''' {{מקור|(קידושין יד:, כא:)}}'''.'''
'''האדון רוצע את עבדו העברי, אם העבד רוצה להמשיך לעבוד''' {{מקור|בבלי:קידושין יד:, כא:|כן}}'''.'''


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' מפורש בתורה: "ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני, לא אצא חופשי. והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה, ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם" {{מקור|(שמות כא-ה)}}.
'''מקורו''' מפורש בתורה: "ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני, לא אצא חופשי. והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה, ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם" {{מקור|שמות כא-ה|כן}}.


'''במהותו''' חקרו האם זו המשך העבדות (והרציעה מפקיעה את יציאת שש שנים), או עבדות חדשה {{מקור|(שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קג, ברכת אברהם קידושין סה בדפיו ד"ה הנרצע, רוח אליהו יד)}}.
'''במהותו''' חקרו האם זו המשך העבדות (והרציעה מפקיעה את יציאת שש שנים), או עבדות חדשה {{מקור|שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קג, ברכת אברהם קידושין סה בדפיו ד"ה הנרצע, רוח אליהו יד|כן}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''אופן הקניין'''הוא לנקב את האוזן (פעולה), ולא שהאוזן תהיה מנוקבת (תוצאה) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רציעה)}}.
'''אופן הקניין'''הוא לנקב את האוזן (פעולה), ולא שהאוזן תהיה מנוקבת (תוצאה) {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רציעה|כן}}.


'''דעת''' - בפשטות צריך את דעתו של האדון {{מקור|(חזון איש קידושין יד: במשנה)}}, אך יש שכתבו שנרצע גם בעל כורחו של האדון {{מקור|(חתם סופר על התורה משפטים ד"ה ועבדו לעולם, וחידושי בתרא קידושין ריב. בכל זה דן מנחת נתן קידושין ו)}}.
'''דעת''' - בפשטות צריך את דעתו של האדון {{מקור|חזון איש קידושין יד: במשנה|כן}}, אך יש שכתבו שנרצע גם בעל כורחו של האדון {{מקור|חתם סופר על התורה משפטים ד"ה ועבדו לעולם, וחידושי בתרא קידושין ריב. בכל זה דן מנחת נתן קידושין ו|כן}}.


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה אחרונה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012

הגדרה[עריכה]

האדון רוצע את עבדו העברי, אם העבד רוצה להמשיך לעבוד (קידושין יד:, כא:).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מפורש בתורה: "ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני, לא אצא חופשי. והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה, ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם" (שמות כא-ה).

במהותו חקרו האם זו המשך העבדות (והרציעה מפקיעה את יציאת שש שנים), או עבדות חדשה (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קג, ברכת אברהם קידושין סה בדפיו ד"ה הנרצע, רוח אליהו יד).

פרטי הדין[עריכה]

אופן הקנייןהוא לנקב את האוזן (פעולה), ולא שהאוזן תהיה מנוקבת (תוצאה) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רציעה).

דעת - בפשטות צריך את דעתו של האדון (חזון איש קידושין יד: במשנה), אך יש שכתבו שנרצע גם בעל כורחו של האדון (חתם סופר על התורה משפטים ד"ה ועבדו לעולם, וחידושי בתרא קידושין ריב. בכל זה דן מנחת נתן קידושין ו).